שתי כבשים וגמל: מתחילים מחדש
בואו נקריב את הקמפיין הזה למען הדורות הבאים, אולי בגביע העולם, קטאר ,2022 נהיה מוכנים. כי אם מישהו יגיד עכשיו "אבל כשננצח את לוקסמבורג," אני אישית אחנוק אותו
בן-חיים וזיו. אולי בקטאר 2022 צילום: דני מרון
ביקרה אותנו אתמול נבחרת לא מהדרג הבכיר ביבשת, אלא מרכז טבלה קלאסי ועדיין היא השאירה אותנו עם ערימת לקחים ומסקנות אישיות. לא הכדורים הנייחים הרגו אותנו וגם לא הפיזיות, אלא הדבר המוזר ההוא שנקרא "כדורגל."
אנחנו לא טובים במשחק הראש, לוקים בסידורי חומה ועכשיו גם בכדורגל לא ממש שולטים. קאפלו, מאמן חכם, ידע עם מי יש לו עסק. הוא אמר לשחקניו בתדרוך האחרון דבר פשוט. "שחקו." הוא חיסל את הטאלנט הישראלי עוד ברחבת החמש.
זה הגיע למצב שדודו אוואט חיפש איזה גאון שיפתח את הפלונטר ומצא את חן עזרא, שעבר בדריבל אחד 30 מטרים, רק לרוחב. עבר את הקו, נכנס ליציע. השער בכיוון דרום והוא דוהר מזרחה. הסלע האדום, זה היעד, מישהו בהתאחדות יודע?
יוסי בניון. מה יהיה הסוף?
צילום: דני מרון
הרוסים, מנימוס, בשש הדקות הראשונות עוד עשו קולות של משחק העונה. נתנו מאתיים אחוז מעצמם, כדברי שייע. תקפו גלים גלים. רק שהם נכנסו לרחבה ואף אחד לא הפריע. הם אפילו קיבלו סיוע מגורם בכיר. אם טל בן-חיים הוא כרגע האופציה הבכירה לעמדת הבלם, בואו נסגור את העסק מרצון. אנחנו מה זה בצרות.
וגוטמן עוד יותר בצרות, כי במחצית, כשהבין שהמצב בטטה, הוא הרים מהספסל את בן שהר. החלוץ שבדרכון שלו יש יותר חתימות מבזה של שמעון פרס.
הנבחרת שלנו היא אוסף שחקנים שאתה שואל את השכן ביציע "תזכיר לי איפה ההוא לא משחק."? נאתכו, בקאזאן, הוא כיום מוצג מוזיאוני בהקפאה.
אין פה כלום, כמו חברת קש שרשומה בגיברלטר תחת שם הקוד "לוזון." במחצית השנייה, כשהקהל כבר גמר לגרד את העצבים החשופים, היה זה מדליסט הזהב מלונדון, נועם גרשוני, שהרים את המוראל ואז נכנס בי רעיון מהפכני. למה לא המשחקים הפראלימפים? שם עוד לא ניסינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם