מגזינים online

רג'י מילר: כן, מייקל, דחפתי אותך

הצלף של אינדיאנה, שהוכנס להיכל התהילה, "התוודה" על הפאול במשחק ההוא ב-1998 והחמיא לאחותו שריל: "הכדורסלנית הגדולה בכל הזמנים". גם דון נלסון, ג'מאל ווילקס, רלף סמפסון ומייסד "נייקי" פיל נייט הוצגו

ערן סורקה | 8/9/2012 10:39 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
פעם בשנה קורה הרגע הזה: חבורת אגדות נכנסת להיכל התהילה של הכדורסל
"כל האמצעים כשרים", רג'י מילר צילום: אי-פי
בספרינגפילד, מסצ'וסטס, בערב אמוציונלי ושטוף נוסטלגיה.

הלילה (שישי) היו שם המאמן עם הכי הרבה ניצחונות בכל הזמנים, דון נלסון, שחקני העבר ג'מאל ווילקס, דון בארקסדייל ומל דניאלס (שנעדר בשל מחלה), רלף סמפסון וצ'ט ווקר, שחקנית העבר קטרינה מקליין ומאמנת נבחרת ברית המועצות לידיה אלכסייבה, קבוצת הנשים "אמריקן רדהדס", שהיתה ידועה כגרסה הנשית של הארלם גלובטרוטרס, אחד ממייסדי "נייקי" פיל נייט, והשופט האנק ניקולס. אבל האחרון שהוצג תפס, כמו שעשה לאורך רוב הקריירה שלו, את תשומת הלב.

"פשוט יצא שהתגוררתי במסדרון שמעברו השני היתה הכדורסלנית הגדולה ביותר, ללא ספק, בכל הזמנים. אני גאה לומר שלא הייתי כאן אילולא את, שריל דיאן. רכבנו על כתפייך כל הדרך לכאן. תודה על עזרתך", אמר רג'י בעוד שריל עומדת מאחוריו, דומעת. שריל ורג'י הפכו לאח והאחות הראשונים שחברים בהיכל התהילה.

שני רגעים זכורים יותר מכל מהקריירה של מילר: שמונה הנקודות בתשע שניות בפלייאוף של 1995 מול ניו יורק, והדחיפה המפורסמת על מייקל ג'ורדן, שלא נשרקה, בפלייאוף 1998. "כמו שמג'יק אמר עליי, 'כל האמצעים כשרים'. כן, מייקל, זה גם אומר שאכן דחפתי אותך. אבל ראיתי אותך עושה את זה כל כך הרבה פעמים לשחקנים אחרים, אז הבנתי ממך שזה בסדר".

לברון היה באולם כדי לפרגן לנייט, ממייסדי חברת ציוד וביגוד הספורט האמריקאית, וגם מייקל ג'ורדן, שהקריירה שלו גדלה בד בבד עם זו של "נייקי", מסר את ברכתו ותודתו בווידאו שצולם מראש. "הקסם שלו הפך אותו למותג", החמיא נייט בחזרה, "הוא היווה עבור תעשיית ביגוד הספורט את מה שניית'ן הייל, פטריק הנרי, צ'ה גווארה ומאו טסה טונג היו עבור הפוליטיקה בעולם".

נלסון איזכר אף הוא

את ג'יימס בנאומו, בירך אותו על האליפות הראשונה ואמר: "אני מכיר את ההרגשה כשזוכים בפעם הראשונה". נלסון צבר חמישה תארים כשחקן בוסטון ורשם 1,335 ניצחונות ליגה כמאמן במילווקי, גולדן סטייט, ניו יורק ודאלאס, וכיום הוא מתגורר בהוואי ומנהל חנות קפה וברד. "אני מקווה שזה הטוקסידו האחרון שאני לובש", אמר מעל הדוכן, "יש חיים גם אחרי הכדורסל. בואו אליי ונשתה קפה במאווי".

רויטרס
מייקל ג'ורדן רויטרס
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''כדורסל עולמי''

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים