דרק שארפ: "לא קיבלתי מספיק הערכה ממכבי"
הוא מאוכזב ממכבי ת"א, מתגעגע לישראל ומחכה לטלפון עם הצעת עבודה מדייויד בלאט. דרק שארפ, אחת הדמויות המובילות בספורט הישראלי בעשורים האחרונים, מנסה להתניע מחדש את חייו בפלורידה. ראיון מיוחד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מכבי שלנו? גולדהאר או מזרחי - פוהורילס בחר
עשרים שנה היה דרק שארפ חלק בלתי נפרד מהספורט הישראלי. זה החל בקול ענות חלושה, כשהגיע כילד בן 22 ושיחק בליגה השנייה במדי מכבי חדרה ובית"ר מגדל העמק, ונמשך ב-15 שנים מופלאות במדי מכבי ת"א, בהן הפך לדבק של השחקנים, לקפטן הזר הראשון של הקבוצה, לשחקן הוותיק ואחד המעוטרים ביותר ששיחק בשורותיה.
שארפ גם נכנס עמוק לתוך דפי ההיסטוריה של המועדון בזכות סל, שזכה לכינוי 'נס ז'לגיריס' והציל את פיני גרשון ומכבי, מהדחה מביכה מהפיינל פור שנערך בתל אביב בעונת 2003/4, שהסתיים בסופו של דבר בזכייה של הצהובים ביורוליג. בשנה שעברה, שנתיים אחרי שפרש ממשחק ושימש כעוזר מאמן שני, נפרדו דרכיהם של שארפ ומכבי, כשהאמריקאי נאלץ לעזוב את המקום שהיה לו לבית במשך שני עשורים למרות שרצה מאוד להישאר כחלק מהמערכת.
מאז, הוא הביע מספר פעמים בתקשורת את תחושת העלבון כתוצאה ממה שקרה, "אני לא חושב שעלבון זו המילה נכונה" אומר שארפ בראיון מיוחד למוצש מביתו בפלורידה, "אני חושב שאכזבה היא הביטוי הנכון במקרה הזה. מכבי הייתה חלק גדול ממני ומהמשפחה שלי ומשהו ממנה תמיד יישאר אצלי, אבל אני צריך ללמוד שמדובר בעסק ואני לוקח דברים בצורה אישית מדי וצריך ללמוד לעשות את ההפרדה".
למה לדעתך מתקשה מכבי לאורך השנים, להיפרד יפה מהכוכבים הגדולים שלה?
"יכול להיות שמדובר ברצון להראות שהקבוצה גדולה מכל שחקן, או שבכלל מדובר כאן במקריות. אני באמת לא יודע את התשובה, זה משהו שתצטרך לשאול אותם".
עד כמה היה קשה לך להיפרד מישראל?
"הייתי כבר פעמיים בישראל מאז שעזבתי, פגשתי חברים, הסתובבתי וזה הפך את העזיבה לקלה יותר עבורי. הייתי בישראל חצי מחיי וזה לא דבר פשוט להיפרד פתאום".
אם כל כך אהבת להיות כאן, לא הייתה שום אפשרות אחרת חוץ ממכבי, שתאפשר לך להישאר?
"מבחינה כלכלית, בדרך שהייתה נוחה למשפחה שלי, בזמן שעזבתי לא הייתה לי שום אפשרות אחרת, אלא לחזור לארצות הברית".
אתה עדיין שותף במסעדה שהייתה לך בתל אביב?
"אני עדיין מעורב בדברים ונמצא בקשר עם ההנהלה החדשה, אבל בעיקרון אני בדרך החוצה משם ולא מעורב כלכלית כמו שהייתי לפני".
אם תהיה אפשרות לחזור לכאן, תלך עליה?
"זאת שאלה טובה, אני באמת לא יודע. אני צריך לדאוג כמו שצריך למשפחה ואם יעלה משהו כזה, נחליט כולנו יחד".
זה יהיה נכון להגיד שהיית אחד השחקנים הכי פחות מתוגמלים באירופה, ביחס לתרומה שנתת?
"אני חושב שתיארת את זה בצורה מדויקת למדי. אני כנראה אחד השחקנים האחרונים ששיחקו את המשחק קודם כל מאהבה ולא בשביל הצ'ק בסוף החודש".
אתה מצטער היום שלא נלחמת יותר על החוזים שלך?
"זה משהו שעלה אצלי באמת רק כשסיימתי לשחק. חשבתי על זה כשהייתי לפני הארכת חוזה, אבל תמיד טובת הקבוצה עמדה לפני, רציתי להמשיך ולהיות חלק ממכבי ובעיקר להישאר בישראל, מקום בו היה למשפחה שלי טוב. הרגשתי עשיר מבחינת הנוחות והאהבה שקיבלתי וויתרתי בשביל זה על הרבה כסף".
היו לך הצעות גדולות מאירופה לאורך השנים?
"אף פעם לא היה לי סוכן מחוץ לישראל ומעולם לא עסקתי בעניין הזה. מבחינתי האמנתי שתמיד אשאר בישראל ואעשה כאן את הכסף שלי, גם אם זה יהיה מליון דולר בעשרים שנה ולא בשנתיים".
נשארת עם טעם מריר מכל הסיפור הזה?
"ההרגשה הייתה שלא קיבלתי הערכה מספיקה בהשוואה למה שתרמתי והקרבתי וזה היה מאכזב".
זמן קצר לאחר עזיבתו של שארפ, החלו לצוץ ידיעות בדבר כוונתו לתבוע את המועדון על פיצויי פיטורין על 15 שנים בהן עבד במועדון, מאחר והוצע לו להמשיך בשכר מופחת של חמישים אחוזים, מה שיכול להיתפס כהרעת תנאי עבודה, האסורים על פי חוק, "אני לא חושב שהעניין הזה יגיע בסופו של דבר לבית המשפט" אומר שארפ, "אנחנו מדברים על הדברים, נפגשתי עם שמעון מזרחי כשהייתי בארץ, ואני מקווה שבסופו של דבר יוסכם על סכום כסף מסוים, שיביע את ההערכה שלהם אליי ואל מה שתרמתי למועדון במשך כל כך הרבה זמן. אני מאמין שזה יסתדר לטובה".
אתה ממשיך לעקוב אחרי מכבי?
"אני רואה את המשחקים שמשודרים אונליין. הייתה להם את אחת העונות המפתיעות ביותר בשנה שעברה, עם הזכייה ביורוליג. זה גרם לי לגאווה והזכיר לי את העובדה שלא משנה מי בקבוצה, יש לה את הרוח המנצחת שלה והיא תמיד מוצאת את הדרך".
מה חשבת כשמינו את פיני גרשון לעוזר מאמן?
"הופתעתי כמו כולם. האמנתי שהסיכוי היחיד שהוא יהיה עוזר מאמן יהיה רק ב-NBA ובטח לא באירופה. אבל הוא כנראה רצה לחזור להיות חלק מהמשחק והסכים לעשות וויתורים למען זה. בכל מקרה, פיני לעולם לא יהיה מספר שתיים, תמיד תהיה לו מנטאליות של מאמן ראשי ואם זה יעבוד, זה רק יכול לחזק את הקבוצה. מבחינתי יש להם כרגע שני מאמנים ראשיים, שאחד מהם, גודס, אומר את המילה האחרונה".
היית שמח להמשיך ולהיות עוזר מאמן שני לשנים ארוכות?
"אני לא חושב שיש מישהו שרוצה לאמן וישמח להישאר כל חייו בתפקיד העוזר. זה היה עבורי תפקיד מקצועי ראשון בקריירה, וכמו כשהתחלתי לשחק, גם כאן צריך להתחיל שוב מלמטה ולצמוח".
התאקלמת כבר בפלורידה?
"כן, לאט לאט. המשפחה והחברים פה כמו תמיד ואחרי כל כך הרבה זמן שלא הייתי, קשה יותר להכיר את האנשים הנכונים ולהפעיל את הקשרים שצריך. בישראל כולם מכירים אותי, כאן אני דג קטן בבריכה גדולה והדברים לוקחים יותר זמן. בינתיים אני נהנה לראות את הילדים שלי גדלים ועוסק כמו תמיד בכדורסל".
באיזו צורה אתה עוסק בכדורסל?
"אני מאמן כרגע קבוצה של ילדים בני 11, אני אוהב לעבוד איתם בשלב הזה, כשהם עוד תמימים ובלי הרגלים רעים, ואפשר לפתח ולחנך אותם כמו שצריך".
יחד עם שארפ עבר לארצות הברית, גם בנו הבכור, די.ג'י, מנישואיו הראשונים בארץ. בתחילת אוגוסט העלה שארפ לרשת קליפ עם ביצועים של הבן, שמוכיח שמתבשל לו כאן דור המשך כישרוני, "די ג'י גר איתי כאן בשנה האחרונה ולומד בתיכון" מספר דרק, "הכדורסל שלו הולך ומשתפר, הוא מקבל ניסיון וזה נראה בינתיים טוב מאוד".
יש לו סיכוי להגיע ל-NBA יום אחד?
"זה בעיקר תלוי בו ובמידת ההשקעה שהוא מוכן להשקיע בכדי להגיע לרמה הזו. אין ספק שיש לו את הכישרון ואת הפוטנציאל אבל הוא צריך לעבוד מאוד קשה, להאמין שהוא יכול ולקוות שיום אחד כל הדברים יתחברו יחד".
מי שמתגעגע לשארפ, יכול לראות אותו בימים אלה ב'יחידה', תכנית דוקו-ריאלטי, שמשודרת בהוט והצטלמה כאן בשנה שעברה במשך חודש ימים, "זו הייתה חוויה חדשה מצחיקה וטובה עבורי" משתף דרק, "מאוד אהבתי להשתתף בסדרה, פגשתי אנשים נהדרים ואני שמח שניתנה לי האפשרות הזו".
מעניין אותך להמשיך בכיוון של טלוויזיה וקולנוע?
"כן, זה בהחלט משהו שהייתי שמח לעשות. עולם הטלוויזיה והקולנוע תמיד עניין אותי ואני אוהב את האפשרות להראות לאנשים צד אחר באישיות שלי".
מה דעתך על הג'וב החדש של דייויד בלאט?
"זאת הזדמנות נהדרת עבורו ואני מאוד שמח בשבילו. הוא תמיד היה אומר שדברים טובים קורים לאנשים טובים. לדייויד יש את כל הכלים להצליח בקליבלנד ואני לא רואה סיבה שזה לא יקרה".
אתה נמצא איתו בקשר?
"אנחנו מחליפים הודעות טקסט כמעט מדי יום ואנחנו חברים טובים".
יש שם בטח הרבה אופציות לעבודות, אתה מחכה להצעה?
"אני מקווה שבעתיד ייפתח שם משהו טוב עבורי ואוכל לעבוד תחת דייויד או תחת מישהו שיקבל המלצה ממנו. הוא בטח יוכל לסייע לקריירה שלי בהמשך ואני מאחל לו את כל הטוב שבעולם".
החלומות שלך השתנו בחייך החדשים?
"אלו עדיין אותם חלומות, אני רוצה להמשיך ולהצליח ולעשות את מה שאני אוהב לעשות וזה כדורסל".
אנחנו כאן בערב סוכות, תבנה אצלך אחת?
(צוחק)"אין לי באמת מושג איך בונים אחת כזאת, תמיד הלכנו לסוכה שהיו מזמינים אותנו אליה".
מתי נראה אותך פה שוב?
"לא באמת יודע, אולי זה יהיה קשור לתכנית טלוויזיה או להזדמנות עסקית שתהיה לי בארץ. בכל מקרה, אני בטוח שתראו אותי בקרוב".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני חושב שאני בחמש. הילדים שלי בריאים, המשפחה שלי חמה ואוהבת, הם מבחינתי לפני הכל וזה מה שחשוב באמת".
חמש? אתה נשמע לי עצוב למדי לאורך כל השיחה הזו.
"אני לא עצוב. ואני גם לא יכול לדאוג לדברים שלא בשליטתי או כאלה שעדיין לא הגעתי אליהם. אני שמח ממה שיש עכשיו, יודע מה באמת חשוב בחיים וכל השאר בעדיפות שנייה ויסתדר בסופו של דבר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם