Imagine: החלום של סטיבן ג'רארד
המשחק בין ליברפול למנצ'סטר יונייטד היום יוקדש למחווה להרוגי הילסבורו. אם החזון של סטיבן ג'רארד יתגשם, זו יכולה להיות פרסומת אחת גדולה לכל מה שמופלא בכדורגל
בכל נהיגה לאנפילד, עיניו נשואות לאנדרטה לחללי הילסבורו. הוא רואה את 96 השמות ויודע שהצעיר מביניהם הוא בן-דודו, ג'ון פול גילהולי. "הוא היה ילד בדיוק כמוני, אוהד ליברפול, אהב לכדרר ברחוב. רק שנה מבוגר יותר."
ג'ון פול היה בן .10 כעבור 23 שנה, ג'רארד לא מצליח לקרוא את הדוח שיצא לאחרונה בעניין, וכנראה שלעולם לא יוכל. הפרטים הבסיסיים הספיקו: היה טיוח, קמפיין מתוזמר שמתחיל בדרגים הבכירים ומצטייר כסקנדל מהסוג החמור ביותר. הוא יודע כעת - כשהוא מנמיך את מבטו וקולו - שמשטרת דרום יורקשייר ערכה לג'ון פול ולגופות האחרות בדיקת אלכוהול.
את היתר, הוא מפחד לגלות. "לכן אני לא קורא. קשה לנו מדי. זה בכל העיתונים והערוצים." ג'רארד בהה בתדהמה בטרגדיה המתפתחת בטלוויזיה. הוא זוכר את הנקישה בדלת ב8.30- בבוקר שאחרי, את הריצה אל המנעול. את המבט של סבו, שנכנס בלי לומר מילה. סבא טוני היה הראשון שגילה, ושמלמל את המשפט שעיצב את ילדותו של ג'רארד. "חדשות רעות. ג'ון פול מת."
ליברפול מארחת היום את מנצ'סטר יונייטד באנפילד, וג'רארד מקווה שהפעם משהו ישתנה. ששני מחנות האוהדים יבינו ששירים על אסונות הילסבורו ומינכן חוצים את הקו. לכן הוא החליט לדבר. כדי לנסות ולפתח מערכת יחסים טובה יותר בין המועדונים. לפני שריקת הפתיחה, יפריחו ג'רארד ונמניה וידיץ' 96 בלונים אדומים. כקפטן הוא יבקש מלואיס סוארס לנצל את האירוע כדי ללחוץ את ידו של פטריס אברה ולסגור את מה שקרה בעונה הקודמת.
"זה יכול להיות המפתח. לחיצת יד, ויש להם אחריות לפתוח את היום כמו שצריך. ההחלטה היא של לואיס, ולדעתי גם הוא רוצה כבר לעבור הלאה." אחרי הכל, יש נושאים בוערים יותר. "עמדתי בקופ פעמים רבות בימים ההם, הייתי במשחקים כמו בהילסבורו. זה היה יכול לקרות גם לי. לכל אחד." כשהוא מדבר על כך שג'ון פול יכול היה להיות בן 33 כיום, הסבל נראה לעין.
"הרגשות מעורבים," הוא מודה, "טוב שהכל התגלה, שאנשים בכל העולם יודעים מה בדיוק קרה. אבל במקביל, עצבות. כשאתה אוהד או שחקן ליברפול ומשפחתך הושפעה מהאסון, כל הזיכרונות חוזרים אליך." וגם זעם. "אני בטוח שכולם רוצים שהאחראים ייענשו, גם אתה. זה לא בשליטתי, אבל אני מקווה שכן."
ג'רארד מדבר בחדר במתקן האימונים של ליברפול, בו אחד הקירות נושא את אמרתו של יוהאן קרויף: "אין מועדון
סיר אלכס פרגוסון קרא לאוהדי יונייטד להימנע מהשירים חסרי הטעם שנשמעו ביציעי החוץ באנפילד. כך גם וידיץ,' ובנו של מאט באזבי, סנדי. במקביל, ביקשו ברנדן רודג'רס ונציגים נוספים בליברפול מאוהדיהם לחדול מהשירה על אסון מינכן ב.1958- "קודם כל, מדובר במעט אוהדים ששרים," מבהיר ג'רארד, "אבל אנשים נוטים להצטרף. ואם אתה אוהד ושומע לחישה או התחלה של קריאה כזו, יש לך אחריות לעצור אותה."
ג'רארד לא רוצה להטיף, רק לציין שאולי לאוהדי יונייטד וליברפול יש יותר במשותף ממה שהם מוכנים להודות. "אני מקווה שההגינות האנושית תנצח. זו השעה לכך. זו הזדמנות נהדרת להיפטר מהקריאות החולניות." והוא מעודד מהתנהגותם של אוהדי מנצ'סטר סיטי ב,2008- בעת שביקרו באולד טראפורד בשבוע בו צוינו 50 שנים לאסון מינכן. "צפיתי בטלוויזיה, וזה נגע ללב. עכשיו יש הזדמנות לעשות דבר דומה."
אוהדי ליברפול בשלושה יציעים ייצרו יחד בפסיפס שלטים את הכתובת, ,96" צדק והאמת." פרגוסון וסיר בובי צ'רלטון יבצעו מחוות. קני דלגליש, שעבד ללא הפסק כדי לתמוך במשפחות ההרוגים, יהיה באנפילד, וג'רארד יודע כמה השבועיים האחרונים השפיעו על המנג'ר לשעבר. "יהיה יום אמוציונלי גם לקני. אני בטוח שבדיוק כמוני, גם הוא יגיד שהוא מקווה שכולם יתנהגו למופת, ושהמשחק ייזכר בזכות הכדורגל בלבד."
עבור ג'רארד, המשימה תהיה להפריד את האמוציות מהריכוז הנדרש מרגע השריקה. "אסתדר," הוא מבטיח, "אשים את הרגשות בחניה ואנסה לנצח. זו אפשרות נהדרת לנצח ולהתניע את העונה כמו שצריך. היינו חסרי יציבות בארבעת משחקי הפתיחה, פנטסטיים נגד סיטי וסנדרלנד, מאכזבים מאוד נגד ווסט ברומיץ' וארסנל. אם ניקח שלוש נקודות, זה יכול לדחוף אותנו קדימה."
ועוד משהו. "פרט לאסונות, יש את בעיית הגזענות שגם בה חייבים לטפל, ואם שני מועדונים גדולים ישגרו את המסר הנכון שאין מקום לגזענות בכדורגל, כולם ישימו לב. אם יהיה משחק פנטסטי, שיתחיל בלחיצת יד ויימשך בלי קריאות מרושעות, זו תהיה פרסומת נהדרת עבור המיליונים הרבים שיצפו בו. אפשר להעביר מסר לכל רחבי העולם, לגבי גדולתם של שני מחנות האוהדים. זה לא ששחקני יונייטד וליברפול יתחילו פתאום לחבב אחד את השני. אבל כשמגיעים לאסונות, חייבים לדעת מתי לעצור."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם