גילו את אמריקה: אוהדי ארה"ב כבשו את ברזיל
אין להם ארסנל שירים מגוון, הם גם לא משחקים בריו, אבל האוהדים הצבעוניים של ארה"ב כבשו את חוף קופה קבנה בניצחון על גאנה. האומה האמריקנית התגייסה ל"סוקר", ואפילו הנשיא אובאמה פירסם סרטון תמיכה בנבחרת ברשתות החברתיות
(בקריאות קצובות - ע"ל)" - את המשפט הזה אמר טי.ג'יי, בחור בן 27 ממינסוטה.
זה קרה על חוף קופה קבנה בריו, תוך כדי היציאה מה"פאן־פסט" - אזור הפנינג ענקי בחוף עם מסך ענק ורבבות שמתקבצים לראות את משחקי הטורניר, וזה נאמר מייד אחרי הניצחון הדרמטי של ארה"ב 1:2 על גאנה במשחק בנטאל.
אפשר להבין, הרי ברצועת החוף מסתובבות כמויות אדירות של ארגנטינאים וצ'יליאנים שלא מפסיקים לשיר שירי עידוד שונים בקול גדול. האוהדים האמריקנים הם היחידים שמבחינה כמותית נותנים פייט לאותם האוהדים, אבל יש הבדל אחד ענק, ארגנטינה שיחקה בריו יום קודם לכן, צ'ילה עומדת לפגוש כאן את ספרד.
ונבחרת ארה"ב? היא בכלל לא תתקרב לאזור של ריו בשלושת משחקיה בשלב הבתים. ולמרות זאת, ב"פאן פסט" היה לאמריקנים רוב גדול לעומת גאנה שנתמכה בידי ברזילאים רבים.
טי.ג'יי נמצא בריו עם שני חברים משיקגו, שלושתם אפרו־אמריקנים. שאלתי אותו אם הוא באמת אוהב "סוקר", או שזו סתם תמיכה בנבחרת אמריקנית בזמן פגרת הפוטבול.
הוא נשבע שזה אותנטי: "אני חולה על כדורגל. מאז שהייתי בגובה כזה (מסמן ביד גובה של 30 ס"מ) הביאו לי כדור בחצר והתמכרתי מהרגע הראשון. אני מת על המשחק הזה. היצירתיות שלו, חוסר היכולת לצפות מה יקרה". אחד החברים שלו מתפרץ: "בניגוד לבייסבול או לפוטבול, שאתה רואה בהם מהלכים דומים הרבה פעמים, בכדורגל כל שער נראה אחרת. כל התקפה היא משהו אחר".
הקפטן, קלינט דמפסי, כבש כבר כחצי דקה מהפתיחה את אחד השערים המהירים בהיסטוריה של המונדיאל (מקום 5).
כשגאנה הישוו בדקה ה־82 משער נפלא של אנדרה איוו, מייק - אוהד קבוצת שיקגו פייר שרוף - שהזיע כולו והרטיב את דגל הפסים והכוכבים שעטף אותו, צעק: WE הקבוצה סביבו, שכללה כ־15 איש, חזרה אחריו WE
ואז מייק: WE BELIEVE, והקהל חזר אחריו, וכך הוסיף עד שסיים את המשפט We believe that we will win- ואז הם קפצו וחזרו בשירה על המנטרה הזו - "אנחנו מאמינים שננצח" במשך כמה דקות.
בדיוק האמריקנים השיגו קרן. ג'ון ברוקס, הבלם בן ה־21 ששיחק בכל נבחרות הגילים האמריקניות ומעולם לא כבש, נגח חזק פנימה את שער הניצחון הדרמטי (86). ברוקס נראה יוצא מגדרו, ועל הספסל יורגן קלינסמן חגג בטירוף חושים. בחוף בריו האמריקנים - רובם אחרי כמה כוסות בירה - צהלו.
רפרטואר השירים של האמריקנים באמת דל: יש את "US GOL GOL GOL", יש את "USA" וגם יש את השיר שהם שרים רק אחרי יותר מדי בירות - "אנחנו הולכים לזכות בגביע". אז כן, השירים שלהם די עלובים, אבל הם צבעוניים מאוד, שרופים על נבחרת ארה"ב ולוקחים ללב.
הם לובשים חולצות של שחקני הנבחרת, ובאופן אירוני החולצה שרואים הכי הרבה היא של לנדון דונובן, השחקן הגדול בתולדות ארה"ב ומלך שעריה, שנופה על ידי יורגן קלינסמן לפני הטורניר. מרביתם הגדול נחמדים וחברותיים מאוד. נשים וגברים, מבוגרים וצעירים, מכל רחבי ארה"ב.
הם גם מגוונים אתנית, יש לא רק וואספים ואפרו־אמריקנים אלא גם אסיאתים, ומשהו שאולי הכי מרגש - יותר ויותר היספאנים. כמו למשל ארנסטו ג'וניור ואביו ארנסטו סניור, שהיגר מקולומביה ללוס אנג'לס. הם לבושים בחולצות הנבחרת האמריקנית, מדברים ביניהם רק ספרדית, כי לאבא קשה באנגלית.
"אבא שלי אוהד של שתי הנבחרות באותה מידה", מסביר ג'וניור, "גם אני, אבל אני חושב שאם שתיהן ייפגשו אני אהיה בעד ארה"ב ולאבא שלי יהיה קשה ללכת נגד קולומביה". ג'וניור מסביר ש"כאוהד ל.א גלאקסי הניפוי של דונובן היה לי קשה, אבל יש לנו מאמן שיודע מה הוא עושה ומה הוא רוצה ואנחנו נותנים לו קרדיט. הוא מאמן טוב".
מי שעקב אחרי הנעשה ברשתות החברתיות מצא גל תמיכה אדיר כאשר הנשיא אובאמה פירסם וידאו קצר, שבו הוא קורא ל"נבחרת שלנו להראות מה אנחנו מסוגלים" והוסיף תמונה עם הכיתוב "אומה אחת, נבחרת אחת".
סגנו ג'ו ביידן הצטלם עם החולצה מספר 14 והכיתוב VP(סגן הנשיא). גם מזכירות המדינה לשעבר קונדוליסה רייס ומדלן אולברייט שלחו מסרי עידוד, וכמוהן כוכבי ספורט ותרבות, כשקונאן אובראיין, מנחה תוכנית הלייט נייט, מצייץ: "היום אנחנו סוגרים את החשבון עם גאנה", ומתייחס כמובן לשתי ההדחות בשני המונדיאלים הקודמים. ואכן - הכוכבים והפסים גברו על גאנה סוף סוף ונקמו בדרך מתוקה ואכזרית.
ההתגייסות של הפוליטיקאים אינה מקרית. יש בה אולי אותנטיות למי שרוצה להאמין בכך, אבל בעיקר צורך פוליטי, בדמוקרטיה שבה כל קול שווה, ויש תנופה עצומה לפופולריות של הכדורגל.
אמנם המחירים לכדורגל נמוכים משמעותית מלענפים המובילים, אבל מספרית העובדות ידועות: ממוצע הצופים של ליגת ה־MLS עקף מזמן את ממוצע הצופים ב־NBA וב־NHL ל.א גלאקסי מושכת יותר צופים משיקגו בולס, והטירוף הכי גדול בשנים האחרונות, עם הקהל הטוב ביותר בכדורגל במדינה, מתרחש אצל סיאטל סאונדרס עם 44 אלף צופים במשחק ממוצע - שזה יותר מכל קבוצת בייסבול אחרת, כולל היאנקיז והרד סוקס.
הנתונים היבשים מצביעים על כך שהכי הרבה כרטיסים למונדיאל נמכרו בארה"ב - בפער עצום לעומת שאר מדינות העולם (חוץ מברזיל, כמובן, המארחת). 155 אלף כרטיסים נמכרו לתושבי ארה"ב, אבל מובן שצריך להיזהר מאוד בניתוח המספרים האלה - כי ביניהם יש רבבות אוהדי מקסיקו, קולומביה, בוסניה, אנגליה ושאר הנבחרות. סם ביירד, עיתונאי מסן פרנסיסקו שכותב לאתר "מאשבל", מודה ש"העניין בכדורגל בארה"ב נמצא בצמיחה די חדה.
מבינים שהפוטנציאל הכלכלי של הענף עוד רחוק מאוד ממיצוי, זאת לעומת הענפים הוותיקים, המסורתיים והממוסחרים ביותר. כדורגל הוא הענף שמשחקים הכי הרבה צעירים עד גיל 15 בארה"ב, ויש בו תשתיות נהדרות".
"העיקר הוא שלוש הנקודות שכל כך נזקקנו להן", אמר יורגן קלינסמן, מאמן ארה"ב, אחרי הניצחון האמריקני. חלוץ ארה"ב ג'וזי אלטידור נפצע בשריר הירך האחורי, וכנראה גמר את המונדיאל.
"הראינו הרבה לב ואופי", הוסיף הקפטן דמפסי. טים הווארד הצטיין כהרגלו בשער האמריקני, כשגאנה רשמה 21 בעיטות מול 8 בלבד של האמריקנים, טבעי בהתחשב בכך שכמעט כל 90 הדקות הם היו בפיגור. בצד השני המאמן המפסיד קווסי אפיה בכה על חוסר הריכוז של שחקניו: "לא ניצלנו את המצבים שלנו בעוד האמריקנים כן. לא ציפיתי שהמשחק ייגמר כך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם