מישל לא האמין: יורו 2013 זה כאן
מלון הילטון גאה לארח: אירופה. האורחים התפללו "רק תביאו את דבור", ואבי לוזון נעל את הגרלת יורו 2013 ב"סי יו אין סון, אין ג'ון"
גיא לוזון ומישל פלאטיני, אתמול בהילטון. הגיעו ללוזאן צילום: דני מרון
חמש שנים וחצי התנדפו מאז אותו משחק פתיחה היסטורי בהירנביין, ואתמול בערב אירופה סוף-סוף דפקה כניסה בדלת הקדמית והמסתובבת של מלון הילטון בת"א. יורו 2013 זה כאן ימינה. רק תלכו עד סוף המסדרון ואל תיבהלו מהאיש החברותי מדי שם באולם. זה אותנו שהוא לא סופר, לא אתכם. אז ברוכים הבאים, וולקאם, בנבנוטו, ווילקומן. מצדנו שיסיימו את הטורניר כאן ועכשיו, כי מתחושת החו"ל הזו אפשר רק לרדת.
דקה לפני פתיחת האירוע, וכולם שקטים כמו לפני צפירה. בעולם מתוקן הפריימריז של המפלגות שלנו היו נראים כמו הגרלת הבתים של אליפות אירופה לנבחרות צעירות. כל-כך מדוגם ומתוקתק עד שהתעקשת לפנות לאבי נמני בשתי השפות. האחרון, כמו שני הנסיכים הנוספים שנבחרו לדגמן את הכדורגל הישראלי - אלי אוחנה ובוני גינצבורג- לא עשו פדיחות, והלא ציניים שבאולם יכלו להתבלבל ולחשוב שבטעות הגיעו ללוזאן. האדפטציה ל"בובה של לילה - הגרסה באנגלית", יצאה לדרך.
בעוד היו"ר שלנו התמנגל עם אנשי אופ"א וליווה את מישל פלאטיני בכל צעד ושעל, את ההצגה האמיתית והמהולה בקריצה הוא שמר לנו, המקומיים. אלה שנהנים כבר שנים לשתות לו את הדם כמו טרופית. למרות שקל להיטפל לפינאלה של הנאום של אבי לוזון (" סי יו אין סון, אין ג'ון" ), זה היה מהימים שבהם משמח לדעת שהיו"ר שלך הוא חתיכת בולדוזר כשהוא רוצה.
המלעיזים יתעקשו שמדובר באירוע מינורי יחסית, ושאין מה לעשות מלוזון עמיר פרץ. אלא שאירוח היורו במדינה המופרעת שלנו הוא הדבר הכי תלוש שאפשר היה לצפות לו בקיץ 2013. הישג כל-כך הזוי, עד שרק לוזון יכול היה להגשים אותו.
אבי נמני ואלי אוחנה. לא עשו פדיחות
צילום: דני מרון
קליימן יחלום על וולבק
בהגרלה עצמה אפשר היה לראות מגדל בבל של אצבעות משולבות ותפילה חרישית שאומרת "רק תביאו את דבור". בסוף יצא שקליימן יצטרך לשים מתחת לכרית תמונות של דני וולבק וסטפן אל-שעראווי. מול כאלה שמות, אפילו מוטיבטור כמו גיא לוזון יוכל להעביר סדנת ויפסאנה בחדר ההלבשה.
בשיחת נימוס עם סטיוארט פירס, רגע לפני שמתקפלים, שמר המאמן על גינוני הטקס וסיפר עד כמה מסוכן לשחק מול המארחת. ואז הוא הלך הצדה, ענה לטלפון, עדכן את הממונים והתפוצץ מצחוק. אחרי זה הוא כבר כמעט עשה "פסיכו" לכתב שהעז לשאול אותו על הפנדל ההוא מאיטליה 90'. האיטלקי דביס מאנג'יה דווקא היה מינימליסטי. על הקושיה אם שיחק אותה כשקיבל את ישראל ולא את ספרד, הוא צייר באוויר סימן שאלה
ופלט את ההברה "בה".
המאמן הנורבגי פרג'ואר האנסן, שזוכר אותנו מצוין מהתקופה בה אימן את רוזנבורג מול מכבי חיפה, כבר התחיל להזיע רק מהמחשבה על חזרה לישראל בחום של חודש יוני. בהתאחדות שלנו הזיעו פחות כשנזכרו שאת הנבחרת שלו נארח בנתניה בצהריים, ושלא צריך להוציא מהמחסן את הגנרטורים.
אחרי שהפלאשים סיימו, המיקרופונים כבו והעניבות המשיכו הלאה לקרית אליעזר, הכדורגל הישראלי סיים את יום החג הזה עם טעם של עוד ועם לא מעט גאווה. אחרי קמפיין אפס הנקודות ואפס השערים מ-2007, נסתפק הפעם בדרדל'ה של מרואן כבהא מול נורבגיה, בהחלפת חולצות של גולסה עם מרקו וראטי ובתיקו הירואי מול האוקסלייד צ'מברליינים. נפרק אותם, על אפם וחמתם.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום כדורגל-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם