זריחתה של השקיעה: האם מנצ'סטר יונייטד מתרסקת?
מנצ'סטר יונייטד במסלול התרסקות? תלוי את מי שואלים. הספונסרים הגדולים דווקא לא מתרגשים מפתיחת העונה החלשה ובטוחים: איש לא ייתן לפרה החולבת לדעוך. גם המנג'ר לואי ואן חאל הבין מזמן שהנתון החשוב ביותר הוא "ההנאה לקהל" והתיישר בהתאם
מנצ'סטר יונייטד הוציאה בחלון ההעברות שנסגר אתמול בלילה בערך פי שלושה יותר מאשר הוציאה באיזשהו חלון העברות מעולם, והסיפור כולו נתן תמונה על מצבו של הכדורגל.
בעונה שעברה נכשלה הקבוצה בעונה הראשונה לאחר אלכס פרגוסון. לאוהדי כדורגל רבים זו נראית תופעה מוכרת לחלוטין, דעיכה של אימפריה ספורטיבית לאחר שנות הצלחה. אוהדי הקבוצה מקווים לתהליך קצר ויציאה ממנה באמצעות מה שקוראים "מסורת". אוהדי היריבות מקווים לדעיכה ממושכת לאחר עידן הדיקטטורה הפרגוסונית. זו אולי תקופה שבה שחקנים גדולים לא רוצים להגיע לקבוצה.
אבל ב־2014 העולם המסחרי רואה את הדברים בצורה יותר קרה. עבור אדידס, 2014 היא לא השנה שבה יונייטד התקשתה להתמודד עם לחץ במרכז השדה, אלא גם השנה שבה בזכות המונדיאל הכדורגל פרץ בארה"ב. וזה הזמן להניח את היד על חוזי חסות.
110 אלף הצופים במישיגן במשחק ידידות בין יונייטד לריאל מדריד, עם רוב עצום ביציעים לאוהדי יונייטד על פני אלו של אלופת אירופה מספרד, מעניינים אותה הרבה יותר מהכדורגל. המסר הזה הופנם.
אלו לא השייח'ים והאוליגרכים שקונים קבוצות כדורגל מטעמי אגו, תדמית או מעמד פוליטי. אלו החברות המסחריות שממש מרוויחות את הכסף.
את מסע הרכש של יונייטד מימנה אדידס, שבזמן משבר מקצועי החליטה להמר, לקחת את חוזה ההלבשה של יונייטד מידי נייקי ולשלם ליונייטד כ־750 מיליון לירות שטרלינג לעשר שנים.
אבל אדידס גם קבעה את התנאים: על הקבוצה לחזור בתוך שנה לבמה של ליגת האלופות, אחרת יהיה קיצוץ מסיבי בכספי החסות. וכשיונייטד הפסידה במחזור הפתיחה הלחץ גבר מאוד.
לואיס ואן חאל, המנג'ר שנבחר לתהליך השיקום, בוודאי לא איבד את החוש הנפלא לזיהוי שחקנים צעירים ובנייה יסודית של מועדון, אבל מי שגילה ובנה את סידורף, צ'אבי, איניאסטה ותומס מולר התבקש לעשות זאת עכשיו ומהר.
מעניין שהתייחס לכך פעמיים. במסיבת העיתונאים שבה הוצג אמר ש"עלי לזכור שזה גם עסק מסחרי", ובמסיבת העיתונאים לכבוד החתמתו של אנחל די מאריה, אחרי ששיבח את השחקן (בצדק) על היותו אחד מהסופר סטארים שמעדיפים את הקבוצה על התהילה האישית, אמר: "בחרנו אותו גם בגלל ההנאה שהוא גורם לקהל". ההנאה חשובה מאוד לאדידס, לרשת סקיי שמשדרת את המשחקים והאמת שאפילו ליריבותיה של יונייטד באנגליה.
לא רק הספונסרים רוצים בעלייתה מחדש של יונייטד. זה היה חלון ההעברות שבו "הפייר פליי הפיננסי" נחשף. אחרי כמה שנים שבהן גורמים כמו קטאר פשוט לעגו לעיקרון ונהגו בניגוד לכללים, מנצ'סטר נהגה בדיוק בהתאם לעקרונות.
נשיא אופ"א, מישל פלטיני, לא מודאג משוויוניות במגרש אלא מעוצמה כלכלית, והוא החליט שצריך לשמור את הכוח בידי הקבוצות שמביאות את הקהל לשבת מול הטלוויזיה. האמת היא שהוא צודק.
אולי זה סמלי: מי ששילם בשנה שעברה את שכרו העצום של רדאמל פלקאו היה אוליגרך רוסי שבינתיים איבד חלק מכספו בהסכם גירושים. הכדורגל לא צריך את אי הוודאות הזו.
בשנה שעברה החליטו קבוצות הפרמייר ליג להעביר גירסה משלהן של חוקי הפייר פליי, וזה מעניין. מבחינת הקבוצות הקטנות הכוח הכלכלי של מנצ'סטר לעומת זה של יריבתה העירונית, מנצ'סטר סיטי, הוא לא בדיוק אותו דבר.
להבדיל מסיטי, יונייטד מביאה את האוהדים בעולם שמביאים את ההכנסות העצומות מכל העולם. ובזמן שיונייטד עשתה את מסע הרכש העצום, הרבה קבוצות אנגליות הוציאו גם הן סכומי שיא מבחינתן - חלון העברות של יותר ממיליארד לירות שטרלינג. איש לא ייתן לפרה החולבת לדעוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם