
בניון, תתעסק בחיפה: תפסיק עם האובססיה לנבחרת ישראל
נכון לעכשיו גם מכבי חיפה לא מאיימת על האליפות של מכבי ת"א. לא בטוח גם שנמצא אותה מסיימת שנייה. באווירה הפוליטית של היום בסכנין החליטו לכרות לעצמם בור עם הטקס לבשארה ויוסי מזרחי יושב על חבית אבק שריפה בנתניה. פוהורילס מסכם את השבת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בניון יזומן לנבחרת? פוליטיקה של כתבי חצר
1. נכון לעכשיו גם מכבי חיפה לא מאיימת על האליפות של מכבי ת"א. לא בטוח גם שנמצא אותה מסיימת שנייה. מחר בבלומפילד היא תפגוש את המבחן האמיתי הראשון שלה. בשלושה משחקיה הראשונים, חיפה הפסידה בטדי לבית"ר הבינונית, וניצחה בבית החדש שלה את סכנין והפועל פ"ת. בינתיים היא חושפת חולשות הגנתיות, תלות גדולה בשוער הסרבי המצויין שלה, ותלות גדולה עוד יותר בחן עזרא. שחקן אחד בכושר עילאי, לא מוביל אותה לשום דבר. מה שמוביל אותנו לבניון.

הערך בהבאתו של יוסי לחיפה העונה הוא בינתיים מסחרי-יחצ"ני. ברור שבהגדלה הענקית של מספר המנויים מ-4500 ל-17 אלף, יש לבניון חלק משמעותי במכירה הטרום- עונתית, וגם השכר הגבוה שלו לא מפריע לכיס העמוק של יעקב שחר, אבל מה שמוזר לי זו האובססיה של בניון עם נבחרת ישראל. בגיל 34 כשהגוף כבר לא מתאושש כמו פעם, ונוכח העובדה שנוכחותו בנבחרת כבר לא נדרשת, בניון צריך לקבל החלטות מבוגרות ולקבוע סדר עדיפות תעסוקתי, כשחיפה, המעסיקה שלו, צריכה לקבל עדיפות מוחלטת.
בדיעבד שיתופו במשחק נגד הפועל פ"ת, ויציאתו בהמשך, נראית כמו סחר בסוסים והסכמה שקטה עם המאמן שלו בחיפה, הכל כדי לאותת לאלי גוטמן שהוא כשיר. גוטמן הבין שחלק מהעיתונאים בחיפה שבוחשים גם בנבחרת ועדיין מנסים לפנות לבניון מקום בסגל, רק עושים לו נזק, והחליט שהוא לא נופל הפעם במוקש הזה.
אחרי שהפסידה בבאר-שבע, למרות שהיתה איכותית יותר, מכבי חוזרת מחר לבלומפילד אחרי פגרת הנבחרת. הכי מסקרן יהיה לראות איך ערן זהבי יחזור אחרי שתי ההופעות הפושרות שלו בקפריסין ובאנדורה.הרגשה שלי? חיפה תרגיש על בשרה שהוא חזר.

2. באווירה הפוליטית של היום, ונוכח יחסי יהודים ערבים, שהקצינו אחרי 'צוק איתן', בסכנין החליטו לכרות לעצמם בור ולהקים עליהם את שונאיהם האוטומטים - אביגדור ליברמן, איתמר בן-גביר בגיבוי מאחור של לימור לבנת - וערכו לפני המשחק מול הפועל ת"א טקס מחווה לתורמיהם, בו עלה שמו של עזמי בשארה, ח"כ לשעבר ופרובוקטור כבד בהווה שברח מהארץ, ומסתתר אי שם במדינות המפרץ המפנקות, בין חאלד משעל לרמדאן שלאח. טוב שלא עשו את הטקס רגע לפני משחק מול בית"ר.
באירוע נכח גם מאזן גנאים,פעם היו"ר והיום ראש עיריית סכנין. מהיכרות קרובה איתו, קשה לי להאמין שהוא לא ידע מה מהות הטקס ואת מי מברכים, ומהצילומים שם אפשר היה לראות ששפת הגוף של מאזן חושפת מבוכה. מצד שני לא צריך גם לגלגל עיניים יותר מדי. 'דוחא', משכנה של סכנין נקרא כבר שנים על שם בירתה של קטאר, שמימנה חלק משמעותי מהקמת האיצטדיון. מה שמלמד שאם מדינת ישראל היתה מוצאת לנכון להשקיע כסף במתקני ספורט גם במגזר הערבי,היא לא היתה צריכה לעצום עיניים מול הזרמות הכספים המתוקשרות כל כך מהמפרץ הפרסי.
אגב הפועל ת"א, במדורי הרכילות לא חסכו מאיתנו את מסיבת יום הולדת 40 של מי שעד לפני חמש דקות היה האיש החזק במועדון, עידו חג'ג'. בימים של מחאה חברתית, הבן אדם מצא לנכון לפזר תוך כמה שעות מאות אלפי שקלים על חגיגה מגלומנית לעצמו. למיץ' גולדהאר זה לא היה יכול לקרות.

3. מבין המאמנים 'הירושלמים', יוסי מזרחי עושה את הדרך הארוכה והמורכבת ביותר. אלי אוחנה היה מפונק מדי והעדיף קריירה נטולת דאגות בתקשורת, ואורי מלמיליאן, אנכרוניסט ועקשן מדי, ירד נמוג כמעט אל השיכחה. דווקא מזרחי, ואולי בגלל שלא היה כוכב כמו שניהם, עשה קריירה מוצלחת משל שניהם. בית"ר, אשדוד, מכבי ת"א. עכשיו הוא בנתניה.
במזרחי יש עירבוב תכונות נדיר. הוא גם צנוע וגם רברבן, גם מקופח בתקשורת וגם מחובר למספר עיתונאים, גם לוקח אחריות וגם מפיל אותה על שחקניו, בקיצור עם השנים יוסי למד לערבב ולהתערבב, בעזרת ארשת פנים מיוסרת שעושה את העבודה. עכשיו, בנתניה, נראה שאחרי הרבה שנים הוא חסר את המטריה ששמרה עליו. מקום אחרון בעיר כמו נתניה הוא חבית אבק שריפה, תרתי משמע.
4. השאלה הגדולה היא מתי יתחילו לקחת את קרית שמונה -מקום ראשון עם 10 נקודות מ-12 (1:8 הפרש שערים)ברצינות. תשובה? כנראה שאף פעם לא.
5. קבוצת הנוער של הפועל תל אביב נפלה למקום האחרון בליגה. מקום אחרון. כמעט 30 שנה הנוער לא זכה באליפות. אולי כשרפי שמואל היה בן 17. קריסה של קבוצת הנוער היא האסון הגדול ביותר למועדון.