אהבה אסורה: למה הנבחרת לא מתחברת לעם?

קשה להאשים את הישראלים בתחושה הרעה ובטינה לנבחרת. עשרות שנים של התנהלות כושלת, קיבעון מחשבתי והאדרה עצמית הביאו לדיסוננס. למרות הזיכרונות, ההרגשה שדווקא מול קפריסין, הנבחרת תחזור לחיים. תחזית אופטימית ופסימית לרגל עוד קמפיין

אביעד פוהורילס |

מאור בוזגלו וערן זהבי. סוג של חותנת או חברת חשמל צילום: דני מרון

הישראלים לא אוהבים את נבחרת הכדורגל שלהם. מבחינת האוהדים היא ברירת מחדל שצריך לחיות איתה לנצח, סוג של חותנת או חברת חשמל. היא לא מקור להזדהות עממית רחבה כפי שקורה בהולנד, קרואטיה, אנגליה, צפון אירלנד או ספרד, אלא מקור אכזב בלתי נדלה של מפחי-נפש.

היחס של הישראלים כלפיה דומה למה שהרוסים מרגישים כלפי נבחרת רוסיה שלהם - שמדובר באוסף אקלקטי של מיליונרים שבעים ואדישים, שלא באמת לוקחים ללב את הכישלון הלאומי המתמשך, ומתמקדים בקריירה האישית שלהם בקבוצות, במיתוג שלהם ובביצור חשבון הבנק.

אי אפשר להאשים את הישראלים בתחושה הרעה ובטינה לנבחרת. עשרות שנים של התנהלות כושלת, קיבעון מחשבתי, יחסי עסקונה-תקשורת שאכלו זו מידיה של זו, ספינים, אי קריאה של המציאות, זלזול ביריבות האדרה עצמית, נטולת בסיס של שחקנינו, הביאו לדיסוננס הזה, לעייפות, לחוסר אמון בין המוצר (הנבחרת) לצרכנים (האוהדים).

אוהדי נבחרת ישראל. מקור אכזב בלתי נדלה של מפחי-נפש צילום: דני מרון

2. ביום שני לפני עשרה ימים נפגשו בווסרמיל האלופה וסגניתה למשחק סוער ודרמטי, שכמותו נמצא פעם או פעמיים בעונה.

המשחק הבליט משני הצדדים את שחקני החלק הקדמי. בוזגלו, ברדה, טל בן חיים, ערן זהבי. במונחים ישראליים המאמן הלאומי זוכה לתור זהב מרשים שעולה אפילו על ימי רביבו ברקוביץ, נמני ורונן חרזי.

עדן בן בסט, להיט לפני שעה, לא זומן כלל למשחק ביום שישי, רוברטו קולאוטי שהבקיע ארבעה שערים בחמישה מחזורים בליגה הקפריסאית, כלל לא נלקח בחשבון, שלא לדבר על שמות כמו מליקסון, ארבייטמן ויוסי בניון - שלא נדרשים היום. תוסיפו את תומר חמד ועומר דמארי לגילי ורמוט ותקבלו גלריה מרשימה.

אבל אז אנחנו חוזרים לצרות שליוו אותנו תמיד. ההגנה. הפעם מתווספת בעיה בעוגן ההגנתי - השוער. אומרים שאופיר מרציאנו הוא כרגע השוער הטוב בארץ, אבל בשישי בערב הוא יעלה למשחק כשעל הכתפיים שלו אפס הופעות בינלאומיות. לפניו תעמוד הגנה עם היסטוריה לא מרשימה במיוחד, שאין לה היסטוריה של מי שגיבתה את השוערים שלה בימים קשים.

רוברטו קולאוטי . בכלל לא נלקח בחשבון צילום: דני מרון

3. אבי לוזון היה יו"ר התאחדות בעייתי מאוד, אבל אי אפשר לקחת ממנו את אהבת המשחק, את אהבת הנבחרת, את האובססיה שלו להצליח.

אפשר לומר עליו שהוא באמת היה האוהד מספר אחד של הנבחרת, ואולי גם האוהד היחיד שלה, שחטא בחטא חוסר היכולת לראות את המציאות כהוויתה. לוזון היה בעל הבית של הנבחרת, לטוב ולרע, מה שאי אפשר להגיד על מחליפו עופר עיני.

דווקא בימים האלה שבו הציבור דורש שקיפות בתהליכי בחירה של נבחרי ציבור, התייצבותו של עיני בראש ההתאחדות, היא חתיכת אגרוף בפרצוף של כולנו. מה לעיני ולכדורגל. הוא גם אמר לא מזמן שכדורגל לא מעניין אותו. הכדורגל העולמי מתפתח  בשנים האחרונות בתחום המדע והרפואה, והתאחדויות רבות בעולם משקיעות משאבים רבים ומתחברות למערכות מידע שמאפשרות לעקוב אחרי נתוני השחקנים ולהשביח אותם.

ישראל מפגרת בתחום הזה, ועיני הוא מנהל אנלוגי בעולם דיגטלי שבורח לנו. ברור גם, במיוחד אחרי שמונה לייעץ להנהלת בנק דיסקונט כיצד לטפל בעובדים שלה, שעיני בהתאחדות הוא סוג של עסקת-חבילה.

לא יודע כמה אבי לוזון, מראשי דיסקונט עד לא מזמן, בחש כאן, אבל שמעתם פעם על ריקי בכר? הוא יו"ר ועד עובדי דיסקונט והוא חייל נאמן של עיני. עד כדי כך נאמן הבכר הזה, הידוע כאוהד מכבי, שהוא מונה ע"י עיני ליו"ר דירקטוריון הפועל...

עופר עיני. חתיכת אגרוף בפרצוף של כולנו צילום: אריק סולטן.

4. אלי גוטמן פותח את הקמפיין השני שלו עם החלטה אמיצה מאוד במונחים שלו, ומובנת מאליה במונחים של התנהלות תקינה. הוא השאיר את יוסי בניון מחוץ לסגל. הקמפיין הקודם, הלא טוב של גוטמן, קרס בין השאר בגלל שאחרי התבוסה הביתית לרוסיה, גוטמן איבד את העשתונות והתחיל לעבוד אצל העיתונאים הסמוכים על שולחנו, כדי לנסות להציל את ראשו.

אחת הטעויות הגדולות של גוטמן בעיניי היא תשומת הלב המופרזת שהעניק לעצם התפקיד שלו. הוא דיבר על 'מודל גרמני', בזמן שכולנו יודעים שאין שום מצב לממש אותו פיזית ומנטלית, והירבה בהצהרות מלאות פאתוס שהגחיכו את המצב.

לגוטמן יש בעיה אחת מרכזית שאופיינית למאמני נבחרות בישראל - הם מאוד בודדים בצמרת. בישראל לא קיימת מסורת של התייעצות מקצועית של המאמן הלאומי עם מאמנים בכירים, ואף אחד לא מאמין כאן בקיומה של ועדה מקצועית חזקה, כפי שהייתה בתקופת השיא של עמנואל שפר בסוף שנות השישים ותחילת השבעים. לגוטמן אין עם מי לחלוק במעמסה. הוא לגמרי לבד.

גוטמן הוא מאמן מהטובים כשהוא ממוקד מטרה. הקדנציה השנייה, אולי האחרונה שלו, היא גם ההזדמנות להתפרק מכל מחויבויות השווא שלו לעיתונאים ועסקנים.  במכבי ת"א הניתוק מהסביבה הוכיח את עצמו, ואם יש מודל שהוא צריך לקדם, זה מכבי ולא גרמניה. הוא צריך לזכור שהמשוואה פשוטה. בכישלון אף עיתונאי לא ישמור עליו, ובהצלחה כולם יעמדו בתור.

אלי גוטמן. החלטה אמיצה מאוד במונחים שלו צילום: דני מרון

5. ולמרות זיכרונות העבר, ההרגשה היא שמול קפריסין הנבחרת תביא תוצאה טובה. סגל השחקנים (מלבד טל בן חיים הבלם) לא סוחב טראומות או צלקות עבר, המשקל הסגולי של שחקני הכרעה יכול להגיב ביעילות גם במקרה של תקלה בהגנה, ודווקא הניצחון הקפריסאי בבוסניה יעלים את השאננות המובנית בכל פעם שהיריבה היא קפריסין.

6. תחזית אופטימית. איפה ניקח נקודות? 6 מאנדורה, 6 מקפריסין, 4 מווילס, 3 מבוסניה, 1 מבלגיה. סה"כ: 20. תחזית פסימית: 6 מאנדורה, 4 מקפריסין, 3 מוויילס, 1 מבוסניה, אפס מבלגיה. סה"כ: 14. תחזית שלי: 18-17.

אופיר מרציאנו. הרגשה טובה באוויר

הוסף תגובה

הגיבו

כתוב לעורך

שלח לחבר

שתף