טופ-10: מהזקן עד הבלאגן
מדור סיכום השבוע ב-NBA של nrg מעריב חוזר: הליגה נפתחת בקול תרועה עם טרייד ענק, החתמות, והרבה הרבה כדורסל. מיאמי, בוסטון, אוקלהומה סיטי, סן אנטוניו ואל.איי, כולן שוב איתנו
הטרייד של הארדן ליוסטון עשה הרבה רעש בכלי התקשורת המקומיים. לכולם יש תגובה, וכולם רצו לפרסם אותה. רק ג'יימס הארדן חיכה שלושה ימים, והגיב במקום הכי חשוב לשחקן כדורסל, על הפרקט. 37 נקודות, 12 אסיסטים, 6 ריבאונדים, 4 חטיפות וחסימה היו לו בניצחון על דטרויט, שורה שכמוה רשמו רק מייקל
הוא לקח 25 זריקות, ושיחק 44 דקות, מספרים שבת'נדר לא היה לו סיכוי להגיע אליהם. מי שהיה השחקן השלישי בחשיבותו בת'נדר הוא עכשיו מספר אחת ביוסטון בלי תחרות. השאלה היחידה היא האם זה מספיק בשביל שיוסטון תוכל להתחרות על משהו בשנים הקרובות.
לא מעט שחקנים מבוגרים קיבלו הקיץ חוזים לשלוש שנים, ולפחות במחזור הפתיחה היה כיף לראות שלא נס ליחם. טים דאנקן עם השורה הרגילה של 24 נק', 11 ריב', ו-3 חסימות, ריי אלן עם 19 נק' ושלשות מהפינה, דייויד ווסט עם 25 נק', לואיס סקולה עם 15 נק', 11 ריב' ויציבות של סלע, וג'מאל קרופורד שובר לרודי גיי את הקרסול, עם 29 נקודות.
המון שחקנים חדשים ומבטיחים הגיעו השנה לליגה, אבל יש כאלה שעדיין לא מוכנים לפנות להם מקום, ובקצב הזה, מי יודע, אולי אפילו לניקס יש סיכוי.
משחקי רביעי בלילה נתנו לנו הצצה ראשונה לאחד הקרבות המעניינים העונה, על רוקי השנה. בפינה השמאלית, הכשרון הענק של אנתוני דייויס, הדבר הגדול הבא. בפינה הימנית היכולות של דמיאן לילארד למצוא את הטבעת, והבור שיש מאחוריו בעמדת הפוינט גארד של הטריילבלייזרס.
אני מאמין שהקרב יוכרע בנקודות, אלא אם כן אחת מהקבוצות תצליח להשתחל לפלייאוף. אין ספק למי יש את הפוטנציאל הגדול מבין השניים, ולפי התחזיות, גם למי תהיה קריירה גדולה יותר. אבל רוקי השנה נשפט אך ורק על פי היכולות בעונה הקרובה, והגם שדייויס מתואר כמועמד הבטוח, לילארד הולך לתת פייט.
ספנסר הוס התחיל את העונה הקודמת בצורה פנטסטית, עד שנכנע לפציעות. את העונה הזו הוא מתחיל באותו מקום בדיוק. הסיקסרס נטולי ביינום, אבל הוס נכנס היטב לנעליים הגדולות, ועם 12 ריב' ו-5 חסימות הוא עושה את העבודה של האיש שבאמצע.
הוא הוסיף גם 16 נקודות. גם אנדרסון ורז'או ישב הרבה בחוץ בעונה שעברה. את העונה הנוכחית הוא מתחיל עם 23 ריב', 9 נק' ו-9 אס'. נקווה שהשניים יפגינו השנה גם בריאות ויציבות, ולא רק ניצוצות.
סם פרסטי הוא האחראי הכמעט בלעדי להבאתה של אוקלהומה סיטי ממרומי הלוטרי ב-2007, לגמר ה-NBA ב-2012. כל שחקן בקבוצה הוא בחר עם פינצטה, גם אם לא נחשב לשחקן הכי טוב שהיה פנוי, ובנה יחידה מגובשת. השבוע הוא הוכיח שיש לו ביצים.
אפשר להתווכח הרבה האם הטרייד על הארדן יעזור לאוקלהומה סיטי או יפגע בה, אבל דבר אחד בטוח – צריך הרבה אומץ בשביל לשנות משהו שבנית במשך שנים רבות. פרסטי חושב קדימה, הוא רוצה לשמור על גמישות כלכלית, ודואג גם לעתיד המועדון, ולא רק להווה. להגיע למעלה זה קשה, להישאר שם זה הרבה יותר קשה.
ואם כבר מדברים על גמישות כלכלית, אי אפשר שלא להזכיר את ההחתמות של השבוע האחרון. מחזור 2009 הגיע לפרקו, ויכול לקבל את חוזי ההמשך שלו. המספרים מטמטמים: הארדן חתם על 80 מיליון ל-5 שנים, קארי על 44 ל-4, דרוזן 40 ל-4, הולידיי על 41 ל-4, לוסון על 48 ל-4, טאג' גיבסון על 38 ל-4.
שנה אחרי שהשביתו את הליגה, עסקים כרגיל. נכון, החוזים קצרים בשנה, אבל עדיין כובלים את ידי הקבוצות באותה מידה. האם דרוזן שלא השפיע כלל על טורונטו ראוי ל-10 מיליון דולר בשנה? האם שחקן ספסל כמו גיבסון שווה 9.5 מליון דולר? האם הווריירס יורים לעצמם בקרסול עם קארי? טייריק וג'נינגס הם הנעדרים הבולטים מהרשימה, אבל בטוח שמישהו כבר יזרוק עליהם המון כסף בקיץ.
עמרי כספי פותח את העונה הרביעית שלו ב-NBA עם "Did not play – Coach's Decision", החלטה מאכזבת. אנחנו חשבנו שהמאבק שלו הוא מול אלונזו ג'י וסי.ג'יי מיילס, אבל מול וושינגטון התברר שגם לוק וולטון הוותיק מקדים אותו ברוטציה וקיבל 12 דקות, כשכספי לא זז מהספסל.
זה רק משחק ראשון ולא צריך להתייאש, לכספי יהיו עוד הזדמנויות, והוא צריך להישאר מוכן כדי לתפוס אותן בשתי ידיים. זו העונה האחרונה בחוזה שלו, ואם הוא רוצה לקבל חוזה נוסף ב-NBA, הוא צריך להוכיח שמקומו שם. אפילו בדרך הקשה.
רבות דובר פה בעונה שעברה על השפעת העומס של העונה המקוצרת על בריאות השחקנים. יש גם לא מעט שטוענים שהעונה ארוכה מדי, והעומס על השחקנים גדול מדי. בינתיים העונה בקושי התחילה, וה"עומס" כבר הפיל כמה חללים.
ואני לא מדבר על רוז ורוביו שסוחבים פציעות עוד מהעונה שעברה, אלא על נוביצקי שעבר ניתוח בברך ויחזור בדצמבר, על לאב וג'ון וול שיחמיצו את החודש הראשון, על אמארי שלא ברור בדיוק מה הבעיה בברכו אבל אמור לחזור בדצמבר, ועל ביינום, גריינג'ר ואריק גורדון (תכף נחזור אליו) שסובלים מכאבים בברכיים ועדיין לא ידוע מתי יחזרו.
הסיפור של אריק גורדון מאוד מוזר. הוא היה אמור להיות במרכז הטרייד ששלח את כריס פול לקליפרס, והשחקן שמסביבו תיבנה ניו אורלינס מחדש. כבר בתחילת העונה שעברה הוא התחיל לסבול מכאבים בברכיים. בתחילה הוא אובחן עם חבלות בעצם, אבל מאוחר יותר התגלה שיש לו נזק ברצועות.
סך הכל הוא שותף בתשעה משחקים באותה עונה. זה הספיק לפניקס בשביל לתת לו חוזה מקסימום. גורדון לא רצה לחזור לניו אורלינס, ועשה הכל כדי שהאחרונה לא תשווה את ההצעה. למרות הפציעה, ולמרות התחינות של גורדון, ההורנטס השוו את ההצעה, והעונה הזו נפתחת בדיוק מאותו מקום. גורדון עם כאבים בברך הפצועה, יושב בחוץ, רק שהפעם מתלווה לזה טעם מר, וחשד שהכאבים קשורים לרצון של גורדון לא להיות בניו אורלינס.
כשהווארד הגיע, רבים מיהרו להכתיר את הלייקרס כאלופה הבאה של ה-NBA. השבוע מיהרו כולם להכתיר אותם כאלופת המערב אחרי הטרייד על הארדן. רק דבר אחד כולם שכחו: שצריך לעשות כמה דברים קטנים בדרך לטבעת. לשמור, אולי גם לנצח. הלייקרס 0 מ-2, ובניגוד למשחקי הטרום עונה, הפעם הם דווקא רצו לנצח.
בכל מקרה ההגנה של הלייקרס מבישה עד לא קיימת. אין פיצוץ, ואין דיבורים, אבל צריך לזכור שלקובי יש פתיל קצר בכל מה שקשור להפסדים, והכשהפיוז נשרף, סנטרים רגישים יכולים להיעלב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם