ספרד שילמה את מחיר השמרנות
דל בוסקה היה נאמן בצורה מרגיזה למה שהביא אותו להצלחה הגדולה עד היום. ובנבחרת, כמו בחברות עסקיות גדולות ומצליחות, אם לא עוצרים לרגע לרענן את השורות, להזרים דם חדש ולחשוב על אסטרטגיות חדשות, מתרסקים לתוך סלע המציאות

ויסנטה דל בוסקה. מחיר השמרנות צילום: אי פי איי
כותב שורות אלה לועס משעות הבוקר סומבררו לא טעים במיוחד, אחרי שהעריך בצורה חסרת אחריות כי ספרד תשבור שיא חדש ותזכה גם במונדיאל הזה. ההימור הזה התבסס על המחשבה שמאמן נבחרת ספרד, ויסנטה דל בוסקה, יפיק את הלקחים מהעונה החולפת. יבין שאם אתלטיקו מדריד לקחה אליפות מהדהדת וחסרת תקדים מול ברצלונה וריאל מדריד, אז שחקנים כמו קוקה וחואן פראן חייבים להיות בהרכב; יפנים שאם סגנון הטיקי טאקה של פפ גווארדיולה התרסק באופן טוטאלי מול הכדורגל הישיר והתכליתי של ריאל מדריד בחצי גמר ליגת האלופות, אזי כולם כבר ילמדו וינסו לחקות את מה שריאל עשתה לבאיירן הגדולה; יעריך שאם דייגו קוסטה שיחק בחודש האחרון פצוע אז הוא יסבול מירידה חדה בכושר, יאבד את הביטחון העצמי ואת החדות מול השער ולכן יזמן גם את יורנטה שנתן עונה גדולה ביובנטוס.
אבל כל הדברים הללו לא קרו. דל בוסקה היה שמרן ונאמן בצורה מרגיזה למה שהביא אותו להצלחה הגדולה עד היום. ובנבחרת, כמו בקבוצת כדורגל וכמו בחברות עסקיות גדולות ומצליחות, אם לא עוצרים לרגע לרענן את השורות, להזרים דם חדש ולחשוב על אסטרטגיות חדשות, מתרסקים לתוך סלע המציאות.
והכישלון גדול כפליים כי אתה יודע שלנבחרת הספרדית היה פוטנציאל ענק להגיע עד הסוף גם הפעם. מספיק היה לו דל בוסקה היה מזרים דם חדש לנבחרת ונותן את המפתחות לקוקה ולאיסקו, מזמן את יורנטה ואולי אפילו את אלברו מוראטה, מזמן את דניאל קרבחאל ונותן יותר אשראי לדויד וייה המנוסה - וספרד היתה יכולה להצליח הרבה יותר.
2. גם במשחק מול צ'ילה, ובעיקר בתבוסה להולנד, ספרד הראתה ניצוצות של התקפה משובחת. אם מול הולנד זה היה באד לאק (ההחמצה הנוראית של סילבה), הרי שמול צ'ילה זה היה בעיקר חוסר ביטחון שנבע מהתבוסה לרובן ורובין. החמצה כמו זו של בוסקטס מול שער ריק היא נדירה אפילו בקנה מידה של גיל יצחק מבני יהודה במשחק הירידה מול מ.ס אשדוד. אפשר להסביר אותה רק במשקולות של 100 ק"ג על הרגליים.
3. מלך ספרד חואן קרלוס העביר את השרביט לבנו וירד מהבמה. לוויסנטה דל בוסקה יש חוזה ארוך טווח בנבחרת הספרדית, אבל לאור הכישלון המהדהד בברזיל אין שום ספק שהוא חייב להניח את המפתחות ולתת לדור החדש והצעיר של המאמנים הספרדים להחליף אותו.
את ההישגים שלו לעולם לא ישכחו, אבל כדי שהוא לא ייזכר כמי שנאחז בחוזה כדי לשמור על הכסא שלו, אלא כאחד מפורצי הדרך בהשתלטות של הכדורגל הספרדי על אירופה ועל העולם, מן הראוי שיידע להגיד אדיוס ולשבת ולכתוב את זכרונותיו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg