המדינה המתנדנדת: הפורמולה הגיעה לטקסס
סבב הפורמולה 1 החל בסוף השבוע בניסיון חדירה נוסף לשוק האמריקאי. אז מה קורה כשמרוץ המכוניות היוקרתי מכולם מגיע לשוק הגדול בעולם? בעיקר מעלים הרבה עשן
וויל פרל: "לא הבנתי מילה ממה שהאיש הזה אומר. הוא נשמע כמו כלב שאכל חמאת בוטנים. אתה באמריקה, כן? המדינה הכי טובה בעולם."
(קומדיית המרוצים "לילות טלדגה: הבלדה על ריקי בובי" )
אפשר לומר שהדיאלוג הזה בין בובי, נהג נאסקר פטריוטי, לז'יראר, צרפתי הומוסקסואל ששותה מקיאטו בזמן מרוצים, ממחיש את האופן בו התרבות המוטורית של ארה"ב תופשת את הפורמולה .1 בסוף השבוע חזר הסבב האליטיסטי לארה"ב אחרי חמש שנות היעדרות, ואירוני שדווקא האמריקאים - השוק היחיד אותו ראשי הפורמולה 1 לא מצליחים לפצח - עשויים לארח היום את חגיגות האליפות של סבסטיאן פטל, שבוע לנעילת העונה בסאו פאולו.
הגרמני של רד בול יקווה לחנוך את המסלול החדש 5.5) ק"מ), שנבנה בעלות של 400 מיליון דולר מדרום לאוסטין, עם אליפות שלישית ברצף. בירת טקסס היא היעד העשירי שמארח את הסבב בארה"ב, כשהפעם האחרונה בה חגגו תואר על אדמתה היתה לפני 20 שנה ברחבת החנייה של מלון סיזר פאלאס בלאס וגאס, אז זכה בג'קפוט הפיני קקה רוזברג, אביו של ניקו מקבוצת מרצדס.
הבריטי לואיס המילטון, שזכה במרוץ האחרון בארה"ב ב,2007- שמח לחזור: "עבורי אידיאלי פה וראוי שהספורט שלנו יגיע לכאן. במתכונת המודרנית של פורמולה 1 אנחנו צריכים להרגיש פה בבית."
"המסלול הזה הוא בדיוק מה שהיינו צריכים," בטוח מריו אנדראטי, הנהג האמריקאי (יליד איטליה) האחרון שזכה בתואר, אי שם ב.1978- "עכשיו סוף סוף אפשר להתחרות עם שאר העולם. המסלולים החדשים והמטורפים באסיה ובמזרח התיכון - זה הרכיב שהיה חסר כאן." אוסטין אגב היא רק הסנונית הראשונה, כשבעונת 2014 צפוי לצאת מהניילונים גם מסלול חדש בניו ג'רזי.
למרות הצפי לתנועה ערה השנה, על הנייר אוסטין היא בחירה מוזרה ולא בטוח שתחזיק. העיר בת 1.5 מיליון התושבים היא לא בדיוק סמל לקוסמופוליטיות כמו שנגחאי, מלבורן או אפילו סינגפור. תושבת מקומית סיכמה יפה: "כל העסק הזה שיקי ונוצץ מדי בשבילנו." אפילו ראש העירייה לי לפינגוול הודה שזה כאילו מייברי (עיר דמיונית מתוכנית טלוויזיה אמריקאית - ע"ס) תארח סופרבול.
כדי להבין את הפער המנטלי, צריך לזכור שארה"ב קעקעה על דגלה את מרוצי הנאסקאר. בין השנים 1992 ל1999- סבב הפורמולה 1 אפילו לא התחרה במדינה, עד שחזר לאינדיאנפוליס, לב ליבה של סצנת המרוצים האמריקאית. אלא שאפילו שם, בעיר שמזילה ריר על כל מוט הילוכים, הפורמולה לא עבדה והבוס ברני אקלסטון החליט על פרידה.
ב2005- אפילו נרשם רגע מביך, כשרק שישה נהגים פתחו את המרוץ. רק במאי ,2010 כשנראה היה שהחלום האמריקאי ימשיך
אדי גוסאג,' נשיא הספורט המוטורי בטקסס שמארח מרוצי נאסקאר ואינדיקאר, נשמע סקפטי בנוגע לאורחים החדשים. "האתגר יהיה לשמר את ההתלהבות גם בעוד שנתיים," מסביר מי שמושך 140 אלף צופים לכל אירוע, "גם באינדיאנפוליס הם התחילו עם קהל נהדר ופשוט לא הצליחו לשמר אותו. אני מאחל להם המון הצלחה, והם יצטרכו את זה."
המספרים בינתיים מעודדים, ומעריכים שטקסס הכניסה בשבוע האחרון כ220- מיליון דולר. המלונות מלאים עד אפס מקום ומחיר חדר קפץ פי שלושה. על השכרת רכב או הזמנת מקום במסעדה איכותית אפשר רק לחלום. לכבוד האירוע אפילו הרימו פסטיבל מוזיקה, שיארח את אנריקה איגלסיאס וארוסמית.'
אלא שמנקודת מבט מקומית, קשה לראות איך הקרב בין פטל לפרננדו אלונסו יסיט את תשומת הלב ממרוץ נעילת עונת הנאסקאר שייערך במקביל בפלורידה. "אוהדי נאסקאר נוטים להרים את האף מול אוהדי פורמולה ולהיפך," מנתח גוסאג,' "זה אפילו לא כמו להשוות בין תפוחים לתפוזים, זה יותר כמו להשוות בין תפוחים לנקניקיות. כמו כדורגל בארה"ב, זה פשוט לא המשחק שלנו ואני לא רואה את זה משתנה. זה הוכח ב30- השנה האחרונות."
באמת, למרות שהרומן של ארה"ב וסבב הפורמולה הולך רחוק עוד מ,1959- היחסים תמיד נראו מאולצים. בכל פעם צד אחר הכריז "זה לא אתם, זה אנחנו" ונתן גז. אבל בענף כל כך מכניס זו פשוט בורות עסקית לא לנסות לחדור שוב לנתח השוק האדיר של ארה"ב. בעוד אקלסטון עושה ככל שביכולתו כדי לטפח את המותג הבינלאומי ולהגדיל רווחים,
"רוב הספונסרים והיצרנים היו מעדיפים להיפטר מהעז האמריקאית ולהוסיף מרוץ במזרח הרחוק. "הם לא רוצים להיות כאן, הם צריכים," מבהיר גוסאג,' "ארה"ב זו הכלכלה החזקה בעולם והפורמולה 1 הוא ספורט גלובלי. זה אילוץ בלו"ז עבורם."
ראש קבוצת לוטוס, אריק בולייה, דווקא חולק עליו: "זה אמנם שוק שאסור להחמיץ, אבל אמריקה אוהבת פורמולה 1 יותר ממה שחושבים. הייתי בטקס פתיחת המסלול באוסטין לפני שבועיים ולפי הבאזז מצפה לכולם הפתעה." פטל מקווה שזו גם תהיה היחידה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם