מבצע עלייה: נעים מאוד, נבחרת אתיופיה
נבחרת לא מקצוענית עם בעיות טקטיות ושלושה לגיונרים, ששימשה השראה לארסן ונגר, מאיימת להפוך לחביבת הקהל של גביע אפריקה. אחרי 31 שנה במדבר, אל תגידו על אתיופיה שהיא לא מבינה בריצות למרחקים ארוכים
המסלול להשתתפות ראשונה מאז לוב 1982 לא היה פשוט, והחלום כמעט ונדחה למרוקו .2015 בספטמבר האחרון, בפלייאוף העלייה, האנטיליפות שיחקו בחרטום וצימקו ל,4:3- אבל פנדל סודני מוצלח בתוספת הזמן הפך את הגומלין למשימה קלושה. כעבור חודש, באדיס אבבה, ירדו הקבוצות למחצית ב,0:0- ושחקנים העידו כי היריבה כבר התחילה בחגיגות בחדר ההלבשה. המחצית השנייה היתה מהרגעים שיוצרים זהות ספורטיבית במדינה.
בדקה ה,62- אולי כמחווה לזכייה היחידה של אתיופיה בגביע אפריקה ב,1962- החלוץ סלאדין סעיד נגח פנימה והאיצטדיון בבירה התחיל לעשות קולות של מהפך. תוך שלוש דקות גם השער השני נפל והיציעים הצהובים-ירוקים-אדומים נמסו. אתיופיה העפילה בזכות שערי חוץ וכרטסה מקומות לדרום אפריקה, ובאדיס אבבה המציאו מחדש את המושג לצאת לרחובות.
"מזרח אפריקה כולה תתאחד סביב אתיופיה," צהל ניקולאס מוסוני, נשיא ההתאחדות של מרכז ומזרח אפריקה. האנטילופות, ששובצו לבית ג' הקשה עם ניגריה, בורקינה פאסו וזמביה, הם הייצוג היחיד של המזרח. אם לפני 50 שנה אתיופיה היתה מעצמה שמביסה בקלות נבחרות כמו חוף השנהב, טוניסיה ואלג'יריה, הרי שבעשורים האחרונים היא מיתגה עצמה כצ'וקרית. בכלל, מאז 2004 רק עוד שלוש נבחרות מזרח אפריקאיות העפילו לטורניר: קניה ,(2004) רואנדה (2010) וסודן (2012).
הסיפור הגדול בהעפלה של אתיופיה טמון בסגל, שמתבסס כמעט כולו על הליגה המקומית והלא מקצוענית. בעוד האלופה הנצחית סנט ג'ורג' (תשעה שחקנים) והסגנית הנצחית דדביט (שמונה שחקנים) מייצרות שלד שמשתף פעולה על עיוור, אפשר לספור על יד אחת את שחקני נבחרת ניגריה המשחקים בארצם.
רק שלושה נציגי אתיופיה בטורניר משחקים בליגה מקצוענית: החלוץ יליד שבדיה יוסוף סאלח, המשחק בסיריאנסקה, המייצגת את הקהילה הארמנית בשבדיה; פואד איברהים (19) ממינסוטה סטארס, שזומן למרות שייצג כבר את נבחרות ארה"ב הצעירות, וסלאדין סעיד מוואדי דגלה המצרית. החלוץ, שמחזיק בתואר ההעברה היקרה בתולדות הכדורגל האתיופי (180 אלף יורו), כבר הצהיר: "שמות היריבות לא מטרידים אותנו בכלל."
לגיונר שייעדר הוא הקפטן לשעבר פיקרו טהפרה, שאחרי שנים ב,MLS- בצ'כיה ובפינלנד, עבר לליגה הוויטנאמית, מה שכבר היה יותר מדי גם עבור נבחרת בקליבר של אתיופיה.
המאמן אטו סונט בישאו מדבר בכל מקום על חוסר הניסיון, אבל הפתיע כשהסביר כי מרכז ההגנה שלו לא נופל מאף נבחרת ביבשת, וכך גם נראה ב1:1- בהכנה נגד טוניסיה. "זו תהיה חוויה חדשה עבורם,"
עיתונאי הספורט האתיופי, חוסיין עבדולקני, פחות אופטימי. "יש פה בעיית בגרות ופיגור עצום ברמה הטקטית," כתב. "הטורניר הקרוב הוא הזדמנות מצוינת להשתפר בכל מה שקשור לעמידה במגרש. אני משער שכולם יראו את החיסרון שלנו בעמדת השוער."
בציבור האתיופי נדהמו מההעפלה, וכנראה שיסתפקו בשלב הנוקאאוט. לא מעט מהם גם הודו במבוכה מול המצלמות כי לא האמינו שזה יקרה בדור שלהם. אפילו ראש הממשלה, היילמאריאם דסהלגן, זיהה את הפוטנציאל ובאירוע הפרידה המיוחצ"ן מהנבחרת קרא לשחקנים לשפר את התדמית הספורטיבית של אתיופיה בעולם.
"ניסינו כל כך הרבה פעמים לעלות," אמר בישאו, "שינינו סגנונות, החלפנו מאמנים והבאנו מקצוענים מחו"ל. עכשיו זו נבחרת מקומית, נבחרת אתיופיה אמיתית, שעשתה זאת. במדינה מעריכים את זה. עברנו כל כך הרבה משוכות, ותהיו בטוחים שלא נעשה ליריבות חיים קלים."
רק השבוע קיבלה אתיופיה התייחסות לא צפויה באחת ממסיבות העיתונאים של ארסנל. המנג'ר ארסן ונגר השתמש בנבחרת האנונימית כדי להסביר שזה הטורניר הבינלאומי היחיד בו אנשי מקצוע ואוהדים עדיין לא מכירים את כל השחקנים המשתתפים.
"אם אבקש מכם למנות חמישה שחקנים אתיופים, אני משוכנע שתתקשו," אמר הצרפתי. בעוד אתיופיה תנסה להרים את המוראל הלאומי בדרום אפריקה, הפזילה לברזיל 2014 קיימת. האתיופים כרגע מוליכים את הבית במוקדמות המונדיאל, בו משובצת גם דרום אפריקה, והמאמן מקווה שבקיץ מועדונים מאירופה יתחילו להתעניין בשחקן האתיופי: "ונגר צודק במאה אחוז, אבל זה דווקא יעזור לנו. השחקנים במוטיבציה כדי שלא יהיה אדם אחד שלא יכיר אותם בסוף הטורניר."
הכוכבים הבולטים עונים לשם המשפחה גירמה. החלוץ אדאנה גירמה (27) בכלל התחיל כקשר אחורי, אבל מהר מאוד הבין שהוא טוב יותר בלקצור רשתות מאשר רגליים. בחמש העונות האחרונות הוא מלך שערי הליגה במדי סנט ג'ורג,' ושני שעריו במאני טיים מול סודן הפכו אותו לגיבור לאומי. הגירמה השני הוא אלולה, העוגן ההגנתי שהספיק לרשום 19 הופעות בינלאומיות כבר בגיל .19
"מה שיקבע זה הכוח הפנימי כקבוצה," מסכם הקפטן דבבה דגו. "כולנו ראינו את זמביה בגביע אפריקה האחרון. הם ניצחו נגד כל הציפיות מפני ששיחקו כקבוצה ונתנו כבוד לכל יריבה. זמביה העבירה אותנו שיעור: כל מה שנראה בלתי אפשרי הוא אפשרי. עכשיו תורנו."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם