שיר פשוט: לזכרו של סמ"ר גל בסון

בחמישי גל והצוות שלו נכנסו "פנימה" לפוצץ מנהרות, לפתוח צירים... בשבת נשמעו דפיקות על דלת ביתה של משפחת בסון בחולון. דממת אלוהים שררה בבית העלמין הצבאי, יכולת לחתוך את השקט עם ציוץ ציפורים, אבל אין ציפורים בחלקות הצבאיות, מה יש להן לעשות שם. לזכרו של כוכב הנוער של הפועל חולון

גל בסון ז''ל. חיוך ממיס

דממת אלוהים שררה בבית הקברות הצבאי, האלפים דממו, רק הלמות צעדיהם של חיילי משמר הכבוד ונושאי  הארון  נשמעה, יכולת לחתוך את השקט בציוץ ציפורים, אבל אין ציפורים בבתי העלמין הצבאיים, מה יש להן לעשות שם, דממת אלוהים, והלמות צעדי משמר הכבוד.

העיר חולון ליוותה את סמל ראשון גל בסוןמסיירת יהלום בדרכו האחרונה, והם היו שם, כולם, מפקדים וחיילים מהסיירת, מעטים מהם, הרוב עדיין "בפנים" מפוצץ מנהרות וסולל את הדרך לחי"ר, ראש העיר וחברי המועצה, החבר'ה  מתיכון קרית שרת, המורה מאמן עופר חרותי ממגמת הכדורסל, רכזת השכבה, מורים ותלמידים, הנהלת הפועל חולון בהרכב מלא, שלמה, ואיתן, ורועי , וגדי ואלעד חסין.

היו שם גם האוהדים, עשרות, אולי מאות, דורון ,ויורם, ויוסי רוזנברג, כי סמ"ר גל בסון מסיירת יהלום הוא אחד מהם,שיחק בנוער והיה מהמצטיינים.

באמצע י"ב נפצע בברך  שיקם אותה עם פיזיוטרפיסט ומאמן כושר והמשיך להתאמן כדי " להיות קרבי" לוחם,  בשייטת 13 או בסיירת מטכ"ל, היה יוצא לריצות ליליות, מתחיל בחצות הלילה כי ככה זה בשייטת ובסיירת מטכ"ל.....

אוהדי הפועל חולון צילום: דני מרון

מפקד סיירת יהלום  של ההנדסה  הקרבית  ישב מול החייל היפהפה עם החיוך הממיס וגירד בפדחתו, "אחרי  הצבא אני שולח אותו לאמריקה כשליח הבונדס", הרהר המפקד הקשוח.

"החיוך שלו ימיס את לבבותיהם של יהודי התפוצות ויפתח את ארנקיהם לבלי סגור",  אבל כרגע צריך לשכנע אותו, "אגוז קשה"  דיווח לו  ציג היחידה כשהזעיק אותו,  "רק שייטת או מטכ"ל בראש שלו".

מפקד סיירת יהלום עלעל בתיקו של הנער העקשן, תלמיד מצטיין? כולם כאלה. ספורטאי? נו באמת. כדורסלן! יש!!  היכה באגרופו על השולחן. "שייטת  13? סיירת מטכ"ל? ומי מוציא אותם למתפרצת?  מי מעלה אותם לליי אפ? מי פותח להם צירים? ומי פוצץ את בסיס טילי שיהב באירן? החבר'ה שלנו מסיירת יהלום, סמו"ר וגבעול, ומדרון מושלג, אנחנו עמוד האש לפני הכוחות המסתערים".

גל בסון, ילד יפהפה עם חיוך ממיס, התחיל את המסלול, 14 חודשים, הפציעה בברך הטרידה, וגם בקרסול וביד, את המסלול האחרון, "מסלול החמשת אלפים" התחיל עם כולם,  אבל הם לא סובלים מהפציעה בברך, ובקרסול, וביד. לקראת הסוף מוציא ההתקפות המתפרצות  מהנוער של הפועל חולון כמעט ונשבר, כמעט, כי בשביל זה יש חברים שעשו איתך את כל הדרך. אז נתנו כתף  וגל סיים את ה"חמשת אלפים" באדים האחרונים של הנשימה אבל עם מטען עודף של מוטיבציה.

מפקד סיירת יהלו"ם עמד בקצה המסלול והגניב חיוך לצוות. בשבוע הבא  גל בסון יקבל את סיכת היחידה, ובעוד שנתיים הוא באמריקה עם החיוך הזה  הוא ימיס לבבות.

בחמישי גל והצוות שלו נכנסו "פנימה"  לפוצץ מנהרות, לפתוח צירים... בשבת לפנות בוקר נשמעו דפיקות על דלת ביתה של משפחת בסון בחולון. דממת אלוהים שררה בבית העלמין הצבאי, יכולת לחתוך את השקט עם ציוץ  ציפורים, אבל אין ציפורים בחלקות הצבאיות , מה יש להן לעשות שם.

זה שיר פשוט
על לוחמים המרקיעים שחקים
דבקים לאדמתם
זה שיר פשוט
על אנשים שבכנפם נושאים
את שלום חלומם

(תמר פרימור)

מנחם כהן

פובליציסט, כותב טורים שעוסקים בספורט. רביטל אומרת שהוא שנון.