
4 בנובמבר - בין יצחק רבין לערן זהבי
19 שנה אחרי, שוב קמנו לבוקר שאחרי מחדל אבטחה מהדהד שאיפשר למסתנן לחדור מעגל אבטחה שאמור להיות סטרילי ולהגיע ממש עד סנטימטרים מגופו של המנהיג: אם האוהד הזה היה חמוש, סיכוי טוב שערן זהבי היה ישן הלילה במכון הפתולוגי באבו כביר
פיצוץ הדרבי: סיקור מיוחד
ביזיון: הדרבי התל-אביבי פוצץ במצב של 1:1
אייל ברקוביץ': "זה לא כדורגל - זו הייתה מלחמה"
פאקו: "בושה - האווירה הפכה מסוכנת עבור כולם"
לבנת: "ההחלטה להפסיק את המשחק - נכונה"
צפו: כל התמונות מהערב העגום בבלומפילד
1. היום 4 בנובמבר, תאריך איום ונורא בהסטוריה של מדינת ישראל, שוב קמנו לבוקר שאחרי מחדל אבטחה מהדהד שאיפשר למסתנן שיצא מיציע אוהדי הפועל ת״א, לחדור מעגל אבטחה שאמור להיות סטרילי ולהגיע ממש עד סנטימטרים מגופו של המנהיג. הפעם זה היה המנהיג של היריבה העירונית המושבעת. המפגע הזה עוד יתושאל וייחקר, ויש סיכוי טוב שישלם מחיר כבד בזכות ההיסטריה הכללית ששררה בזמן ואחרי המהומה הגדולה.

ערן זהבי מותקף אתמול
צילום: דני מרון

ערן זהבי מותקף
צילום: דני מרון
אי אפשר היה לטעות בו. אם האוהד הזה היה חמוש, סיכוי טוב שערן זהבי היה ישן הלילה במכון הפתולוגי באבו כביר, ולא במיטתו בראשל״צ. ראינו את שפת הגוף של האוהד המסתנן. זהבי לא בא לו טוב בעיניים. כנראה שהוא לא בא לו טוב כבר כמה שנים, מאז עזב את הפועל והיטה את הכף לטובת מכבי בהגמוניה של הכדורגל כאן. זהבי נחשב בעיניו מנהיג המחנה המתחרה: מוצלח, יהיר ופרובוקטור.
2. ככה חשב גם יגאל עמיר על יצחק רבין. הוא היה חייב לעצור אותו אז, והאוהד היה חייב לעצור את זהבי אתמול אחרי שערן ׳גרם נזק׳, הישווה בפנדל ועשה 1:1. וואו, והוא ביצע את תנועת ה׳פיו פיו׳, שהפכה זה מכבר לסמלו המסחרי, ונחשבת כאן בחסות הצדקנים לאיזושהי פרובוקציה נוראית שעוד מעט תיאסר בחוק.
אבל זה הספיק כדי שהחוליגן יפרוץ את מעגל האבטחה העלוב שעליו שילמה הפועל ת״א המרוששת מאות אלפי שקלים, רק כדי שתהפוך לאחראית שילוחית להפרת הסדר הציבורי. הבוקר כתב התביעה הדרקוני מטעם הפועל נגד חברת האבטחה, אמור להיות כתוב ומוכן אחרי הגהות.
19 שנה אחרי שהמנוול חיכה יחד עם כל הנהגים של האחמ״ים, עד שרבין יירד במדרגות, ואז ניגש אליו באין מפריע ותקע לו שלושה כדורים בגב, הוכיח המנוול מהיציע שלא למדו פה כלום. המאבטחים, במקום שפניהם יהיו מופנות כל המשחק כלפי היציעים, צפו במתרחש בדשא, וכלל לא יכלו לזהות את פריצתו של האוהד לדשא. עד שהם הואילו להגיב, זהבי והאוהד החליפו מהלומות כמו מוחמד עלי ופרייזר במנילה. עכשיו בואו נדייק. ראיתי את ההתרחשות עשר פעמים.
התנהלותו של זהבי היתה פסיבית, פניו לא היו להתקוטטות הזאת, ובפעם היחידה שהרים רגל לבעוט במכהו, זה נבע מתוך רצון להתגונן. רק אז הגיעו אליהם המאבטחים שנראו והגיבו כמו פציינטים של ארגון ׳יד שרה׳ - איטיים, מבוהלים והססניים. השופט רועי ריינשרייבר הוסיף קרשים, לא קיסם, למדורה, שפך דלק באוקטן גבוה ושלף כרטיס אדום לזהבי.
אלו היה רגעים מזוקקים שבהם קבלת ההחלטות צריכה להתקבל בשניות. רגעים שבהם נצרבים היכולות שלך בזמן אמת ובדקות בהן נקבע לאן הקריירה שלך הולכת, דוהרת קדימה או מדשדשת. לא יודע איך שופטים גדולים היו יוצאים מהמוקש הזה. איך מנחם אשכנזי היה מנהל את המשבר הזה, ואם אלון יפת היה מכיל את האירוע, מסמן לזהבי להתרחק מהאוהד וקורא בדחיפות ליס״מניקים להשתלט על הפורע. כולם כאן גאונים בדיעבד, אבל ריינשרייבר הוא חוליה אחת במפרקת שנשברה. כל החנטריש הזה נובע בעיקר מאיתנו.

יצחק רבין. לא למדנו כלום
צילום ארכיון: יוסי אלוני
3. אתה רואה את זה בתגובות של בעלי האינטרס, הפוליטיקאים, כל אלה שהיית רוצה שיסתמו, שלא יתנו עצות. אבי לוזון הגאון הגיב כמו תינוק שאם הוא היה שופט, זהבי לא היה מורחק, לימור לבנת לא החמיצה שום קלישאה ועופר עיני, הו עופר עיני, הפציע בחצות ורבע בלילה עם תגובה פח שבא לך לבכות ממנה. אלו מנהיגיך, ישראל.

המאבטחים בפעולה
צילום: דני מרון
הכדורגל הישראלי מקבל פעם או פעמיים בעונה סטירות שכאלה, שמורידות אותו תדמיתית שני עשורים אחורה. אתמול זה לא קרה בפ״ת אלא בקודש הקודשים שלנו - הדרבי התל אביבי בבלומפילד. את הנזק התדמיתי קשה בינתיים להעריך. מאות אלפי הורים לילדים חזו במתרחש בהבעת מיאוס. חלקם עזב את הבתים ונסע בבעתה באישון לילה כדי לחלץ את הילד שלהם מהיציע, פן יבולע לו בקרבות רחוב מזדמנים. מי ישלח בשבוע הבא את הבן שלו לכדורגל? מי רוצה להמר על הבן שלו?
כולם מכירים את הפתרונות ואת התשובות למה שצריך לעשות, אבל אף אחד לא עושה שום דבר. הכסף הגדול צולל בחורים השחורים. השבט הישראלי מתפורר לאיטו. הרחוב אלים, חצוף, נטול מרות. כל אחד עושה מה בא לו. החינוך שלנו בקרשים. כל אחד יכול לבוא לשחקן, למאמן, לדבר איתו, להתקשר אליו, לקלל אותו. מאמן עונה לאוהד באיומים ובאוצר מילים של כלא שאטה. והספינה שטה. אם לא יעורו כל מלחיה, איכה תגיע הדוגית לחוף?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg