איש האור והצל: סוארס ביזה את המונדיאל
גם נגד איטליה המשיך לואיס סוארס להיות דמות של ניגודים ולהעסיק את עולם הכדורגל בשאלות אתיות. איך מאיים המונדיאל על השמרנות האיראנית? מאיזה תרחיש בלהות פיפ"א חוששת? ועל הזינוק המטאורי של הכדורגל בארה"ב
כבר את המונדיאל 2010 הוא סיים בשאלה אתית: האם נגיעת יד מכוונת על מנת להציל את נבחרתך מהפסד (ולספוג כרטיס אדום), היא מעשה לא ספורטיבי או להפך - מעשה נעלה של הקרבה? באתיקה של המאה ה־21 מרבית הציבור נתן לכך את התשובה השנייה.
הפעם סוארס יזכה למעט סימפתיה. קשה לראות את פיפ"א מסתפקת בעונש שהוא פחות מהרחקה לשארית המונדיאל. הוא ביזה את טורניר הדגל שלה ואת המשחק, והארגון יעניש אותו קשות, ולמרבה הצער - בצדק.
שואל את עצמו כל משרת ציבור ברחבי העולם "איזה תירוץ, מגוחך ככל שיהיה, אני מארגן לעצמי כדי לקמבן נסיעה חשובה לברזיל?" חוסיין אזין, חבר המג'לס האיראני, הקים משלחת מיוחדת שהצהירה ש"הופעת איראן בגביע העולם היא אירוע בינלאומי חשוב ויש להקפיד כי השחקנים והאוהדים ישמרו על סטנדרטים איסלאמיים״.
הגיעו לידיו ידיעות קשות: ראשית, הלבוש של נשות ברזיל לא דומה במיוחד ללבוש הנהוג (או הכפוי) אצל נשים באיראן, ושנית יצרנית בירה ברזילאית הוציאה סידרה של בקבוקים עם דגלי המדינות וכך יכולתם לקבל מוצר די נדיר - בקבוק משקה אלכוהולי עם המילים "אללה הוא אכבר" שעל הדגל האיראני. יו"ר הפרלמנט עלי לריג׳ני, אולי עם איזשהי מודעות לבזבוז כספי ציבור, הצהיר שהמשלחת מטעם עצמה מיותרת לגמרי.
עיתוני העולם עסקו במשמעויות קצת יותר רחבות של ההופעה האיראנית. חלק מהם הראו זוג איראני מתנשק ביציעים ובכלל הרבה נשים איראניות שאינן מתביישות ביופיין. אבל כפי שניתן היה לראות כבר באולימפיאדת לונדון, סביר שהנשים במקרה הזה חיות מחוץ לאיראן. בין האוהדים האיראנים אפשר היה לראות גם את דגל האריה של איראן מלפני המהפכה.
אגב, שחקני איראן החליפו כמובן חולצות עם ארגנטינבתום המשחק בין הנבחרות בניגוד לידיעות כי לא יעשו זאת בגלל מצוקה תקציבית. כל הסיפור התפשט בעולם כי יו"ר ההתאחדות האיראנית אמר זאת כבדיחה בגלל המצב הכלכלי הקשה בהתאחדות, ובמערב לא ידעו שפרסי יכול לספר בדיחה.
ועכשיו לכדורגל. האם קרלוס קירוש מסוגל להשלים את הנס? סיכויי איראן נראים ריאליים לגמרי - והסיכוי שארגנטינה שכבר העפילה תנצח את ניגריה הוא בהחלט גבוה. איראן עשויה לעלות אם תנצח את בוסניה, שבהתאם לאתיקה הרווחת עשויה להעניק הזדמנות לשחקנים שלא שיחקו עד עכשיו.
תסריט בלהות: ניצחון של ארגנטינה ואיראן בשער בודד ותוצאה זהה - ואנחנו הולכים להגרלה בין איראן לניגריה על ההעפלה לשמינית הגמר. האם בכוכב הלכת פיפ"א לא יכולים לארגן פנדלים למחרת במרקנה (דולר לכרטיס)? או לפחות לערוך את הגרלת שובר השוויון לפני המשחק?
קירוש, הגאון ההגנתי מפורטוגל שיעזוב את איראן אחרי המשחקים, יצטרך למצוא התקפה. זה הרגע להמר על אליזרה ג'הנבקש. הוא רק בן 20 עם שבע הופעות בינלאומיות בלבד, ועבר העונה מדמאש גילן האיראנית לברדה בהולנד, אבל שם הוא היה הצלחה למרות שקבוצתו ירדה ליגה. הוא נבחר לכישרון הצעיר של הליגה ההולנדית - תואר רשמי לבני 20 או פחות - כשהוא מקדים את ממפיס דפאי וטרנס קונגולו מהנבחרת ההולנדית.
המראות בסרטונים ביו־טיוב ממש מהממים. בשיקגו נאלצה המשטרה להתערב כדי למנוע אסון דחיסה כשעשרות אלפים הגיעו לצפות בארה"ב מול פורטוגל על המסכים הגדולים. תמונות דומות מגיעות מכל המדינה. הרייטינג במשחק (9.1) עבר אפילו את גמר האן.בי.אי וגם את גמר ההוקי. זה רחוק עדיין מגמר המכללות בכדורסל (21) וכמובן מהסופרבול (46.7), אבל התמונה היא ברורה.
לפני שמונה שנים הייתי בארה"ב בזמן המונדיאל. דיברו על רייטינג של כשניים־שלושה אחוזים, וזה של נבחרת מקסיקו היה עדיין גדול מזה של הנבחרת האמריקנית. במספרים מוחלטים צפו 25 מיליון אמריקנים במשחק.
מי שצופה בשידורי ESPN רואה שידור מופתי במקצועיות שלו: דגש גדול על טקטיקה ושורת כוכבים רהוטים בשידורים כמו רוברטו מרטינס, רוד ואן ניסטלרוי ותיירי הנרי.
הרייטינג הזה משמעותי לעימות הגדול הבא של הכדורגל בארה"ב, שהוא באופן אירוני מאבק בפרמייר ליג על כספי השידור האמריקניים. כרגע משלמת NBC סכום של 85 מיליון דולר לעונה על זכויות השידור של הליגה האנגלית בארה"ב. חברות פוקס, ESPN ויוניוויז'ן משלמות לליגה האמריקנית 90 מיליון דולר לשנה - כלומר, רק מעט יותר ממה שהקהל האמריקני מעביר לליגה האנגלית מדי שנה.
ההיחשפות לרמה הבינלאומית הגבוהה טובה לתדמית של המשחק אבל גם תיצור לחץ על הליגה המקומית לשפר את איכותה. זה יקרה אם חברות הטלוויזיה יסכימו להזרים יותר כסף לליגה המקומית.
אולי המונדיאל ישכנע אותן שכדאי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם