עזה תחילה: בית"ר והפועל ת"א הפכו לתאומות סיאמיות
כאשר אוהדים של בית"ר מניפים כרזות בבית וגן, שהפועל זה עזה, ואוהדי הפועל מציעים להעביר את ירושלים לירדן, לא צריך להתרגש. ירושלים-ירדן, והפועל-עזה מעולם לא היו דומות כל כך כפי שהן דומות היום. וגם: איך זה שהליגה כבר בורחת למכבי חיפה
1. בית"ר ירושלים מגיעה מחר (שני) לבלומפילד לפגוש את הפועל ת"א. זה אומר שיהיה שמח. או עצוב. מה שבטוח, בכל מקרה יהיה מעניין. לא כל כך בגלל הכדורגל, אלא בגלל מה שנשאר משתי האימפריות שזלגו בינתיים ממועדון 'ארבע הגדולות', ויהיו מרוצות מאוד אם בסוף העונה הסדירה יהיו שייכות לפלייאוף העליון.
הסיכוי ששתיהן תהיינה שם אפסי. שאחד מהן תהיה - אולי 50 אחוז. מה שנשאר מהמאבק הזה הוא בעיקר התרפקות היסטורית, נוסטלגיה והרבה אלי טביב. מה שעצוב באמת שמורשתו של טביב התנחלה בשני המועדונים האלה בעת הזאת.
טביב, הדבר הכי גרוע שיכול להיות בכדורגל מקצועני מסודר, ביקש מראשי המנהלת לאשר לו באופן חד פעמי לשבת מחר על ספסל הקבוצה בבלומפילד. אני מקווה שהמנהלת תדחה על סף את בקשת העיוועים הזאת, שאין בה שום דבר חוץ מרצון אמיתי לחולל פרובוקציה מצד טביב.
ההליכה המתריסה על הדשא, החיוכים המלאכותיים לעבר היציעים הם בערך כל מה שיש היום לטביב להציע, ואם במנהלת לא ימנעו זאת ממנו, מפקד כח המשטרה יעשה את זה.
ממשיכו של טביב בהפועל ת"א, חיים רמון, נקרע בין אהדתו הכנה למועדון ולא יודע עד עכשיו מה לעשות - לנקוט מדיניות כלכלית מרוסנת, או להיכנע לקהל האדיר שצופה בעיניים כלות כיצד מכבי ת"א הופכת למפלצת משבוע לשבוע.
אז הוא הביא את איל ברקוביץ'. ברקוביץ' הוא סוג של פנטזיה, אבל פנטזיה בוסרית, אחד שלעולם לא תדע מה יוליד היום הבא לצידו. רמון, כמו רמון, הפקיד את גורלו בידיו של ברקוביץ', מה שאומר שמדובר בטיסה ליעד לא ידוע.
זה אולי יפתיע, אבל מעולם לא היו הפועל ת"א ובית"ר ירושלים קרובות כל כך זו לזו בהתנהלות שלהן. יותר משהפועל משכה את בית"ר למעלה, בית"ר משכה אותה למטה לאזור הדמדומים שבין חובות אבודים לחובות מסופקים.
שתיהן מעסיקות עכשיו מאמנים שלא היו עובדים שם אם המערכות היו בריאות ומתוקנות. מנחם קורצקי הוא בחור שקדן ורציני, אבל קיבל את המשרות שהיו פעם באחריות של עמנואל שפר, דוביד שוייצר, אלי כהן השריף ודרור קשטן, כמעט בלי קילומטרז' רציני בליגת העל. גם אסי דומב הוא לא מאמן ראשי אלא משרת אמון של ברקוביץ'. ככה זה עובד עכשיו.
ולכן, כשאוהדים של בית"ר מניפים כרזות בבית וגן, שהפועל זה עזה, ואוהדי הפועל מציעים להעביר את ירושלים לירדן, לא צריך להתרגש. ירושלים-ירדן, והפועל-עזה מעולם לא היו דומות כל כך כפי שהן דומות היום.
2. כל כך היו עסוקים בחיפה בחגיגות - סמי עופר הרך זה עתה נולד, ויוסי בניון קל הרגליים חזר לביקור מולדת ומכר המון מנויים - אבל שכחו שאין הגנה, ואחרי שהלך יניב קטן, מכבי חיפה לא מונהגת וכל מי שאמור להנהיג, בורח מאחריות, או שפשוט הכריזמה שאיננה, מחלישה אותו מול 25 אלף אוהדים קרועי עיניים.
המאמן הסרבי שלהם נראה לחוץ ומספר על זה גם בטלוויזיה. כמו בשנתיים האחרונות, אם אתה פותח גרוע, הליגה כאן בורחת מהר.
מכבי טובה בהרבה, קרית שמונה טובה יותר, וכל מה שנשאר זה לנסוע לווסרמיל, לפתוח סוף סוף את העונה עם הצהרת כוונות להראות שאתם טובים מהם. כי אם לא - נצטרך לשמוע שוב את מיסטר ינקל'ה מה היו באמת התוכניות לעונה הקרובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם