
סיפור הפרברים: קשה להפועל ת"א
אחרי שלא מצאה את ידיה ורגליה בבלומפילד נגד אתלטיקו מדריד, שוב גילתה לנו הפועל ת"א שקשה לה להסתדר במגרשים המשונים האלו הפזורים בארץ. רק מצוקתן הענקית של חיפה ובית"ר משאירה אותה כברירת מחדל רצינית לשאיפותיה של מכבי ת"א

הפועל ת"א בדיכאון. קשה לה במגרשים קטנים דני מרון
בינתיים חזר ניצן שירזי לעבוד כרגיל, ואפשר להניח מעט לסנטימנטליות בצד ולתהות על איכות הכדורגל הדלה של הפועל שמתקשה להציג שיטתיות במשחק שלה.
הרבה מאוד שחקנים נבחרים, הרבה שמות מבטיחים ולא מקיימים, בעיות בסיסיות בהגנה ובקישור האחורי וקהל אוהדים הכי סבלני שיש. בליגה התשושה הזאת זה יכול להספיק למאבקי פסגה. רק מצוקתן הענקית של חיפה ובית"ר משאירה אותה כברירת מחדל רצינית לשאיפותיה של מכבי ת"א.
רמה"ש נולדה משמועה ומחזיקה מעמד כבר עונה שנייה בגלל ראש עירייה שבסך הכל חיפש דרך למנוע את החשכת העיר אחרי ,19.00 וגידל מפלצת של תככים במסדרונות שלו. רמה"ש ועכו הן הערים היחידות בליגה שלנו שחיות מכספי ציבור, אבל אין להן בסיס קיום אמיתי. כמה ילדים תושבי העיר שישבו במגרש אתמול, אוהדים אותה ולא את הפועל או מכבי?
על פניו זה מצב מבורך. ליגה בלי היררכיה, הפתעות ושיעור בדרמה, אבל המצב הפוך וקטסטרופלי. זה לא שהקטנות מצמצמות
פערים, הבעיה בגדולות. אוסף של משתמטים מאחריות ומחויבות. הם פשוט הבינו שיותר קל ליישר קו מטה.