ה-23 לא יוצא לי מהראש: כל המספרים מאחורי התבוסה של מכבי

לראשונה מאז שמובילג'ירג'י וארזה הגיעה ליד אליהו ב־13 בינואר 1977, מכבי ירדה מהמגרש באוברדראפט של מינוס 23. וגם: זה הזמן להתנצל בפני יוגב אוחיון על המחמאות. עוד חוזר הניחוס

אהרל'ה ויסברג | 28/11/2014 12:30

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

0.7 שניות לסיום, ירה מרקז היינס את השלשה האחרונה במשחק. אלפי צופים, סו קולד "אוהדים", היו תקועים כבר עמוק בפקקים, והחמיצו את המאורע ההיסטורי: הגארד המושמץ מנע ממכבי ת"א את התבוסה הביתית הגדולה בתולדותיה בגביע אירופה. היא רק השוותה את השיא.

שחקני מכבי תל אביב מאוכזבים צילום: דני מרון

לראשונה מאז שמובילג'ירג'י וארזה הגיעה ליד אליהו ב־13 בינואר 1977, מכבי ירדה מהמגרש באוברדראפט של מינוס 23. העונה ההיא, אגב, הסתיימה בנקמה קטנה של הצהובים, עם ניצחון קטן על אותה וארזה, בנקודה בודדת, בגמר.

8 דקות מהפתיחה, כשצסק"א מוסקבה ברחה ל־10:19 ואיימה לעשות מעשה הפועל ת"א, דימיטריס איטודיס הסתובב בעצבים לעבר הספסל. "מי זה מספר שמונה, 'וואן טים'?!" אמר לעוזריו (לא באמת).

חצי דקה מאוחר יותר, אותו נייט לינהארט חטף שלשה על הראש מסוני ווימס, ועבר את טקס הקבלה ליורוליג. ככה זה בחיים: שתי הקבוצות הופיעו אתמול ללא הקפטן הפורוורד שלהן. לאחת היה את לינהארט ולשנייה את ווימס.

23 זריקות לקח ג'רמי פארגו במסע הנקמה המתוזמר שלו נגד האקסית המיתולוגית, וקלע רק ארבע מהן: 2 מ־13 מהשדה במוסקבה, 2 מ־10 בת"א, ומינוס 42 הפרש לקבוצתו. הוא הוכיח למי שהיה צריך - את מה שלא רצה. אווירת הגארבג' טיים שלטה גם כשהפער ירד לתשע, לשבע ואפילו לחמש נקודות, והתחושה (המוצדקת) היתה שמדובר במשימה בלתי אפשרית.

2 הפסדי בית בשלב הראשון הם משהו שלא חוו במכבי כבר הרבה שנים. 11, ליתר דיוק. אלה חדשות טובות: גם בעונת 2003/04 זה קרה לה, וגם אז צסק"א היתה אחראית לאחד מהם. אלא שאז זה נגמר עם הגביע בת"א.

איטודיס, בוגר 13 שנות לימוד אצל ז'ליקו אוברדוביץ', יעדיף להסתכל על החצי השני והיותר מציאותי של הכוס הזו: המאמן היווני האחרון שניצח את הצהובים בביתם, יורגוס ברצוקאס, הוא גם המאמן היווני היחיד שזכה ביורוליג.

1 מ־9 מהשדה, חמש עבירות, נקודת מדד אחת בלבד. זה הזמן להתנצל בפני יוגב אוחיון על המחמאות מאתמול. עוד חוזר הניחוס.