שאקר חשמלי: ההפתעה הגדולה שמגיעה מעיראק
עיראק תשחק הערב נגד אורוגוואי בחצי גמר אליפות העולם עד גיל 20. בבית , בקפה "ג'אנגל נייט" בבגדד, יתפללו האוהדים שהפיגוע התורן לא יגיע אליהם. המאמן חאקים שאקר מבטיח מלחמה וניצחון
בעיראק, לידיעת המנתחים והמומחים, אין ליגה מסודרת לנוער, אין מתקן אימונים לאומי ובטח לא מאמנים זרים שעליהם נתלה את ההצלחה המסחררת. זיקו הברזילאי ביקר שם לאחרונה באיזור הטכני ונמלט בנובמבר האחרון אחרי שטען שההתאחדות המקומית לא מילאה את תנאי החוזה. אז איך? חכו, זה עוד לא הסוף. אנחנו מדברים על מדינה מוכה שמדממת מדי יום למוות. מתחילת השנה נהרגו שם קרוב ל-2,400 תושבים , 200 מהם מתחילת חודש יולי.
זה המתח הבלתי נגמר בין הסונים לשיעים והכאוס שמשתולל ברחובות שלא מפסי ק לגבות חיי אדם. ביום שנפתחה אליפות העולם בטורקיה, ועיראק פגשה את אנגליה באיצטדיון המטופח באנטליה, נערך אצלם משחק ליגה טעון במיוחד. אל ג'וואיה, הקבוצה מבגדד, ששייכת לחיל האוויר, הגיעה לקרבאלה, עיר שיעית אדוקה. מוחמד שאווקן, מהנבחרת שנמצאת עכשיו בטורקיה, משחק באל ג'וואיה, ועלי יאסין באל קרבאלה. המשחק הסתיים בהפסד הקבוצה הביתית 4:2.
אנשי הביטחון המקומיים לא שתקו, מאחר וזו היתה רק חולייה אחת בשרשרת של אכזבות. הם היכו באלות ללא רחם את המאמן מוחמד עבאס ומספר שחקנים בכירים. עבאס נכנס באותו יום לתרדמת ונפטר מאוחר יותר בבית החולים. בלאגן אימים. 57 עצורים, 12 קבוצות שהודיעו שהן לא משחקות בתנאים האלה, והתאחדות שאיימה שאם המשחקים לא יקוימו במועדם יהיו עונשים וקנסות. ואתם עוד מתלוננים על אבי לוזון?
אז איך? קודם כל את רוב הקרדיט נותנים שם למאמן המקומי חאקים שאקר בן ה-50, שכבר שנים עובד עם הנבחרות הצעירות של עיראק. כשזיקו עזב הביאו אותו כמחליף זמני, אבל הוא לא חיכה הרבה בשביל להביא קבלות וזכה במקום השני בגביע ארצות המפרץ הפרסי שנערך בבחריין.
שאקר חשב שישאירו אותו עם הבוגרת כקידום מקצועי, אבל בהתאחדות הבהירו שלא יוכל לאמן את שתי הנבחרות והורידו אותו בחזרה לצעירה. לבוגרת מינו את ולדימיר פטרוביץ', שאימן עד לפני שנתיים את סרביה. שאקר הוא מאמן שבדרך כלל לא לובש חליפות ארמאני אלא את מה שמונח ראשון על המדף. מכנסיים קצרים וטי שירט.
הוא נוהג לחגוג בצורה מוגזמת אחרי שערים, אבל במיוחד יודע להחדיר בשחקניו ביטחון שהם לא נופלים מאף אחד. וכאן אנחנו מגיעים לסעיף ב' בפרק ההצלחה, האופי. בעיראק אין כרגע לגיונרים, למרות שמספרים שגלאטסראיי הטורקית כבר שמה עין על חומאם טאריק בן ה-17, הילד המוכשר מאל ג'וואיה, שמצטיין כעושה משחק.
החוזק של הסגל נמצא במלחמה חסרת הפשרות. באותו משחק פתיחה נגד אנגליה הבריטים כבר הובילו 0:2 באמצע המחצית השנייה, אבל אז בא הגראנד פינאלה. העיראקים צמצמו ואחר כך השוו בתוספת הזמן מרגלי עלי עדנאן, המגן השמאלי של בגדד. "ברגע שקיבלנו ביטחון, היינו בדיוק כמוהם", סיכם שאקר את התוצאה המפתיעה. "הראינו לחימה עד לשניית הסיום ".
על פי כל התחשיבים המקובלים, הכדורגל העיראקי היה אמור למות. בטח לא להגיע עד חצי גמר של תחרות יוקרתית. בין 1992 ל-2004 נאסר עליו להשתתף בגביע מדינות המפרץ הפרסי בגלל הפלישה לכוויית. עודאי חוסיין, בנו של הדיקטטור, ניהל את ההצגה המעוותת במשרדי ההתאחדות. עד לפני כמה חודשים פיפ"א אסרה עליהם לארח בארצם, ועכשיו, בגלל ההידרדרות הביטחונית, היא חזרה על האיסור. המצב במעמקי הקנטים.
אבל למרות הקשיים העצומים, ב-2004 הגיעה עיראק לחצי גמר הטורניר האולימפי באתונה. ב-2007 היא הדהימה את היבשת כשזכתה בגביע אסיה. ב-2009 השתתפה בגביע הקונפדרציות, ובאוקטובר הקרוב גם הנבחרת שלהם עד גיל 17 תשתתף בגביע העולם. הם על המפה, ואיפה אנחנו? עדיין מנקים את הקונפטי שתיאגו אלקנטרה השאיר בטדי. "זה הקאמבק להישגים של הכדורגל העיראקי", הכריז נאג' י חמוד, נשיא ההתאחדות. "זה מראה שהוא אף פעם לא מת, ורק בגלל הנחישות שלנו והיכולות".
שאקר המאמן נאלץ להסתדר בתחרות הנוכחית בלי רוב הכוכבים מאחר והם כבר עלו לנבחרת הבוגרת, אבל הסביר שלכל אחד מהמשחקים יש לו טקטיקה אחרת, וסירב להתלונן. הוא כבר יסתדר.
אז מהאנגלים הוא אמנם סחט תיקו של השניות האחרונות, אבל המשיך עם ניצחונות 1:2 על מצרים וצ'ילה. בשמינית הגמר הדיח את פרגוואי עם 0:1 קטן , וברבע הגמר מול דרום קוריאה לא נשבר למרות האפשרות הקורצת.
עיראק הבקיעה שער בהארכה, דקה 118, והובילה 2:3. הקוריאנים השוו בדרמה של השניות האחרונות. בפנדלים העיראקים ניצחו 4:5. השוער והקפטן, מוחמד חמיד, עצר את הבעיטה האחרונה.
ההצלחה המסחררת במגרש הוציאה את העיראקים לרחובות. דגלים, מסיבות ניצחון ספונטניות.
250 איש התאספו בקפה "ג'אנגל נייט" בבגדד כדי לראות ולחגוג את האירוע שאובטח על ידי שומרים חמושים. כן, שמחה גדולה וקוץ בה. במדינה שמטורפת על כדורגל יש קנאים שמנצלים את ההתקהלויות ההמוניות כדי לירות בהמון ולטמון פצצות ולהרוג כמה שיותר.
ממש לפני כמה ימים, במשחק חובבים בדרום בגדד, הוטמנה פצצה שלקחה את חייהם של 12 שחקנים, רובם נערים בני 16. זהו חלק מחיי היום יום במדינה האומללה. "בחודשים האחרונים יותר ויותר בתי קפה כמו שלי הפכו למטרות לפיגועים", סיפר לתקשורת הזרה אחמד ראזק, הבעלים של קפה "ג'אנגל נייט". " לפעמים מדובר בשניים, אפילו שלושה בתי קפה ביום. אני מאוד מודאג".
עיראק כבר היתה ברבע גמר אליפות העולם לנבחרות עד גיל 20, אבל זה היה בימים אחרים, 1989, בערב הסעודית. עכשיו, דווקא בימים קשים של חוסר ודאות, היא נמצאת בין ארבע הנבחרות הטובות. אם תנצח הערב את אורוגוואי באיצטדיון בטרבזון, מי יודע איפה יהיה הגבול של חבורת שאקר האמיצה.
המאמן העיראקי, כהרגלו, לא מנמיך ציפיות. "אורוגוואי היא אולי הנבחרת הטובה ביותר בדרום אמריקה, רק עכשיו היא ניצחה את ספרד. זה יהיה קשה, אבל אנחנו הולכים לתת הצגה ואני משוכנע שנגיע לגמר".
אבל עם כל הכבוד, הסיפור היפה הזה הוא הרבה מעבר לספורט נטו. הוא מכיל את היכולות העצומות של המשחק הפופולרי, מה הוא נותן להמונים ואיזה בעיות קשות הוא מסוגל לפתור. רק תנו להם לשחק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם