ה-86 של מסי: זה לא השיא, זה הקושי
יש חלוצים שעולים למשחק כמו אתמול עם עופרת בנעליים. אצל מסי יגלו אחרי מותו, בעוד 100 שנה, חוטי ברזל ולוח בקרה ממוחשב
כמה פעמים אתם, החובבנים, הגעתם ביום שישי אחר הצהריים לאחד על אחד נגד השוער השמן, שגר בבית שממול. זה לא האיצטדיון של בטיס בסביליה ושידור ישיר לחצי עולם, עם פריצות בזמן אמת לחציו השני. זו החצר האחורית של בית הספר היסודי בפ"ת. 20 צופים, רובם עסוקים עם הסמארטפון. אתם מול הקורבן המזיע ששרוע על הבלטות, מחרחר למוות. כולה צ'יפ קטן והכדור ברשת.
מסי אתמול. אני רובוט, גרסת ארגנטינה צילום: אי-אפ-פי
אבל ההתרגשות, האדרנלין. הרגל פתאום רועדת, השרוך מסתבך עם הנעל. הנה בקלות הטסתם את הכדור מעל המשקוף, כמו שעשיתם לפני שבועיים ויש האומרים שגם לפני חודש. קורה, זה כל היופי בכדורגל, כמו שמספר לכם מדי שבת דני דבורין.
זהו, שלא. מסי לא מסוגל להחמיץ את החלב שהרגע שפכתם. ביום רביעי בשבוע שעבר הוא יצא מהדשא על אלונקה, את מבחן הכשירות עבר ברגע האחרון. הסוכן מהצהריים הלחיץ אותו שיבקיע, יש חסות שממתינה על הקו. אדידס הודיעה שתשיק נעל חדשה לרגל האירוע.
יש חלוצים שעולים למשחק כמו אתמול עם עופרת בנעליים. הגרון יבש מאימה, הזיעה הקרה משאירה סימנים עבים על הגב. אצל מסי יגלו אחרי מותו, בעוד 100 שנה, חוטי ברזל ולוח בקרה ממוחשב, אחרת איך אפשר להסביר שאחרי 25 דקות שוער בטיס, אדריאן סאן מיגל דה קסטיו, נכנס לדפי ההיסטוריה.
אז גבירותיי ורבותיי, אי שם בעתיד,
כשיהיה כאן שלום איזורי וכולם ישבו מסביב למדורה, תהיה לכם הזכות להגיד "אני ראיתי את מסי בלייב," ממש כמו הזקנים ביציע שמתגאים שהכירו את פלה, פושקאש ודי-סטפנו.
לכן כדאי שתשננו מעכשיו את אירועי ה9- בדצמבר .2012 סיפורים כאלה חייבים להעביר לדורות הבאים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם