אבי ריקן ורכבת ההרים הירושלמית
לא מחפש אשמים, פוסל על הסף את השמועות על מרד נגד אלי כהן, בטוח שחדר ההלבשה הבריא של בית"ר יוציא את הקבוצה מהתחתית ולא מתייחס לחיזורים מג'ורדי קרויף וממכבי תל אביב - אבי ריקן מסכם תקופה מלאת תהפוכות
שחקני מכבי תל אביב הגיעו מחויכים, הליגיונרים באו מחו"ל בכוונה ליהנות, ואילו לריקן ולאריאל הרוש, נציגי בית"ר ירושלים בנבחרת הלאומית, ההתכנסות הייתה לא יותר מפסק זמן מהבלגן הגדול ששורר בבית וגן בחודשיים האחרונה. לילה קודם השער של ריקן בטדי במשחק נגד הפועל רמת גן לא עזר לבית"ר לקבל אפילו נקודה אחת, ועכשיו התחתית שבית"ר ממוקמת בה בוערת עוד יותר.

"השחקנים סובלים מחוסר ביטחון, וזה מורגש ביכולות שלהם על המגרש ובתוצאות הסופיות. לא פעם הצוות המקצועי מבקש ממני להרגיע את האחרים ולהקרין עליהם קצת מהשקט שלי, אבל בתקופה האחרונה כנראה שום דבר לא הולך".
ספגתם שני שערים קלים מדיי מהאמצע. ממה נובעת הרכות שלכם?
"בתקופה האחרונה סף השבירה שלנו נמוך מאוד. כשאנחנו סופגים שער, אנחנו לא מצליחים להתאושש. השבוע דווקא חזרנו למשחק אחרי השער והשווינו, אבל זה לא הספיק. אחרי שספגנו את השער השני, איבדנו את הביטחון ביכולת שלנו להשוות.
"שים לב כמה פעמים העונה ניצחנו 2:3. כמה פעמים אפשר לחזור על כך בעונה? כמה פעמים אפשר לספוג שני שערים ולהבקיע שלושה? אני לא מביע ביקורת על חלק כזה או אחר במגרש, אלא לוקח את האחריות על עצמי ועל כל הקבוצה יחד. כולנו צריכים לדעת לשמור טוב יותר ולא להגיע למצב שנצטרך להבקיע שלושה שערים כדי לנצח".
האווירה ששררה בטדי ביום ראשון הייתה אווירת נכאים, לא פחות מכך. 1,700 אוהדים בלבד הטריחו עצמם להגיע משחק, מתוכם 200 אדומים שהגיעו מרמת גן וחגגו כל הדרך חזרה הביתה. ניכר על שחקני בית"ר, ולא בפעם הראשונה העונה, ששוב הם הושפעו מהאווירה סביבם. הם נראו כמי שרצים עם משקולות על הרגליים. ריקן, שניות אחרי שכבש את שער השוויון, נעמד מול היציע הצפוני הדליל ולא ידע איך לנהוג: לרוץ לעבר האוהדים שפוגעים בקבוצה או להתעלם מהם. "עברו לי בראש הרבה מחשבות אחרי שהבקעתי את השער", מודה הקשר. "חשבתי על כך שלא כבשתי שער כבר הרבה זמן ועל האווירה החצויה ששררה באצטדיון. אני בטוח שכל האוהדים שצפו במשחק שמחו שכבשתי גול, אבל בראש שלי רצו כל כך הרבה תסריטים, ובגללם לא היה לי חשק לשמוח אחרי הגול. יכול להיות שפחדתי שנספוג עוד שער, כפי שבאמת היה".
אתה יכול להסביר מה עובר עליכם?
"אנחנו בתקופה קשה בגלל המשבר הגדול בינינו לאוהדים. אנחנו מרגישים שהם הרבה פחות תומכים בנו והרבה פחות מגיעים למשחקים שלנו, אבל אני לא רוצה לתלות את היכולת שלנו בכך".
נשמעת ביקורת רבה על כך שאתם לא מצליחים להתרומם ולצאת מהתקופה שעוברת עליכם.
"הקבוצה סובלת מחוסר ביטחון, זה כדור שלג שמתגלגל, ואנחנו לא מצליחים לעצור אותו. מי שלא שייך לענף הזה, לא יכול להבין מה אנחנו באמת מרגישים. הלוואי שימצאו את האיש שייתן לנו נוסחת קסם שתעצור את הסחף הזה. רק מי ששייך למועדון יודע כמה קשה לעצור אותו. יש חוסר ודאות גדול בקבוצה, כמו איחור במשכורות. אני רוצה לראות איך כל אלה שמבקרים אותנו היו מסתדרים בלי לקבל את המשכורת בזמן. ממשיכים לקבל חשבונות ארנונה, מים וחשמל, וכשהמשכורת לא נכנסת וכשידוע שצפויים עוד עיכובים עד סוף העונה, זה לא קל. מי יכול להיות מבסוט כשהוא לא מקבל את המשכורת שלו?".

אי אפשר לעשות הפרדה?
"צריך לעשות הפרדה, חייבים לעשות הפרדה, אבל אנחנו לא מצליחים לעשות אותה. כשאנחנו עולים לשחק, אנחנו רוצים להתנתק מכל מה שמסביב, אבל אנחנו לא מצליחים".
אם בית"ר תרד ליגה, אף אחד לא יזכור את הבעיות שהיו לה.
"אל תדבר איתי על ירידת ליגה. עושה לי רע רק לחשוב על זה".
אלי כהן אומר שזה תסריט אפשרי.
"אנחנו מסובכים עכשיו בתחתית, אבל כשננצח פעם אחת ונקטע את שרשרת ההפסדים, הדברים ייראו אחרת. הייתה לנו הזדמנות טובה לכך במשחק נגד רמת גן, אבל פספסנו אותה. לפעמים, כשברור שלא יהיה ניצחון, צריך לדעת איך לא להפסיד. לצערי איבדנו לאחרונה את היכולת הזאת. אסור לנו לתת ליריבות שלנו לקחת שלוש נקודות על חשבוננו. עכשיו כשאנחנו משחקים ראש בראש בפלייאוף התחתון זה עלול לעלות לנו ביוקר".
בקבוצה טוענים שהדבר היחיד שעשוי להשאיר את בית"ר בליגה זה היחסים הטובים בין השחקנים בחדר ההלבשה.
"זה נכון מאוד. גם בתקופה הקשה הזאת אנחנו מצליחים לשמור על חדר הלבשה בריא, וזה חשוב מאוד. כבר הרבה שנים לא היה בבית"ר חדר הלבשה בריא כל כך, וגם שחקנים שלא משחקים רוצים שהחברים שלהם יצליחו על המגרש. קשה לנו מאוד שזה המצב של בית"ר. המצב שלה פוגע אישית בכל אחד מאיתנו מפני שאנחנו קרובים זה לזה ואוהבים את המועדון. אם יש משהו שיוכל להציל אותנו, זה חדר ההלבשה הבריא שלנו".
בסוף השבוע שעבר חשבתם להשבית את האימונים מכיוון שלא קיבלתם משכורות.
"ניפחו את זה יותר מדיי. בסך הכול דיברנו בחדר ההלבשה על כך שלא קיבלנו משכורות. עלו כל מיני רעיונות, אבל הם ירדו מהפרק מהר מאוד".
עוברת לך בראש המחשבה שייתכן שבית"ר תרד ליגה ואתה תעזוב, ולכן הירידה שלה לא תהיה נוראה מבחינתך באופן אישי?
"חס וחלילה. אני לא חושב כך חד~משמעית. כרגע אני בבית"ר ושייך למועדון שיקר ללבי מאוד. שיחקתי במועדון הזה רוב חיי, ואי אפשר להגיד שלא אכפת לי מהקבוצה. אני רוצה מאוד שבית"ר תישאר בליגה ותצליח".
לא מעט אנשים מאשימים את גאידמק במצב של הקבוצה.
"אנחנו לא נכנסים לזה ולא מחפשים אשמים. אנחנו השחקנים הבאנו את הקבוצה למצב שלה, ואנחנו אלה שצריכים להוציא אותה מהבוץ. אנחנו לא צריכים לתלות את היכולת שלנו במה שקרה. אנחנו צריכים להתרכז בכדורגל במטרה לצאת מהתקופה הזאת. אנשים שטובת בית"ר לא לנגד עיניהם מנסים לטפטף לתקשורת כל מיני תיאוריות קונספירציה ומפילים את האחריות על המצב על אחרים. אני לא מכיר שחקן כדורגל שלא רוצה להיות טוב. באופן אישי אני לא עסוק במחשבות על מה שקורה ביציעים ועל כך שגאידמק הביא את הצ'צ'נים. במשך 90 דקות אני אוטם את עצמי לעולם, יוצר סביבי חלל ומתרכז אך ורק במשחק".

אי אפשר שלא לשמוע את שריקות הבוז בכל פעם שסדאייב נוגע בכדור.
"זה לא נעים, אבל בשנים האחרונות אנחנו מתמודדים בבית"ר עם הרבה תופעות לא פשוטות. יש לי אופי חזק, אבל אף אחד לא רוצה לחטוף שריקות בוז מהקהל שהוא משחק בשבילו".
אנשים ראו אתכם השבוע בטלוויזיה ואמרו שאתם עושים דווקא למאמן.
"זאת שטות גמורה".
אף שהוא הסתכסך עם כמעט חצי מהקבוצה?
"לאלי כהן יש את הקו שלו, והשחקנים צריכים להתיישר לפיו. כשלא הולך מתחילות שמועות, אבל אף אחד לא עושה כלום בכוונה".
אולי האוהדים לוחצים עליכם לעשות הכול כדי שהצ'צ'נים לא יהיו כאן?
"אני לא קיבלתי שום הודעה או שיחת טלפון מאוהד שביקש ממני לעשות משהו כדי שהצ'צ'נים לא יהיו כאן. יש שחקנים בקבוצה שהיה להם קשר מצוין עם אוהדים, ועכשיו הקשר הזה נפגע, אבל לא מעבר לזה".

