מארק שפיץ: הכוכב הבא של השחייה הישראלית
מארק חינאווי, בקושי בן 16, כבר מקצוען כמו בספר. שתי מדליות הזהב מהבריכה באולימפיאדת הנוער באוטרכט יכולות להעיד
הילד בקושי בן 16. את הפריצה הבינלאומית הראשונה עשה לפני פחות מחודש, במשחקי הים התיכון. בסוף השבוע הוסיף לקורות החיים עוד שתי מדליות זהב מאולימפיאדת הנוער האירופית. ההר הכי גבוה ששחיין קדטים יכול לכבוש. (לאליפויות אירופה לנוער הוא יצטרף רק בשנה הבאה).
החל מהחורף האחרון, האיש גם אלוף ישראל לבוגרים בבריכות קצרות. ועדיין, חמש דקות שיחה איתו מספיקות כדי להבין עד כמה הרגליים מחוברות לרצפה, ומה גורם למאמנו, מאיר לויה, להתמוגג בכל משפט שמתאר את החניך המצטיין.
הם נפגשו כשחינאווי היה בן חמש, והצטרף להפועל בת ים. מאז הם ביחד. 11 אימונים בשבוע, שמסתכמים ביותר קילומטרים בבריכה מהדרך שחלקינו עוברים במכונית. עבודת פרך גם במונחים של שחייני עילית, צ'ופר ייחודי ששמור למתמחים במקצים ארוכים. ומארק אמנם זכה בזהב גם ב 400 מ' חופשי, אבל היעד המרכזי יותר הוא המקצה ל-1,500. מדליה ששוחים אליה יותר מזמן משילוב של רוב המקצים האולימפיים ביחד.
"סוס עבודה", אומר לויה. "מרק הוא פשוט החלום של כל מאמן. שילוב יוצא דופן של כל החבילה. הוא בנוי נהדר פיזיוליגית. הטכניקה שלו מצוינת. הוא מאוד מחודד מנטלית, מאלה שיודעים להתפוצץ במים בזמן אמת של תחרות. והכי חשוב, הוא ילד מדהים, עם משפחה תומכת שחי את השחייה בכל רמ"ח אבריו, 24 שעות ביממה. הוא יודע בדיוק מה קורה בעולם.
יושב שעות מול האינטרנט, עוקב אחרי היריבים שלו. יודע מה הם עשו בתחרויות. הגענו לכאן, הוא זיהה את היריבים שלו בבריכה. ידע מי זה מי. ואלה ילדים בני 16, לא כוכבי בוגרים שכולם מכירים. הילד מקצוען".
חינאווי גדל ביפו. לומד בבית הספר הסקוטי בעיר. משפחתו הקימה ומפעילה את רשת מעדניות הבשר והיינות, הנושאת את שמם. ולא, אל תדברו איתו על סמליות של ערבי ישראלי הזוכה במדליה אירופית.
מארק, שקט ורגוע כהרגלו, מבקש בנימוס "בוא נשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים". מסביבו בנבחרת מבקשים להבהיר, ובצדק, שהעיסוק במוצאו, שתפס כותרות אחרי הזכייה, פשוט לא רלוונטי. "הבחור ישראלי בדיוק כמו כל שחיין בנבחרת", אומר לויה. "לפני חודש הוא זכה בזהב במשחקי הים התיכון, ועלה לפודיום כשהוא עטוף בדגל ישראל. זה מובן מאליו".
בגיל עשר החל לאסוף מדליות בתחרויות לגילאים הצעירים. זו הזדמנות טובה לעצור ולחלק קרדיט, שלויה מבקש להעביר לשרון אזובל, מאמת הנבחרת הצעירה בבת ים, שעבדה איתו בתחילת הדרך. בגילים האלה אנשי המקצוע משתדלים שלא להסיק יותר מדי מסקנות עתידיות, אבל לחינאווי עצמו הכיוון היה ברור עוד קודם.
מבחינתו, ההבחנה שלא מדובר בעוד חוג, אלא בקריירה הבשילה כבר בצעדים הראשונים. או בשפתו: "מהרגע שנכנסתי לבריכה לקחתי את זה ברצינות. אף פעם, גם כשזה עוד היה חוג, לא הייתי מהחברים שבאים לאימון בשביל הצחוקים. קפצתי למים עם מטרה ברורה. כל יום, לנסות להיות יותר טוב ממה שהייתי אתמול".
השיטה, כאמור, עבדה. לפני שנה, היה ברור גם למקורבים פחות שמדובר בכישרון שצריך לסמן. בינתיים הוא הספק להעביר על שמו את שיאי גילאי 16, 17 ו-18 ב-1,500 ו-800 מטר חופשי, כשהוא מוחק מהטבלאות את בכירי הענף.
באולימפיאדת הנוער הוא שדרג את התוצאות שוב, עם הישג יוצא. אמנם 1,500 מטר שוחים קצת יותר מרבע שעה (15.33.72 דק'), אבל בדרך לזהב האיש ניצל את הגמר לשבירת שישה שיאים במקצה אחד. שיא גילים לשנתון שלו, לשני השנתונים שמעליו. ועל הדרך, שיאי גילים מקבילים גם ב-800 מטר חופשי. (השיאים, כמובן, מוכרים גם כשהם נקבעים במהלך משחה ארוך יותר).
ככשואלים מה הלאה, חינאווי חוזר למשנה מימי החוג. כן, ברור שבגדול אולימפיאדת ריו היא החלום, אבל עד אז הוא מסתכל על המטר הכי קרוב. "מבחינתי, היעד הבא הוא שיא ישראלי חדש ב-800 מטר באליפות ישראל. אולימפיאדה? כרגע חושבים על הדברים שעוד יקרו בעונה הזאת. בשנה הבאה אלוהים גדול".
עוד קודם, רגע אחרי שתסתיים העונה בבריכה, חינאווי יעבור לים ויצטרף בהשאלה לנבחרת ישראל במים פתוחים. שידוך מיוחד לכבוד אירוח אליפות אירופה בישראל. הזדמנות לנבחרת ליהנות מהכישרון, ואולי אפילו לקוות למדליה בתחרות הנוער. והזדמנות לחינאווי להרגיש לכמה דקות כמה קצר המשחה המרכזי שלו ל-1,500 מטר . ככה זה, כשבים הוא ישחה 5,000.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם