פרק אחרון ברומן? חואן ריקלמה חוזר לשורשים
הוא אמנם נחשב לאחד הכוכבים הגדולים של בוקה ג'וניורס, אבל חואן רומן ריקלמה החליט השבטע לחתום בקבוצת ילדותו ארחנטינוס. מספר 10 הארגנטינאי ינסה לעזור למועדון שירד ליגה לעלות בחזרה למקומה הטבעי. יהיה שמח
המועדון, שרק ב־2010 זכה באליפות השלישית שלו ובאפריל האחרון ירד לליגת המשנה, שואף לשוב לליגה הבכירה - המקום הטבעי שלו שבו צמחו כדורגלנים דוגמת דייגו מראדונה, פרננדו רדונדו ואסטבן קמביאסו.
אמש האירוע הגיע לשיא עם ההצגה החגיגית של ריקלמה בארחנטינוס, 19 שנה אחרי שעזב אותה לקריירה עטורת תהילה. "מספר 10 חוזר למקום שבו נולד", נכתב באתר "אולה" נוכח הצגתו כשרבבות אוהדים נלהבים הריעו מחוץ לאיצטדיון הקבוצה על שם דייגו מראדונה.
עצם המונח "חזרה" לגבי ריקלמה הוא סנסציוני בפני עצמו, שהרי השחקן הפך לסמל ענק של בוקה ג'וניורס, אליל אוהדיה, ויכול (וצפוי היה) לסיים את הקריירה במדים הצהובים־כחולים שאותם לבש במשך 14 שנה (2002-1995, 2014-2007) - לפני ואחרי שיצא לשחק בספרד.
ריקלמה עצמו ניסה להגיע להסכם על הארכת חוזהו בבוקה, אבל הדרישות שלו לא נתקבלו, והמסר שהוא קיבל היה "שלום ותודה", למגינת ליבם של אוהדים רבים (50 מהם הפגינו מחוץ לביתו שיישאר בבוקה). אבל אחרי ירידה ביכולתו ושנה רעה של בוקה, יש אוהדים שגם הבינו שהקבוצה חייבת שינוי יסודי.
בשלב זה ארחנטינוס, ממקומה בליגת המשנה, החליטה שמטרת המועדון היא החזרת עטרה ליושנה: המאמן הוותיק והמעוטר קלאודיו בורגי, שהוביל את המועדון לאליפות האחרונה ב־2010, מונה מחדש, ועימו הובאו הוותיקים - הקשר המרכזי מתיאס קארוסו, סמל נוסף של המועדון שהיה חלק מאותה אליפות, והקשר האחורי כריסטיאן לדסמה שחזר אחרי קריירה ענפה, כשגולת הכותרת היא כמובן ריקלמה, שהובא גם בזכות החברות הקרובה שלו עם בורגי ששיכנע אותו. "מהפכה הגיעה לפאטרנאל", התגאתה ארחנטינוס באתר המועדון.
ריקלמה, שבין השאר זכה בחמש אליפויות ובשני גביעי ליברטדורס עם בוקה, החליט שהוא רוצה לסגור מעגל, לחזור למקום שבו הכל החל, למועדון מרוב "לה פטרנאל" בבואנוס איירס, שבו שיחק רק בגילי הנערים והנוער.
אפשר לדמיין מה היה קורה אילו ריקלמה לא היה מתקבל לארחנטינוס - בתור ילד מבית עני מאוד, הגדול מבין 11 אחים ואחיות; כשהיה בן 13 והגיע למבחנים אצל "לוס ביצ'וס קולוראדוס" (החרקים האדומים), המאמנים באקדמיה היו חלוקים בדעותיהם.
היו שטענו שהילד אמנם כישרוני, אבל רך מדי, נון־שלאנטי, איטי וחסר רוח לחימה. אלה אגב התכונות שכל המתנגדים של ריקלמה החזיקו נגדו גם בזמן שהפך לשחקן אגדי בבוקה.
ריקלמה הוא השחקן הכי מרגש בכדורגל הארגנטינאי. הוא ההפך הגמור מלאו מסי - שתמיד בסדר עם כולם ואף פעם לא מייצר כותרות או דברים שנויים במחלוקת.
ריקלמה מצד אחד וירטואוז על המגרש, ומצד שני חתיכת טיפוס - נוטה לבכיינות, עם אגו ענק, קצת פרימדונה, דורש שהכל יעבור דרכו. אם יש שחקן ישראלי שהזכיר אותו במידת מה זהו אייל ברקוביץ'.
הוא נולד יום לפני שארגנטינה זכתה במונדיאל 1978. בבוקה, שאליה הגיע בגיל 17, היו בטוחים שצמח להם היורש האמיתי של דייגו מראדונה - בוודאי מבחינת הקסמים שעשה על המגרש. שניהם גם צמחו בארחנטינוס, הגיעו לבוקה והמשיכו לברצלונה.
אבל יש הבדל ענק לעומת דייגו - לחובתו של ריקלמה עומד העניין הזה שהוא לא הצליח להפוך לכוכב בינלאומי ולא הגשים את הפוטנציאל בכדורגל האירופי. בברצלונה לא זהר, ודווקא בוויאריאל הצליח לבלוט וסחב אותה להיסטוריה ולחצי גמר ליגת האלופות תחת מנואל פלגריני, לפני שהסתכסך גם עם המועדון ודרש לחזור הביתה לבוקה.
הבעיה המקצועית עם ריקלמה היא שהקבוצות תמיד נדרשו להיבנות סביבו ולהתאים עצמן אליו. בשנותיו הגדולות בבוקה זה היה אדיר, אבל בנבחרת ארגנטינה (51 הופעות) זה אף פעם לא עבד. הכדורגל שהתבסס על פליימייקר גדול אחד היה שקוף וקצב ההליכה גרם לזה להיראות מסורבל.
לצד ההברקות על הדשא, ריקלמה שידר בעיקר דכדוך ואי שביעות רצון - שהם חלק מהאישיות הפרובלמטית שלו. כך בשנים 2011-2009 כששיחק בבוקה לצד אגדה אחרת במועדון - מלך שעריה בכל הזמנים מרטין פאלרמו, השניים הפכו לצ'ילבות, לא דיברו ביניהם, תיעבו אחד את השני ויצרו מחנאות שכמעט הובילה לקריסה מקצועית של המועדון.
במהלך 2012 הסתכסך עם המועדון הקודם חוליו ססאר פאלסיוני, נזרק מהמועדון ונשבע "אני לא דורך במקום הזה יותר". אחרי שבעה חודשים בלי כדורגל, לאחר שדחה הצעות מפתות וטען ש"אני מאושר גם בלי כדורגל", הודיע בפברואר 2013 שהוא חוזר לבוקה, אחרי מינוי קרלוס ביאנצ'י למאמן.
אבל ריקלמה הוא גאון כדורגל, עם מסירות אמן, כדרורים גאוניים (למרות איטיותו), הטעיות מבריקות ובעיטות חופשיות בומבסטיות. יש אפילו תרגיל שליטה בכדור שמזוהה איתו יותר מכל כדורגלן אחר - "לה פיסאדה" - שמירה על הכדור באמצעות דריכות עליו. תרגיל שנעשה במצב סטטי, וגדולתו של ריקלמה היא תרגילים וירטואוזיים על שטח קטן.
מספר 10 עזב את בוקה, ומאמנו החדש בורגי כבר מפנטז: "רומן הוא קופסה מלאת הפתעות. זה כבוד ותענוג לעבוד איתו. מדובר בשחקן יוצא דופן שיהיה מודל לחיקוי לצעירים במועדון".
בורגי צריך להתפלל שריקלמה יראה שהוא באמת התבגר במשהו לקראת סוף הקריירה ולא יעשה שוב בעיות מחוץ למגרש ולא ייעלב. בורגי רמז שהוא מוכן לכך: "כמובן המועדון יצטרך להשתנות ולסגל את עצמו לרומן, אבל הוא יזכה כאן לאהבה מהקהל וחבריו לקבוצה.
"רומן בחור נהדר, חבר שלי שיש לי כבוד והערצה אליו. בפעם האחרונה שפגשתי אותו דיברנו 6 שעות רצופות על כדורגל".
האם הכישרון של ריקלמה יתפוצץ על המגרש או שבגילו ובמצבו הנפשי נותרו לו רק השערוריות והבלאגנים? עוד פחות משבועיים תיפתח העונה ונתחיל לראות תשובות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם