ממפיס גריזליס: עכשיו או לעולם לא
אחרי עונה בינונית ופלייאוף מצוין, הגיעה עונה מצוינת ופלייאוף בינוני. השנה הקהל רוצה לראות את הקבוצה מככבת בשתי החזיתות
הגריזליס הוקמו בוונקובר לפני 17 שנה, ומשחקים בממפיס מ-2001. אין אליפויות.
המרוויח הגדול: זאק רנדולף ורודי גיי לוקחים הביתה 16.5 מליון כל אחד. צבעים: נייבי, כחול בהיר, כחול מעושן, צהוב.
מקור השם: בתחילה היו אמורים להקרא המאונטיס על שם השוטרים הרכובים בקנדה, אולם עקב התנגדות הצופים, ערכו תחרות, בה נבחר השם גריזליס, דב נפוץ במחוז בריטיש קולומביה, שם הוקמה הקבוצה. עם המעבר לטנסי, פדקס היו מוכנים לשלם 120 מיליון דולר כדי שהשם ישונה לאקספרס, אבל הנהלת ה-NBA סירבה. שלוש מלים על העונה שעברה (מאזן 25:41): תרדמת קיץ מוקדמת.
מה נשתנה
שחקני מפתח שנשארו: רנדולף, גיי, מארק גאסול, מייק קונלי, טוני אלן, מאריז ספייץ, דארל ארתור, קווינסי פונדקסטר, חאמד חדאדי, ג'וש סלבי. רכישות בולטות: הגארדים ג'ארד בייליס (טורנטו), וויין אלינגטון (מינסוטה) והרוקי טוני רוטן (אוניברסיטת וושינגטון). עזיבות בולטות: או.ג'יי מאיו (דאלאס), דאנטה קנינגהאם (מינסוטה), ג'רמי פארגו (קליבלנד).
לא יכולים לחכות לפתיחת העונה? גם סורוקה לא. היכנסו לעמוד הפייסבוק שלו
קיץ מאוד שקט עבר בממפיס, למעט השמועות על מי ומי בקבוצת הבעלים החדשה, ומי הסלבס שהולכים לפאר את השורות הראשונות בפדקס פורום בשנים הקרובות. עסקת המכירה נסגרה עוד ביוני, ומהר מאוד הובטחה הישארותם של הגריזליס בממפיס.
הקבוצה עצמה עברה שינויים מינוריים בלבד. החמישייה נשארה זהה, והזעזוע היחיד בסגל הוא העזיבה של או.ג'יי מאיו, שחקן שלהזכירכם נבחר שלישי בדראפט 2008, והגיע לממפיס בטרייד עבור
יחסית לפלייאוף שעבר על הקבוצה, מדובר בשינוי חסר משמעות. לאחר שהפתיעו את כולם בפלייאוף 2011, הציפיות מממפיס היו גבוהות. עם קו קדמי פראי, סמול פורוורד שעושה הכל ואפילו יודע לנצח את לברון, וקו אחורי יעיל מאוד, נראה היה שלממפיס יש את הכלים להצליח במערב הקשה. ולמרות פציעה ארוכה של רנדולף, עליה כיפרו ספייץ, קנינגהאם ופונדקסטר, ממפיס הצליחה לתפוס את המקום הרביעי ולפגוש את הקליפרס עם יתרון ביתיות.
משחק 1 התחיל טוב מאוד עבור ממפיס, ונראה היה שיתרון הנסיון נמצא אצל הדובים, אלא שהם הלכו לישון מוקדם מדי, וראו את הקליפרס חוזרים מ-27 הפרש ברבע הרביעי לניצחון. עדיין זה לא שבר את רוחם, והם הצליחו לחזור ל-3:3 אחרי משחק שישי הרואי בלוס אנג'לס, רק בשביל להיעלם במשחק 7 בממפיס, ולעוף כבר בשלב הראשון. קשה להאשים את הקליפרס בכדורסל גדול בפלייאוף (ולראיה הסוויפ הקליל שחטפו מהספרס), אבל בממפיס לא ממהרים לערוף ראשים.
אז מה ההבדל בין הקבוצה שהפתיעה לקבוצה שאיכזבה? מנהיג. ב-2011, רנדולף היה המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה הזו על המגרש. הוא עשה ככל העולה על רוחו על הפרקט, והצליח לעורר את רוח הלחימה של הדובים. ב-2012 הוא הגיע לפלייאוף בכושר חלקי אחרי פציעה ארוכה. מי שהיה אמור להוביל את הדובים לסיבוב השני הוא גיי, הכוכב השני. גיי נעדר ב-2011 עקב פציעה, סקורר בחסד עליון, אבל גם הוא התקשה בפלייאוף הראשון שלו.
השנה ממפיס תרצה לייצב את מקומה ברביעיה הראשונה של המערב. בסך הכל יש לה את כל הכלים לכך, עם גאסול היציב בסנטר, קונלי היעיל מאחורה, ואלן שנתפס כלא מוערך מספיק, אבל נבחר על ידי מנג'רי הליגה לשומר הטוב ביותר על שחקני חוץ. הולינס יצטרך להראות שגם הוא התקדם, ויודע לנצל את הכלים שיש לו טוב יותר.
אופטימי: ממפיס מובילים ב-28 הפרש במשחק מספר 1 בפלייאוף, ואלפי אנשים ממהרים להמר על היריבה. המשחק נגמר ב-40 הפרש לממפיס, והסדרה כולה נראית כמו מה שקורה כשדוב גריזלי פוגש טרף חסר אונים. ג'סטין טימברלייק נדרש לשיר לפני חצי הגמר האזורי את ההמנון האמריקאי, אבל מקדיש לקבוצתו את השיר My Love.
פסימי: ממפיס מובילים ב-28 הפרש במשחק מספר 1 בפלייאוף, וכשהם מפסידים, סוכנות הימורים אחת או שתיים קורסות. טימברלייק מוחתם בתור מחליף לליונל הולינס, והאוהדים יבכו לו נהר.
יש את הטרייד של פאו, ויש את ההפתעה של 2011, אבל בחור אחד מלוס אנג'לס יזכור בעיקר את משחק מספר אחד מפלייאוף 2012. הוא הימר 75 דולר על הקליפרס כשממפיס הובילה ב-27 הפרש, בתחילת הרבע הרביעי, וזכה ב-40 אלף (יחס של 1 ל-533.3, אם תהיתם).
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם