אלירן עטר: "אני לא כוכב, אלא בסך הכול שחקן כדורגל"
החיים בצרפת, הקרב על דקות המשחק, האופטימיות והלילה ההוא שמסרב להיעלם. אלירן עטר, שפתח עונה שנייה על הספסל בריימס הצרפתית, מדבר על הכל. ראיון מיוחד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
22 השערים אותם כבש אלירן עטר בליגה במדי מכבי ת"א, בעונת 2012/3, הקנו לו בפעם השנייה את תואר מלך השערים בישראל ופתחו בפניו את שערי אירופה. קבוצת ריימס הצרפתית, מהליגה הבכירה, שלפה צ'ק על סך 1.8 מליון דולר, רכשה את כרטיס השחקן שלו מהאלופה הצהובה והעניקה לעטר בגיל 26 חוזה מפנק לארבע שנים, בסך 450 אלף אירו לעונה.
"ריימס היא עיר בצפון מזרח צרפת, במרחק של שעה נסיעה ברכב מפריז" מספר אלירן למוצש, "מדובר במקום יפה ורגוע הרבה יותר ממה שהייתי רגיל אליו בארץ. יש פה 200 אלף תושבים וקהילה קטנה של 150-200 יהודים. מדובר בעיר של כדורגל עם אצטדיון של 28 אלף מקומות ולמשחקי הבית מגיעים בין 20 ל-26 אלף צופים. דווקא עכשיו באים קצת פחות בגלל שרבים נמצאים עדיין בחופשת הקיץ".
החיים של החלוץ הישראלי לא היו פשוטים בתחנה החדשה, וכמי שהתרגל להיות שחקן פותח, מוביל ודומיננטי במשך שנים, היה עליו להשתלב במציאות החדשה, "האמת שמבחינה אישית לא היה קשה והתחברתי כאן מהר למה שקורה" מספר עטר, שכבש שני שערים ב-23 הופעות בעונה הראשונה מעבר לים ובינתיים שיחק העונה 10 דקות בשלושת משחקי הפתיחה של הקבוצה.
"דווקא מבחינת הכדורגל זה הלך פחות חלק. סבלתי בהתחלה מסדרת פציעות טורדניות והיה לי קשה להיכנס לעניינים. האינטנסיביות של המשחק פה גבוהה בהרבה ממה שהייתי רגיל לארץ ומדובר בליגה איכותית, פיזית וקשה מאוד, בטח כשאתה חלק מקבוצה קטנה".
איך המעמד המקצועי שלך כעת?
"בשבוע לפני משחק פתיחת העונה החסרתי שלושה אימונים אז לא שיחקתי, במחזור השני כבר קיבלתי עשר דקות והכי חשוב- התחושה היא כרגע שמי שיהיה טוב באמת יקבל את ההזדמנות שלו להוכיח את עצמו, בניגוד למה שהיה כאן שנה שעברה".
מה לא עבד אז?
"אז היה מאמן שהיו לו את השחקנים שלו והוא לא באמת נתן הזדמנות הוגנת. היה משחק ששיחקתי בו 70 דקות, כבשתי ובישלתי, ואחרי זה במשך חודש וחצי לא ראיתי אפילו דקת משחק. לא הייתה לי כימיה טובה איתו והוא המשיך לתת קרדיט לשחקנים שלו, גם כשהם לא כבשו הרבה משחקים ברצף. העונה התחושה היא אחרת".
היו רגעים קשים?
"ידעתי מהרגע הראשון שאני בא להילחם ושלא יהיה לי קל. ועדיין, שיחקתי משהו כמו 600 דקות, הבקעתי שני שערים ובישלתי כמות דומה. מלך השערים שלנו סיים עם חמישה כיבושים ויש כאלה שקיבלו פי ארבע דקות ממני ולא תרמו הרבה יותר".
עלו מחשבות על עזיבה?
"לא חשבתי לחזור אבל בהחלט היו רגעים קשים. להתאמן שני אימונים ביום, בשמונה בבוקר ובשתיים בצהריים במשך תקופה, ולא לקבל דקת משחק, זה דבר לא פשוט. אבל לי בחיים כלום לא בא בקלות וטוב שכך, כי ככה למדתי להעריך את הדברים. אני מספיק חזק בשביל להישאר פה ולהיאבק על דקות משחק ואני מוכן בכל רגע לקבל את ההזדמנות ולהוכיח את עצמי".
ואם לא ילך?
"תראה, אם בסופו של דבר אני לא אשחק כדורגל, אז אתחיל לחפש פתרונות, כרגע זה לא על הפרק".
פנו אלייך מישראל בפגרה האחרונה?
"היו גישושים מצד שתי קבוצות אצל הסוכן שלי אבל ברגע שהם הבינו שאין על מה לדבר, העניין ירד מיד. אני לא מתכוון להרים ידיים, בטח כשבשורה התחתונה תמיד נשארתי בעניינים; פתחתי כמה פעמים בהרכב, שולבתי כמחליף והרגשתי חלק מהמערכת. אתה יכול גם לא לשחק חודשיים, לעלות, להבקיע ולחזור ברגע לחיים. הכל כאן מאוד נזיל".
אתה בקשר עם אנשי מכבי ת"א? נראה שיכולת לעזור שם העונה.
"אני נמצא מדי פעם בקשר עם ג'ורדי קרויף ועם אוסקר דיברתי גם כשאימן באנגליה (הראיון התקיים לפני עזיבתו של אוסקר, ד.מ). אני מאמין בהם ויש שם מספיק שחקנים טובים שיובילו את הקבוצה להישגים גם בלעדיי".
איזו קבוצה אתה אוהד בישראל?
"בני יהודה תמיד יהיה המועדון הראשון שלי אבל גם במכבי ת"א מצאתי בית חם מאוד ואני אוהב את הקבוצה הזאת".
הנבחרת מתחילה קמפיין חדש עוד רגע, תהיה שם?
"האמת שאין לי מושג, לא שמעתי כלום ועדיין לא היו זימונים. כמובן שאשמח מאוד להיות חלק מהנבחרת שלנו".
נראה שלא הייתה כימיה טובה בינך ובין גוטמן בקדנציה הראשונה שלו.
"לא צריכה להיות בינינו כימיה, אנחנו לא חברים. אלי גוטמן לצורך העניין הוא המאמן שלי בנבחרת וזכותו לבחור אם לזמן אותי או לא. כל מה שהוא יחליט אני אקבל באהבה".
ב-22 ביולי השנה נפרד בצער עולם הספורט המקומי ממאמן הכדורגל ניצן שירזי, אחד מאנשי המקצוע הצעירים והמבטיחים בכדורגל הישראלי, לאחר שנכנע למחלת הסרטן, בסיומו של מאבק ארוך וקשה.
שירזי, כמו עטר, נחשב עד היום לאחד הסמלים של בני-יהודה והחל את דרכו המקצועית כמאמן קבוצת בוגרים במועדון, "ניצן היה המאמן הראשון שהעלה אותי לבוגרים" נזכר אלירן, "הייתי אז בן 16 וחצי, עליתי מנערים א' לנוער ואז לכמה משחקים בהרכב של הבוגרים".
מתי קיבלת את הבשורה המרה?
"קיבלתי אותה כשהוא הגיע לבית חולים והיה לי קשה מאוד לעכל את זה. אני שולח את תנחומיי למשפחה ומקווה שהם יתגברו על המכה הזאת".
איך אתה זוכר אותו?
"מאוד אהבתי את ניצן, הוא היה הבסיס של הבית ושל המשפחה והיה בינינו קשר טוב. כששיחקתי תחתיו, תקשרנו בעיקר דרך חזי אחיו, שבשבילי הוא כמו אח גדול. היו לנו יחסים מצוינים אבל העדפנו שחזי יתווך ויעביר את המסרים בינינו".
כבר שמונה שנים נושא על גבו עטר לילה אחד, שכמעט והרס לו את הקריירה. באותם ימים הסתובב עם כמה חברים עם רקע עברייני, ובאותו ערב מדובר הצטרף אליהם כנהג, לסיבוב בשלושה מוקדים ברחבי תל אביב ורמת גן, בו שדדו חבריו תיקים ממספר נשים.
עטר, ששימש כנהג המילוט, נעצר והוגש נגדו כתב אישום. הוא הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע וסיוע לשוד, נשפט לחצי שנת מאסר בפועל, שהומרה לעבודות שירות ומעצר בית (פרט לאימונים אליהם מותר היה לו לצאת) ושילם פיצוי לנפגעות. רק בזכות אנשי בני-יהודה, שנלחמו עליו, קיבל הזדמנות אמיתית להשתקם ולקח אותה בשתי ידיים.
למרות שמאז התרחק מעולם הפשע, הקהל הישראלי לא שכח לו את המקרה, והוא נאלץ להתמודד עם קריאות גנאי רבות במגרשים לאורך השנים. "הסיפור הזה רחוק ממני מאוד היום" אומר אלירן שמבקש לסיים את השיחה ברגע שאני מעלה את הנושא, "אני לא מגיע, לא חוזר ולא חושב יותר על כל מה שקרה, מעדיף לא לדבר על זה".
הבנתי שאתה לומד גמרא ומוסר, התחלת ללמוד אז?
"לא. התחלתי ללמוד שנתיים או שלוש לפני. עד היום אני בקשר טלפוני פעמיים בשבוע עם הרב שלי, אברהם ישראל מעמידר בת ים, ועם הרב משה פרזיס. אני רואה שיעורי מוסר ביוטיוב ולאחרונה עשיתי גם מסכת ברכות. אלו דברים חשובים שמאוד מחזקים אותי".
השאלות על הלילה הזה הן הסיבה שאתה ממעט להתראיין בתקשורת?
"אין לי בעיה עם התקשורת, היא עושה את העבודה שלה. אני פשוט לא אוהב לדבר".
בתור כוכב כדורגל ישראלי, אתה די צנוע יש לומר
"אני לא כוכב ולא מתיימר להיות כוכב, אני בסך הכל שחקן כדורגל. יש כאלה שאוהבים את הרעש ואת כל הקרנבל מסביב ואני מכבד את זה. אני לא רוצה ולא צריך את כאב הראש הזה. אני מחפש את השקט שלי".
על מה אתה חולם?
"שתגמר המלחמה בארץ ושיהיה שקט ליהודים בכל מקום בעולם. מבחינה אישית אני פחות אוהב לדבר על הדברים האלה, אני יכול להגיד שאני שואף להגיע בהמשך לקבוצה גדולה באמת באחת הליגות הבכירות באירופה".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"קשה לי לענות לך על זה. אם אגיד חמש, יגידו שאני לא צנוע. אם אגיד שתיים, יחשבו שאני עצוב פה ואני לא. אז פשוט אשמור את זה לעצמי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם