גירוש ספרד: כך התרסקה מארחת המונדובאסקט
אירוח ביתי, סוללת כוכבים וכושר מדהים. כל אלו לא הרתיעו את צרפת, שבאה לעבוד והדיחה את ספרד בחצי גמר המונדובאסקט

צרפת הגיעה לטורניר בלי הכוכב הגדול טוני פארקר. גם השחקן הכי חשוב אחריו בקו האחורי, ננדו דה קולו, נפצע ולא הגיע, שלא לדבר על שחקנים כמו יואקים נואה ואלכסיס אג'ינסה. ספרד, מנגד, גם שיחקה אצלה בבית עם סגל שכולל את הכוכבים הגדולים.
כדי להמחיש את גודל הסנסציה, נספר שבסיבוב הראשון הביסה ספרד את צרפת 64:88. ספרד טיילה עד המשחק הזה בעוד צרפת הזיעה. הספרדים ניצחו ב-26.5 הפרש בממוצע, ניצחון ב-16 הפרש היה הכי נמוך.
היא לא נתקלה בשום משחק שמתקרב לצמוד. את כל המשחקים גמרה כבר ברבע הראשון או מקסימום בשני. זו גם אולי היתה הבעיה שלה. היא לא "תירגלה", אפילו משחק אחד "אמיתי".
ספרד תקווה שלא יידבק לה הכינוי הלוזרית אחרי מה שקרה. זה היה שיחזור של אליפות אירופה 2007 אז ספרד אירחה את האליפות היתה דרגה מעל כולם, אבל הפסידה בגמר לרוסיה ודיוויד בלאט. כמו אז כך גם אתמול הספרדים פשוט כרעו תחת הלחץ.
מה שקרה היה לא פחות ממדהים. הנתונים הסטטיסטיים של הספרדים צנחו בצורה דרמטית. מ-88 נקודות למשחק היא ירדה ל-52. מקבוצה ששולטת מתחת לסלים היא ספגה תבוסה 28:50 בריבאונד עם 16 ריבאונד התקפה צרפתיים. 34 אחוז ל-3 ירדו ל-9 (2 מ-22). הנבחרת הסילונית עשתה רק 2 נקודות בהתקפה מתפרצת כל המשחק.

זה היה כישלון גדול של המאמן חואן אורנגה, כישלון שאולי יעלה לו במשרה. הנבחרת לא היתה מוכנה מנטלית, הוא לא הגיב תוך כדי משחק, החוא לא חש את השחקנים שלו ולא עשה שום שינוי דרמטי כשהנבחרת שלו ניקלעה לקשיים גדולים. המקרה הבולט ביותר היה מארק גאסול. לסנטר הספרדי נולדה בת ויום לפני המשחק הוא טס לברצלונה וחזר ביום המשחק. על הפרקט הוא לא היה מפוקס (3 נקודות, 1 מ-7 מהשדה), אבל קיבל 30 דקות על הפרקט.
אורנגה: "זה יום קשה, יום עצוב. הצרפתים שלטו בקצב והבעיה הכי גדולה היתה הריבאונד. גם כשהיינו על סף מהפך במשחק הם ידעו לחזור. סימן ההיכר שלנו היה נקודות קלות, הקליעה מבחוץ והשליטה מתחת לסל. שום דבר מאלה לא היה במשחק הזה". פאו גאסול: "לא הורדנו בערכה של צרפת ולא היינו שאננים. פשוט שיחקנו את המשחק הכי גרוע שלנו בהפרש עצום מכל המשחקים האחרים".
עבור הצרפתים זהו הישג גדול יותר מהזכיה באליפות אירופה, בגלל נתוני הפתיחה ובגלל שבקיץ הקודם הם היו עם פארקר והספרדים בהרכב חסר. צרפת בטראנס גדול: אליפות אירופה בקיץ שעבר, חצי גמר אליפות עולם ואולי יותר מזה הקיץ הזה ובעוד שנה הם מארחים את אליפות אירופה.
אם בספרד היה חוסר תפקוד כללי (מלבד אולי פאו גאסול), בצרפת לא רק שהשחקנים המובילים תיפקדו (משחק גדולה ואליפות גדולה לבוריס דיאו שהפך למנהיג במקום פארקר) היו גם אקס פקטורים כמו הרכז תומאס הרטל בדקות הסיום והסנטר רודי גובר. אם אורנגה נכשל, אז ווינסנט קולה הצנוע הוא הצלחה אדירה כבר קיץ שני ברציפות. משום מה הוא עדיין לא זוכה להכרה לה ראוי.
האם תם עידן בכדורסל האירופי? האם זה היה המופע האחרון של דור הזהב הספרדי? פאו גאסול השאיר את באוויר: "אתה אף פעם לא יודע מתי יהיה המשחק האחרון שלך ומתי האליפות האחרונה". דבר אחד כמעט בטוח זה היה המופע האחרון של אורנגה כמאמן נבחרת צרפת.