טופ 10: החברים של סטרן
מה קרה השבוע ב-NBA? אם תשאלו את החברים של נטאשה, נאמר כבר הכל. ובכל זאת סיכמנו – שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע
מרטין החליק בקלילות לנעליים הגדולות של ג'יימס הארדן וקולע 17.8 נק' למשחק, עם שיפור באחוזים מכל הטווחים. סמית' ששנים סבל מתווית של ילד רע, עושה רושם אחר לגמרי, וגם אצלו השיפור הגדול במשחק הוא אחוזי הקליעה והיעילות. כרגע לא ניתן לומר מי מוביל במירוץ, שיהיה צמוד עד הסוף.
9. על קו הזינוק, לפני המרתון של העונה הרגילה של ה-NBA, עומדים שלושת הגדולים. קובי, לברון ודוראנט. קובי קולע אותו מספר נקודות כמו בעונה שעברה, אבל עושה את זה בשש זריקות פחות, ומקפיץ את אחוזי השדה שלו מ-43 ל-53. הוא גם מוסר יותר. דוראנט גיוון את המשחק שלו.
זורק פחות וגם קולע פחות, אבל לוקח יותר ריבאונדים, ומוסר יותר. לברון שמר על היעילות המטורפת שלו מהעבר, וזה מספיק בשביל להופיע פה. איפשהו, קיבלנו את היכולת המופלאה שלהם כמובנת מאליה, אז רצוי לתת מילה טובה. החודש הראשון לא יכריע מי יהיה הMVP-, או האלוף. אנחנו נחזור אליהם בהקפה הבאה.
8. נאמר כבר הכל על טים דאנקן ואין לי מה להוסיף לזה. אין לי מספיק מילים בתקציב בשביל להתחיל להזכיר את כל התארים האישיים והקבוצתיים שיש לו. אז אסתפק בלהזכיר שהשחקן בן 36. כל שנה מצפים לדעיכה שלו ושל הספרס שלו, ואיכשהו כל שנה הספרס ממציאים את עצמם מחדש.
השנה גם דאנקן עשה אותו דבר. הוא קולע יותר, מגיע לקו יותר, מוריד יותר ריבאונדים, ועושה הכל על המגרש, יותר. הספרס עם 3:9, למרות שפארקר פתח רע, למרות שמאנו פתח חלש, ולמרות שהם סובלים מפציעות. בזכות טים דאנקן. מי שלא ראה אותו בשיא כושרו, שימהר לתפוס משחק של הספרס, כי לא ברור כמה זמן הפלא יימשך.
7. בדקה אחת שפויה הצלחתי לראות את הבובקאטס במקום השלישי במזרח. שארלוט עם מאזן של שישה נצחונות מול ארבעה הפסדים, וחמישה ניצחונות בששת משחקיהם האחרונים. היא רחוקה ניצחון אחד בלבד ממה שהשיגה בכל העונה שעברה.
לא מעט תהיות היו לגבי המינוי של מייק דאנלפ, אבל בינתיים נראה שהוא עושה עבודה טובה. זה לא רק המאזן, זו גם הדרך, שנותנת לצעירים מקום לגדול. מי שעשה קפיצת גדילה הוא קמבה ווקר שמוביל את הקבוצה עם 18.8 נק' ו-5.5 אס'. מייקל קיד גילכריסט, הנבחר השני בדראפט, מקבל המון דקות ולא מאכזב. אין ציפיות פלייאוף עדיין, אבל כיף לראות שגם ה-NBA מוצא מקום בצפון קרוליינה.
6. זקוק לך. קווין לאב חוזר בדיוק בזמן בשביל לנסות לעזור למינסוטה לשמור על מאזן חיובי. אחרי שפתחה עם חמישה ניצחונות בשבעה משחקים, הגיעו הפציעות שדלדלו את הסגל. לאב חוזר שבוע-שבועיים לפני הזמן, בלי הודעה מוקדמת, וכבר במשחקו הראשון תורם 34 נקודות ו-14 ריבאונדים.
הזאבים אמנם הפסידו לדנבר באותו משחק, אבל החזרה של לאב נותנת להם אוויר לנשימה, והכי חשוב, עוד שחקן בריא בסגל. ברנדון רוי (נגיע אליו בהמשך) בחוץ לתקופה ממושכת, גם באדינגר, רוביו עדיין רחוק חודש מכשירות, והכלים של ריק אדלמן הלכו והצטמצמו. עם לאב, הזאבים יכולים לחדש את המרדף שלהם אחרי הפלייאוף.
5. יש זמן. הפייסרס פתחו רע את העונה, אבל יכולים לקוות שהמשחק ברביעי מול ניו אורלינס יהפוך את על העונה. זה לא רק הניצחון בהארכה, זו גם ההתעוררות של פול ג'ורג' ורוי היברט. ג'ורג' סוף סוף עבר את 50 האחוזים מהשדה, ועשה זאת בסטייל עם 37 נקודות ו-9 מ13 מעבר לקשת. בדרך הוא שובר את שיא השלשות של רג'י מילר במשחק אחד.
היברט רשם טריפל דאבל של 10 נק', 11 ריב'
4. קנה מה שאין ומה שאין בפורטלנד זה ספסל. חמישיה מופלאה שעושה הכל מהכל, וספסל שתורם 17 נק' למשחק. פחות מקווין מרטין ומג'מאל קרופורד שהוזכרו בסעיף 10. הספסל של פורטלנד מורכב בעיקר משחקני שוליים (פאבלוביץ', ג'פריס), או צעירים חסרי נסיון (לאונרד, באביט, נולאן סמית', בארטון, פרילנד, קלאבר).
מי שאמור לספק את המנהיגות הוא רוני פרייס הותיק, אבל גם הוא מעולם לא הצליח לפרוץ מעבר לדרגת הרכז השני ב-NBA. הבעיה רק תחמיר כשהעומס יגדל, או במקרים של פציעות. כרגע ארבעה שחקנים משחקים כמעט 40 דקות למשחק (באטום, אלדריג', לילארד, מת'יוז), כי פשוט אין להם תחליפים, וזה יהיה בעייתי לאורך עונה מתישה.
3. אני לא רוקד כשעצוב אבל אני כן נופל ממשבי רוח פתאומיים. זו לפחות הגישה של רג'י אבאנס, פלופר סדרתי, שזוכה להיות הקורבן הראשון של חוק האנטי פלופים של הליגה, ולהעשיר את קופת הליגה ב-5000$. הפלופ הראשון היה מול הסלטיקס, כשמאבק על הריבאונד מול ג'ארד סאלינג'ר שלח את אוונס מתפתל לרצפה.
בווידאו ניתן לראות שיש מגע בין סאלינג'ר לפנים של אוונס, אבל הנפילה הגיעה בערך שעה אחרי המגע. הפלופ השני היה מול שלום עולמי, כשהאחרון מניח על אבאנס יד, ורג'י ממהר לעוף ליציעים כאילו נדרס על ידי משאית. אוונס הגיב דרך הטוויטר שלו "מרגיש כאילו הבולשת מחפשת את הילד". הבולשת של סטרן אכן מחפשת, ואבאנס יאלץ לוותר על ההצגות, או לפחות לקחת כמה שיעורי משחק, אחרת זה יעלה לו הרבה כסף.
2. לא שבר, משבר. ברנדון רוי חוזר לליגה, מאותו מקום שעזב אותה באביב 2011. לצערנו זו לא היכולת המופלאה של השחקן שקובי הכיר בו בתור היריב הכי קשה שלו, אלא הברכיים הגמורות שהקשו עליו לתפקד, וכפו עליו את הפרישה הזמנית. היו לא מעט שקיוו לראות ממנו ניצוץ של השחקן הגדול שהוא היה, לקבל ממנו 15 דקות טובות, אבל לא נראה שהברכיים יתנו לו.
רשמית הוא בחוץ לחודש אחרי שעבר עוד ניתוח, שביעי בקריירה באותן רגליים, לניקוי הברכיים, אבל רוי מפרסם שהוא סובל משלב 3 של דלקת מפרקים ניוונית בברכיים. יש רק ארבעה שלבים, והשלב הבא הוא החלפת ברך. יותר מרופא אחד המליץ לרוי לפרוש, לא נראה שיש לו הרבה ברירות.
1. מחכים לזה שייפול. מהעצוב, לכל כך עצוב שזה כבר פרודיה. אנדרו ביינום עדיין לא שיחק במדי פילדלפיה משחק אחד העונה, ועתה מתברר שביינום החמיר את בעיות הברכיים שלו במשחק באולינג.
השמועות מדברות על כך שביינום יצטרך לנוח עד מארס, או לעבור ניתוח שיסיים עבורו את העונה. לא ברור מה גרוע יותר. חוסר הרצון של אורלנדו לקבל את ביינום בטרייד של הווארד מתחיל להצדיק את עצמו, וכבר לא נראה שהמג'יק הם המפסידים הגדולים בטרייד. פילדלפיה יכולה להתנחם בכך שלא האריכה לביינום את החוזה, והחוזה שלו ירד מהספרים בסוף העונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם