מכבי שלנו? גולדהאר או מזרחי - פוהורילס בחר
הישראליות הזעומה של מכבי ת"א כדורסל מקטינה מאוד מהיכולת שלי להתחבר להצלחה האדירה שלה. בלי בלאט שחיבר את ליגיון הזרים הזה, זה לא היה קורה. מועדון הכדורגל הצהוב, לעומת זאת, היה השנה ליגה אחרת מעל כולן. וגם: על אוהד הספורט מספר אחד ממנו נפרדנו השנה ועל הצמד המתפרק – ארבל את נוימן. סיכום שנה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
1. זה שעלה: מכבי ת"א
אחרי שנים ארוכות של הליכה, שלא כתף אל כתף בצמרת, במועדון הספורט הגדול בארץ יכולים לחגוג השנה זכייה גורפת, על-מחלקתית. הכי מרשים היה בכדורגל, בכדורסל ואפילו בכדוריד, לשם פלשה האגודה בענף שהיה שייך לגרזנים מראשל"צ.
בהצלחה האדירה בכדורסל, אני מצביע בעיקר על דייויד בלאט. הישראליות הזעומה שלה מקטינה מאוד מהיכולת שלי להתחבר לחוויה הזאת. בלי בלאט שחיבר את ליגיון הזרים, זה לא היה קורה. מכבי סל היה תמיד מועדון של הצלחות שמתנכר לאנשיו, בעיקר, בימים רעים יותר. הרשימה ארוכה מנשוא, ורק מהעדות האחרונה של שמעון מזרחי בבית המשפט, אפשר לקבוע שדווקא אוהבים להזכיר שם את החבל בביתו של התלוי.
מכבי עמדה בעונה האירופית שלה כמעט בכל שלב על סף הדחה. צירוף הניצחונות שלה, שהביא אותה לזכייה בגביע, היה יותר מנס. אבל עד שהשיגה את הפרס שהעלה לעגלה את כל הטרמפיסטים, בלאט נאלץ לקרוא ולשמוע מתוך הבית שזה לא זה, שהוא לא מתאים, שלכל אחד יש מחליף. זה היה עלוב,מעליב ובאפס קלאסה. עד שבסוף הוא לקח את כל הקופה ונחטף ל-NBA. בוסים יקרים, לא טוב לא לראות בעיניים. פלא שלסופו יש גלאוקומה?
אני לגמרי נהנה לפרגן למועדון הכדורגל. ליגה אחרת מעל כולן בשנה היוצאת, ובזאת שתבוא. גם כאן קרה למכבי נס, ושמו מיץ' גולדהר (ושוב תודה לשושבין אביב בושינסקי). בתוך תקופת לימוד קצרה על המתרחש בביצה (נמני, איוניר וכו'), התקבלה החלטה להתנתק מהברנז'ה המקומית - מאמנים, עסקנים, תקשורת - ולבנות בועה שתעבוד מתחת למכ"ם. זו הוכיח ומוכיח את עצמו. מכבי לא קוראת יותר 'גליצ'ים', ולא מתנהלת ברחוב ע"י מושכים בחוטים ושאר חייליהם. לא חשוב אם קוראים לו אנגלידיס, שחורצאניטיס או מיסטר ביין. אריק (ע"ע) היה מסכם את זה ב'ונמשכת שיירה מהמאה שעברה'.
מה שכן, הגיע הזמן שהקהל במכבי יעלים את החלקים הילדותיים שבו. לקלל את בן רייכרט שהיה בילדותו אוהד הפועל, אבל לסגוד לערן זהבי וטל בן חיים שכיכבו בהפועל, מוציא אתכם גרוע ומזכיר את מה שעשו במכבי בזמנו ליוגב אוחיון שהעדיף את הכסף של קובאן. צאו מהשטויות. תהנו ממה שיש.
למרות שבאופן מוצהר היה אוהד הפועל ת"א, אריק איינשטיין היה האוהד מספר אחד של הספורט בארץ ובעולם. לא משנה מה, לא משנה מי. לא משנה מתי ובאיזו שעה. בקיץ, בחורף, בסתיו ואביב. היו יכולות להיות גם שעות שבהן אנשים סבירים אינם ערים אבל הוא כן, ובהתלהבותו, היה גורר אחרים להישאר ערים איתו, כדי להיות שותפים לחוויה. שלו, לא שלהם.
עזבו את התוצאות, השיאים, הגבהים של החבר'ה ב-NBA (כמובן שבמידות אמריקניות), הרכבים שנצרבו לתמיד במוחו ושוחררו במידה בזמן אמת. 'אני אלוף העולם באינפורמציה לא חשובה', נהג לומר, אבל מבחינתו זה היה מידע זהב. ישבנו פעם בבלומפילד במשחק של הפועל נגד האקה, ואני הצבעתי קדימה ואמרתי לו 'תראה כמה שלווה יש בדגל הפיני'.
חודשים הוא היה פותח כל שיחה ב'תראה כמה שלווה יש בדגל הפיני'. הוא היה מתקשר בשעות לא שעות לאדם הסביר, להזכיר שיש גולדן ליג באתלטיקה, שיש 'ואן דאם' בבריסל. באמצע הכוס השלישית של ליל הסדר, הוא חייג ושאל: 'איך קראו לבלם הארגנטיני של הפועל פ"ת". רק כששמע שזה קרלוס אורלאן, הסתיימה השיחה. לא להרבה זמן. הוא רצה כל מיני מספרי טלפונים של ספורטאים, אליהם צלצל כדי לעודד, לחבק. בטח לא האמינו כשהיה על הקו וניתקו.
כן, יאן ז'לז'ני בהטלת כידון. המרחק במטרים ובסנטימטרים. אפס טעויות. או סתם שמות שנזרקו לחלל החדר. למשל 'מסאפוסט', או שאלואי. פה היה מגיע חיקוי במבטא הונגרי של 'ככה זה בכדורגל'. חבר אתה חסר.
בעונה שעברה נראה שיורם ארבל שבר את כל השיאים. הוא שידר כדורגל וכדורסל בכל הערוצים בכל הימים ובכל שעה. לא היה ברור אם ידע בבוקר היכן התעורר, באיזו עיר ובאיזו יבשת. אין ספק שהוא גדול שדרי הספורט בישראל מאז ומעולם, גם יותר מנחמיה בן אברהם (מצטער, דבורין). בעונה הזאת כבר לא ישדר את המשחק המרכזי בערוץ 1, ועכשיו נלקחו ממנו שידורי מכבי סל בערוץ 10. בדרך כלל ההצלחות באות יחד, וככה גם הירידה, לעיתים חסרת רחמים.
אבל לא צריך לרחם על ארבל. הוא עשה שנים ארוכות קריירה עשירה, עשה יפה מאוד לביתו, ובניגוד למה שחושבים האגו שלו מספיק מרוסן גם כדי להכיל משחקים לא מרכזיים. עכשיו אני גם מבין למה הוא לא סובל שמזכירים לו את 'אני אצבע את השלכת', ששר לפני המון שנים.
לגבי נוימן? לא פשוט למי שהיה כדורגלן אליל בשנות ה70', להפוך לשק החבטות הגדול של מבקרי הטלוויזיה ואוהדי הכדורגל. אין ויכוח שנוימן מבין כדורגל, אבל ברור שבעידן הנוכחי בטלוויזיה קלישאות חבוטות זה חיסרון לא קטן. אתה חייב להביא מופרעות אישיותית מסויימת כדי לבלוט או לשרוד. נוימן שייך לעידן של 'מסמך נקדי'. בעידן הנוכחי זה בקושי 'ציון 3'.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם