היי גיא, ערב טוב: גודס סוף סוף יכול לחייך
יחסית למצבם של הצהובים, גיא גודס יכול היה אמש להחליף את הארשת הרצינית שלו ולהגניב חיוך קל: ללא אלכס טיוס ועם שני זרים שכרגע הם סוג של נפילה ניצחון דו־ספרתי אפילו על קבוצת יורוקאפ הוא גם משהו
סופו בפעולה צילום: דני מרון
גודס ראוי לקרדיט גדול על כך שהחזיר את אוחיון לחמישייה, מהלך שדווקא החזיר את דווין סמית' לעניינים. אוחיון קבוצתי יותר מפארגו וכאשר היינס ולנדסברג על הספסל, הכדור עובר יותר ידיים וכך סמית' פתח את ההגנה הצרפתית בשלשות והיה הבלם האחורי של מכבי בהגנה - בחסימות ובריבאונד.
2. פיני גרשון קיבל אתמול כמות קלוז אפים גדולה מכל אחד אחר על המגרש. טביעת האצבע שלו באה לידי ביטוי בכך שמשחק ההתקפה של מכבי יותר ממושמע והקבוצה הולכת על היתרון היחסי שלה. כשסופו על המגרש מייצרים זוויות מסירה אליו ובשאר הזמן פארגו מקבל בידודים. מול האיזורית ראינו את מיחזור התרגיל שעבד יפה לפני עשור עם ווייצ'יץ' ובאסטון.
אבל הרצון של פיני להיות דומיננטי עלה למכבי אתמול בעבירה טכנית. בליגה שלנו ההערות של פיני לשופטים מתקבלות בקריצה ובחיוך. ביורוליג ההערה השנייה שלו לשיפוט על צעדים התקבלה בטכנית והשאירה אותו המום לכמה דקות.
3. למרות שכמות הקבוצות האיכותיות ביורוליג מצטמצמת מדי עונה, עדיין מוקדם לבדוק ביומן מתי יוצא הפיינל פור במדריד. החזרה של סמית' וסימני החיים של שחורצאניטיס הם סיבה טובה לצאת מהמרחב המוגן, אבל עדיין מוקדם להתלהב. הקבוצה רחוקה מיציבות ובעיית הריבאונד לא נפתרה.
הניצחון אתמול אינו מהווה קנה מידה למשהו והיה מביך לראות בחלק מהמשחק את היריבה של אלופת אירופה. לימוז' זרקה אתמול 81 פעם לסל. 20 יותר ממכבי. להרבה קבוצות נתון כזה היה מסדר ניצחון או משחק צמוד עד הסוף, גם בזכות 19 כדורים חוזרים בהתקפה. בפועל ראינו קבוצה ללא שום חוכמה, בלי משמעת טקטית ובחירת זריקות איומה.
נ.ב: האם זכור לכם זר במכבי שלא שיחק שנייה במשחק הראשון ביורוליג?
גודס, וויציץ' וגרשון בהיכל. אפשר להגניב חיוך קל
צילום: דני מרון
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם