ארז אדלשטיין: "נמאס לי לריב עם כולם"
בגיל 53, ארז אדלשטיין חדר סוף־סוף ללב הקונצנזוס. למרות העברת המשחקים לקפריסין ולמרות השחקנים שהבריזו, המאמן הג'ינג'י העלה את נבחרת ישראל לאליפות אירופה. אבל דווקא עכשיו הוא יושב בבית, בלי קבוצה, לאחר הפרידה הצורמת מהפועל ת"א
"אני לא רוצה להגיד שאני בשיא הקריירה, כי הייתי בשיאים גם לפני עשר ולפני חמש שנים, ובדרך כלל, אחרי השיא באה נפילה", אומר ארז אדלשטיין, "אבל כן, באיזשהו מקום נבחרת ישראל זה שיא, זאת פסגה, זאת הכרה בך וביכולות שלך".
הג'ינג'י הנצחי, שחגג 53 לפני שבועיים, נהנה סוף סוף מחיבוק הקונצנזוס. הוא תמיד היה מזוהה עם האופוזיציה הלוחמת בענף; כשאימן בהפועל ת"א ובהפועל ירושלים לא חשש להעביר ביקורת על מכבי ת"א, ובכלל, תמיד אמר מה שחשב, ולא פעם גם שילם על כך מחיר. עכשיו הוא במקום אחר. "אין לי כבר כוח לריב עם כולם, לשכנע תמיד שאני צודק".
אנחנו יושבים בבית קפה תל־אביבי, ומדי פעם ניגשים אליו אזרחים, חובבי כדורסל, זורקים מילה טובה, מנסים לאתר מכרים משותפים, מבקשים תמונה. אדלשטיין מקפיד לענות בסבלנות, להתעניין, וגם לקנח ב"כיף" קולני עם היד. הוא, שבא מעפולה, לעולם לא יהיה איש של לחיצות יד רשמיות.
אומרים עליך שאתה קורא כל מילה שנכתבת עליך, עובר על כל הטוקבקים באתרים.
"זאת אגדה. יש עלי סטיגמה. בכלל, מאז שאני בנבחרת אני צריך להיות יותר פתוח עם התקשורת, ואני מודה שהקטע הזה קשה לי, אבל זה חלק מהתפקיד. מאמן נבחרת זה תפקיד ייצוגי וממלכתי, אנשים מסתכלים עליך, הקהל בוחן אותך, גם השחקנים קוראים מה אתה אומר, והשתמשתי בזה כדי להעביר להם מסרים".
כמו?
"חזרנו מטורניר הכנה אחרי ניצחונות על גרמניה ורוסיה, וכולם כבר כתבו שאנחנו מחוברים ומרשימים, קשרו לנו כתרים. אחר כך, כשהפסדנו במשחק הראשון בטורניר המוקדמות למונטנגרו, אותם אנשים כתבו שהנבחרת לא מוכנה. זה לא רציני. גם עכשיו, ניצחנו וכולם מפרגנים, אבל יש כאלה שמנפחים את הבלון, כדי שיהיה מה לפוצץ בקיץ הבא. אז אני כבר לא מתרגש. למדתי לחיות עם התקשורת, אני מבין שכל אחד צריך להתפרנס.
"לא יצאתי במחולות אחרי העלייה לאליפות, כי אני יודע מה עוד מחכה לי. אני רואה עכשיו באליפות העולם את צרפת, קרואטיה, סלובניה, טורקיה.
"אנחנו בכלל לא באותה פאזה כרגע. ברור לי שבכושר טוב ובהגרלה טובה, אפשר להשתלב בין 12 הטובות. אבל זה עוד כל כך רחוק. לא שיחקנו במוקדמות נגד אריות אירופה, ועדיין לא פתרנו את בעיות הכדורסל הישראלי. לא בשביל זה הביאו אותי, אלא בשביל לעלות ליורובאסקט".
ישראל היא חברה קבועה בטורניר אליפות אירופה מאז 1993, ותשחק שם בפעם ה־12 ברציפות. היורובאסקט ב־2015 היה אמור להיערך באוקראינה, אבל הועתק משם בגלל המשבר המדיני והביטחוני במדינה, ואחת המועמדות לארח חלק מהמשחקים היא ישראל. בשבוע הבא יוביל אלכס גלעדי משלחת מטעם איגוד הכדורסל, שתנסה לשכנע את פיב"א בעניין.
הקמפיין של הנבחרת הפעם היה שונה מקודמיו, בגלל המצב הביטחוני. משחקי הבית הועתקו מישראל לקפריסין, ובאזעקות במהלך האימונים בראשון לציון נאלצו השחקנים לרוץ למרחב המוגן.
"בקפריסין שיחקנו במתנ"ס, עם 50 או 100 צופים", מספר אדלשטיין. "זה היה קשה. גם ברמה האישית. בחדרי ההלבשה אפילו לא היה מזגן. מאז שקיבלתי את התפקיד, חשבתי על הרגע הזה שאני בא למשחק בית, בחולצה של הנבחרת, אנשים מוחאים כפיים. אין מה להגיד, זה חלק מהעניין. חיכיתי לזה.
"ואז, במקום לשחק מול 11 אלף איש בנוקיה, אתה עומד שם באולם המיוזע והריק בקפריסין, עם כמה ישראלים שעובדים בחברות מחשבים באי ועוד כמה תיירים מאיה נאפה, שקפצו לבקר".
זה השפיע גם על השחקנים?
"זה היה קטע קשה מאוד, כשאתה עומד לפני המשחקים האחרונים מול הולנד ובולגריה, וצריך לשכנע את השחקנים לעלות למגרש ולתת הכל, כשהם רק מתים לחזור כבר הביתה. אם היינו משחקים בארץ, לא הייתי צריך להגיד מילה.
"מעבר לזה, גם השחקנים חיפשו את הפידבקים של האוהדים, אחרי שהם חטפו כל כך הרבה ביקורת בקיץ הקודם (בתום ההופעה הכושלת באליפות אירופה). הם רצו להסתובב בסופר, בתחנת דלק, ברחוב, ושיגידו להם כל הכבוד".
אבל הצלחתם להחזיר את אמון הקהל בנבחרת. הכימיה בין השחקנים בלטה לעין.
"מהרגע שקיבלתי את התפקיד, עוד במהלך העונה, למדתי את הנבחרת, כולל הנושא החברתי. התייעצתי עם מאמנים שהיו לפניי, נפגשתי עם השחקנים. שמעתי מה כואב, מה הפריע, אמרתי מה הפריע לי ולמה אני מצפה.
"הקמפיין היה לא פשוט, ואני בכלל לא מדבר על הקטע המקצועי. תחשבו על זה: במשך שבועות ארוכים לאף אחד לא היתה הפריבילגיה להיות קצת לבד. זה כמו 'האח הגדול', רק בלי מצלמות. אז היו קטנות. פה מרפק באימון, שם מילה שמישהו אמר שהיתה לא במקום. אבל זה לא התפתח לדברים מעבר לזה".
יכול להיות שבאופן אירוני, המצב הביטחוני דווקא סייע לכם בדרך למטרה?
"כשהתחיל המבצע התחלנו לקבל פרופורציות. פתאום זה נשמע מגוחך שאנשים לא רוצים לבוא לנבחרת, בזמן שבני גילם מתגייסים למילואים, לוחמים בעזה או חוטפים פצמ"רים. היינו בביקור בבית חולים, ואחד השחקנים אמר לי במעלית: 'איך אני יכול להגיד עכשיו שכואב לי הגב?'
"באמצע אימונים היו אזעקות, והדבר היותר מפחיד היה כשאזעקות תפסו אותנו בדרך לאולם, באוטו. זה היה יותר מפחיד. אז קבענו את האימונים לצהריים, כדי שהאבות יוכלו להיות בערב עם הילדים. ובכל פעם שהיתה אזעקה, כולם מייד התחילו לכתוב ולהתקשר, ולראות שכולם בסדר. ג'ייק כהן ודיאור פישר לא התרגשו, כאילו הם צברים. זה היה מצחיק".
אבל לא כולם התייצבו לקמפיין. מורן רוט, למשל, שבמשך שנים לא קיבל צ'אנס בנבחרת, והפעם היה יכול לתפוס את משבצת הרכז בגלל פציעתו של יוגב אוחיון, בחר שלא לבוא. אדלשטיין לא מסתיר את אכזבתו.
"מורן מאוד התאים למה שרציתי - בסגנון שלו, באנרגיות, בלחץ על הכדור, במהירות. נפגשנו במהלך העונה והסברתי לו את זה. אמרתי לו שבגילו אני לא מביא אותו לנבחרת כדי שיישב על הספסל. אבל בסוף העונה נפגשנו שוב, והמצב נהיה רק יותר גרוע. הוא שוב ביקש להשתחרר, ואמרתי לו שלי אין את הזכות המוסרית, שהוא צריך לפנות לראשי האיגוד.
"אז ישבו איתו המנכ"ל ויו"ר הוועדה המקצועית, נתנו לו ארכה של 48 שעות. הוא לא הגיע לאימוני רשות, נעלם ליומיים, ואז נפגשנו בפעם השלישית והאחרונה, ואמר לי שלא יבוא. זה היה מאכזב מאוד".
התפתחה סאגה שלמה סביב משבצת המתאזרח בנבחרת. אלכס טיוס ממכבי ת"א היה המועמד הטבעי, אבל הוא "הבריז", ולבסוף פישר שיחק.
"יש לי בעיה עם עצמי בנושא המתאזרחים. הייתי מעדיף לשחק עם נבחרת כחול־לבן, ושבכל אירופה לא ישחקו עם כל מיני אמריקנים שמקבלים אזרחות. פישר זה תופעה. הוא שיחק בעונה שעברה בבאמברג שבגרמניה, ואפילו לא היה לו טלפון גרמני.
"יכולתי להשיג אותו רק בווטסאפ של המספר האמריקני. לראיון במשרד הפנים בנוגע לאזרחות הוא לא הגיע, אלא שלח את אשתו. את הטיסה לארץ הוא פיקשש מכיוון שאיחר לטיסת קונקשן. הכל הלך קשה. אבל ברגע שהתחיל להתאמן, הוא אחד שיכול לשמש דוגמה. איזו מחויבות. הבן אדם שונא להפסיד בתחרות קליעה".
למה טיוס לא בא?
"אני לא מכיר את טיוס, מעולם לא עבדתי איתו".
הוא צריך להיענש?
"זה עניין של פוליטיקאים. החובה שלי היא להזמין את השחקנים הטובים, והחובה של השחקנים היא להתייצב לנבחרת. אין בכלל שאלה בסיפור הזה".
מתי יהיה לנו גבוה דומיננטי מתוצרת הארץ?
אדלשטיין צוחק. "אתם מבינים מה זה, אין לנו מחליף ליניב גרין. הוא בכלל בסרט, רק רוצה לשבור את שיא ההופעות בנבחרת, ששייך לדורון ג'מצ'י, אבל הוא לא יודע אפילו כמה משחקים חסרים לו, כי יש כל מיני גרסאות סותרות.
"כשהייתי צעיר, לקחו את הגבוהים למחנות אימון בארה"ב אצל מומחים לאימון גבוהים. אני לא בטוח שיש היום בארץ אנשים שיכולים לעבוד איתם. למה בקיץ הזה לא שלחו את השחקנים הגבוהים למחנות בארה"ב? גל מקל ועומרי כספי נוסעים לארה"ב לעבוד עם מאמן אישי צמוד, הפועל ירושלים שולחת את הצעירים שלה. זה פרויקט לאומי. האיגוד חייב לעשות את זה".
מה עוד דורש שיפור מיידי?
"חייבים להקים מחדש את הנבחרת האולימפית, נבחרת ישראל ב'. לגדל שם את השחקנים שלא מוצאים מקום בסגל של הנבחרת, כדי שיהיו מוכנים ביום שיצטרכו אותם. גל מקל שיחק אצלי באולימפית, לרוסיה ולסרביה יש עכשיו בנבחרת הלאומית שחקנים שהופיעו בנבחרת ב' והיו באוניברסיאדה ובכל מיני טורנירים. ואצלנו? אצלנו סגרו את הנבחרת בגלל שאין כסף.
"לא יכול להיות שרק שתי קבוצות, מכבי ת"א והפועל ירושלים, ישחקו באירופה. צריכות להיות שבע או שמונה קבוצות במפעלים השונים. שחקנים כמו עמית שמחון ונמרוד טישמן צריכים לקבל את הבמה ביורוצ'אלנג'. המינהלת צריכה לעזור לקבוצות האלה, ולהטיל סנקציות על קבוצות שוויתרו על כרטיס לאירופה".
מי שכיכב הקיץ במדים הכחולים־לבנים, אולי באופן מפתיע, היה גיא פניני. לפני פחות משנה וחצי, כשעוד אימן את הפועל ת"א, אמר אדלשטיין בראיון ל"שישבת" כי "פניני לא ראוי ללבוש את מדי הנבחרת", לאור המילים הקשות שהטיח במהלך הדרבי בשחקן הפועל, יונתן שולדבראנד. אלא שדווקא תחת אימונו - קפטן מכבי ת"א פרח.
"כולם ציפו שיהיה פה סיפור, אבל לא אני צריך להחליט אם פניני יהיה בנבחרת. זה תפקידו של האיגוד. אמרתי את הדברים שאמרתי כאיש כדורסל מהעמק, שגדל על ערכים. לאחר שקיבלתי את התפקיד, הייתי בשיחה אצל יו"ר האיגוד דאז, דני חלוץ, והוא שאל אותי איך אני הולך לטפל בזה. אמרתי לו: בדיוק כמו שעושים אצלכם בקורס טיס בחיל האוויר".
אז איך פניני שיחק בנבחרת, אחרי שאמרת מה שאמרת?
"הוא חזר לנבחרת עוד לפני שהגעתי, בקמפיין הקודם. אם עדיין היה מושעה, הייתי צריך לשקול אם למחול לו. אבל זו לא הנבחרת שלי, זו הנבחרת של הכדורסל הישראלי. הלכתי לקפטנים הוותיקים של הנבחרת - איתמר מרזל, בוזי ינאי, מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י ונדב הנפלד - והתייעצתי איתם.
"שוחחנו שעות בטלפון, נפגשנו, ודיברנו רק על גיא פניני. היו כאלה שחשבו שלא צריך שאזמין אותו, לחלקם היה חשוב שאני לא אפגע, אחרים אמרו שצריך לסלוח. בסוף, קיבלתי מהם את הגיבוי".
נפגשת עם פניני? יישרתם את ההדורים?
"בסוף העונה, כשהוא חזר מחופשה בחו"ל, נפגשנו. הצבתי לו גבולות, דיברנו על הדברים. אני אופתע מאוד אם אמירות כאלה ייצאו ממנו שוב. קשה לי להאמין. אני לא הסניגור שלו, אבל מקווה שזה לא יקרה. מבחינה מקצועית, פניני היה הפתעה ברמות הכי גבוהות שיש".
אחת הטענות היתה שלא שילבת צעירים בנבחרת.
"יו"ר הוועדה המקצועית, מוישל'ה ויינקרנץ, אמר לי בתחילת הדרך: 'אתה לוקח את השחקנים הכי ותיקים וטובים ומנוסים. אתה יכול להסתבך בשנייה. אין זמן לניסיונות'. לקידום צעירים יש יותר זמן באליפות אירופה. דווקא שם אפשר ללמוד את הנבחרת, גם אם משחקים פחות".
היסטוריה אחת כבר עשית: היית הראשון שאימן ביחד שני שחקני NBAישראלים.
"מערכת היחסים הטובה ביניהם משכה אחריה את כל הנבחרת. הם הביאו איתם מוסר עבודה, מחויבות. גל לקח שתי אליפויות, הוא רעב להצליח, קשוח, מחויב, עובד קשה, רק רוצה לשחק עוד ועוד. מעורב בהרבה אספקטים של המשחק.
"את כספי לא אימנתי אף פעם. מהרגע הראשון שידרתי לו כמה חשוב הביחד. ישבנו לארוחת צהריים, ואמרתי לו: לא צריך להוכיח כלום לאף אחד. אם אתה רוצה להיות בתודעה לצד מיקי וכל הגדולים, אתה צריך לשחק אחרת. אז הוא קיבל על עצמו את המשימות הקשות בהגנה, לקח אחריות, פירגן עוד מסירה לחברים".
אבל בעיות אחרות כבר מחכות מעבר לפינה. ליגת העל תעבור העונה ממתכונת של שני סיבובים לשלושה סיבובים, ותסתיים רק לקראת סוף יוני. שחקני הנבחרת מתרעמים על החלטת מינהלת הליגה, וטוענים שלא יהיה להם מספיק זמן לנוח. גם אדלשטיין לא אוהב את ההחלטה.
"אתם חושבים שמישהו שאל אותי? אז אתם טועים. בתחילת הקיץ הזה היו לשחקנים שלושה שבועות חופש, ובסוף הקמפיין רק עוד ארבעה או חמישה ימים. אני צופה בעיה בקיץ הבא. הדרישות של השחקנים לגיטימיות, חייבים לקצר את הליגה. לוח הזמנים הזה בלתי אפשרי. זה לא קשור רק לנבחרת. השחקנים הזרים ירצו להופיע בליגת הקיץ ולהיבחן ל־NBA, אבל העונה תסתיים רק עשרה ימים מוקדם יותר. הקבוצות יצטרכו לשלם עוד משכורת. זה לא פשוט".
אדלשטיין אומר שרגע השיא שלו במוקדמות היה דווקא אחרי ההפסד במשחק הפתיחה למונטנגרו, באולם ה"ביתי" בניקוסיה.
"חזרנו לארץ לכמה שעות לפני שטסנו למשחקי החוץ, ובשדה התעופה בקפריסין ניגש אלי יותם הלפרין ואמר לי: 'ארז, אל תדאג, יש לנו נבחרת מצוינת, שיחקנו מצוין, והרכבת בדרך הנכונה'".
הלפרין ספג לא מעט ביקורת לאורך השנים.
"בשיחת הסיכום, לפני שחזרנו הביתה, אמרתי לשחקנים שאני מאחל לעצמי בכל הקבוצות קפטן כמו יותם. לא במובן של חניך תורן או סמל מחלקה, אלא באישיות, בשקט, בנוכחות. יש נטייה להתלבש עליו... אבל כל אלה שמדברים נגדו, לא אימנו אותו. כל מי שאימן אותו יודע שזה שטויות במיץ עגבניות".
ארז אדלשטיין לא היה אמור לשבת עכשיו בבית. בשלוש השנים האחרונות הוא אימן את הפועל ת"א, הצעיד אותה מהליגה השנייה לפלייאוף בליגת העל ואפילו לניצחונות על מכבי ת"א בדרבי. אבל הרומן הזה נגמר בתום העונה האחרונה באופן מפתיע ובטונים צורמים.
"אני מרגיש כמו משה רבנו", הוא אומר. "באתי להפועל בתקופה קשה, כשהם היו בליגה השנייה וחששו שהעסק עומד לקרוס, וזה היה יותר ממקום עבודה בשבילי. גם אני הייתי יותר ממאמן בשבילם. חלמתי להוביל את הקבוצה בבית החדש שלה, שיהיה מוכן העונה. המחשבה הזאת קסמה לי, ודווקא עכשיו זה נגמר.
"נפגעתי מהם מאוד. הופתעתי כשהודיעו לי שאני לא ממשיך. רק חודש לפני כן ישבנו, והוויכוח היה אם נאריך את החוזה בשלוש שנים או בחמש שנים. אני יודע את האמת, ואני לא קונה את כל הסיפורים. אבל אני לא קדוש מעונה".
תגיע העונה למשחקי ליגה של הפועל?
"בטח. אני מאמן הנבחרת, ובתוך עמי אני חי. הקהל של הפועל ת"א יקבל אותי יפה מאוד, חבל על הזמן. אני מקבל מאוהדים של הקבוצה הרבה תגובות - גם על העזיבה, גם על קמפיין הנבחרת. מפרגנים לי. אני לא אשתמש במדיה להעביר מסר לאוהדים. כשהייתי בקבוצה, הייתי יושב איתם באסיפות עמותה. הפועל זו מהפכה חברתית, זו חשיבה אחרת, ניהול אחר. לכן אני כל כך מאוכזב שזה נגמר ככה".
לא מפריע לך שדווקא עכשיו תשב בבית?
"אני לא חושב שאפשר לאמן נבחרת וקבוצה במקביל. כשדיוויד בלאט אימן את נבחרת רוסיה, היו דיבורים עליו במכבי, גם אם זה היה ברמה הרכילותית. ובמכבי עוד יש מערכת משומנת, עם מנהל מקצועי, עוזרים, סקאוטינג.
"אני רואה מה עבר הקיץ על העוזר שלי בנבחרת, ליאור ליובין, שמאמן קבוצה קטנה כמו מכבי אשדוד. כל הזמן היו לו טלפונים, והוא דיבר עם סוכנים, וראה קלטות באמצע הלילה".
אבל אתה דווקא תיכננת לאמן את הפועל במקביל לנבחרת.
"האיגוד רצה לחסוך בכסף, ולכן איפשר למאמן הנבחרת לאמן קבוצה. אבל אני לא רואה את עצמי חוזר לארץ ביום חמישי, ובשבת מתחיל אימונים בקבוצה זאת או אחרת".
אז אפשר להבין ממך שלא תאמן העונה?
"אני לא שש לקחת קבוצה באמצע העונה. רק פעם אחת זה קרה לי בקריירה, ב־2003, כשצביקה חפץ רצה שאבוא להפועל ת"א. בפעם הראשונה אמרתי לא, ואחרי חודש הוא שוב קרא לי ולא נתן לי לצאת מהחדר לפני שאסכים.
"לנהל משחקים זה מאוד חשוב למאמן, זה שומר על חדות, אבל אני חייב את החופש לעצמי. עברתי שלוש עונות קשות. חייב למלא מצברים. בשבוע הבא אני טס לאליפות העולם בספרד, ואחרי החגים אצא להשתלמויות אצל מאמני NBA".
ומה עם פרנסה? אתה מקבל מהאיגוד שכר רק על חודשי הקמפיין בקיץ.
"ישבתי כבר שנתיים או שלוש שנים בחוץ בעבר, אני לא חושש לחזור לזה. לא הרגשתי אנרגיות כאלה גדולות לאמן. קבעתי להיפגש בקרוב עם ראשי איגוד הכדורסל. מאמן לאומי זו לא עבודה רק לקמפיין בקיץ. זה מעמד, זה חזון, יש בזה מסר לשחקנים, יש הרבה עבודה. אני לא מנהל מו"מ דרך העיתון, אבל מחובתי להגיד את זה".
משהו בכל זאת התמתן באדלשטיין. אולי הוא התבגר, אולי הוא חש היום יותר בטוח בהישגיו. "יכול להיות שהתבגרתי, שאני כבר לא בנקודה לבדוק כל הזמן מה חושבים עלי. רלף קליין ז"ל אמר לי פעם: 'אל תראה הכל, אל תשמע הכל'. אבל אני רואה ושומע הכל. אני שם לב לכל פרט קטן".
אז מה הלאה? אמרת כאן בעבר שבחיים לא תאמן את מכבי.
"אני לא מתעסק במכבי. זה לא אישיו מבחינתי. אני לא יושב בפינה ולא מחכה לאף אחד. יש למכבי מאמן מצוין, גיא גודס, שהיה אמור להיות העוזר שלי בנבחרת, והיה לו חלק גדול בבנייה של מה שעשינו בקיץ הזה. אני מקווה שיהיה לנו קמפיין מוצלח ביורובאסקט ושאקבל הכרה, והחלום שלי זה לאמן בחו"ל. זאת אופציה שעוד לא ניסיתי. היתה לי הזדמנות אחת ב־2005, כשקיבלתי הצעה מבון הגרמנית, לא לקחתי אותה והצטערתי על זה".
הופתעת כשפיני גרשון מונה לעוזרו של גודס במכבי ת"א?
"הופתעתי מאוד. לא ידעתי על זה מראש. אני חושב שצריך להעריך את גודס על הצעד הזה, מגיע לו שאפו. אני לא נכנס לרכילויות, ולא יודע מה קרה מאחורי הקלעים, אבל צריך להיות לו המון ביטחון בזכות המהלך הזה.
"פיני יכול להפרות אותו בכיוונים שגיא עוד לא חווה. אני מכיר את המטען והידע של פיני, את המוח היוצר, את החשיבה המקורית".
לשמש עוזר מאמן זה לא פחיתות כבוד למי שזכה בשלושה גביעי אירופה?
"שבוע אחרי שבוע, יורדים פה על מאמני היורוליג שמגיעים פחות מוכנים מהמאמנים הישראלים למשחקים מול מכבי. אבל זה שוק של סוכנים, של סטיגמות, של תדמיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם