הלילה יענקל'ה לאן? לחיפה אין שום סיבה לחגוג
מכבי חיפה קפצה אמש 7 מקומות, מ-12 ל-5, ושם פחות או יותר היא תיתקע עד האביב והקיץ שיבוא אחריו. זה יהיה גארבז' טיים ארוך מספיק עבור שחר לחשוב מה הוא מתכוון לעשות עם עצמו, ועם התכשיט היקר הזה שלו, שיצא כבר מהאופנה
הכפר הירוק: מכבי חיפה ניצחה 1:3 את הפועל ת"א
בניון: "בלי לזלזל, יכולנו לכבוש גם שישה שערים"
הרבה הליכות יש מהחניות של 'סמי עופר' לכניסות פנימה לתוך הזירה. כמו בחוצלארץ, הקומפלקס הענק, המאובטח והשמור צריך היערכות חדשה של האוהדים. בינתיים בחיפה, האוהדים מגיעים לאיצטדיון בגלל החוויה של הנוכחות בו, ולא בגלל הקבוצות שמשחקות בו. כי תחשבו מה היה קורה בלי האיצטדיון הזה. במצבן של השתיים האלו, חיפה במקום ה-12 והפועל אמנם רביעית, אבל מסתכלת על השלוש שלפניה במשקפת של חיידקים, לא היו מגיעים אתמול לקרית אליעזר יותר מ-7000 צופים. אז איך זה שעוד 20 אלף וקצת יותר הטריחו את עצמן למשחק. בגלל הזירה שמכבדת אותם.
מצד אחד זה היה הכי תרבות של כדורגל לראות את הקהל של חיפה באקסטזה מוחלטת מיד אחרי השריקה של אלון יפת, בהחלט אחד מגדולי השופטים שהיו כאן מאז ומעולם. הקהל לא רצה ללכת, השחקנים התעכבו מרוגשים ליד ביציעים כאילו נגמר הרגע המשחק נגד שטורם גראץ, וחיפה עלתה לשלב הבתים של ליגת האלופות. הייתם צריכים לראות את המאמן שלהם סטנוייביץ'. עוד נתעכב על ניהול המשחק המפוזר והלא חכם שלו שהביא את חיפה כמעט לאסון ברגעים האחרונים, אבל בסיום הוא לא ראה בעיניים, הסרבי הזה. לא פלא שהם מטורפים שם בארץ שלו.
כי אם להיות כנים, כפי שחיפה שיחקה אתמול, קרית שמונה תתקע להם במוצש שלישייה קלילה, ולא רק קרית שמונה או השתיים האחרות שרצות לצידה, אלא כמעט כל הליגה. רעננה היתה מנצחת שוב, ואולי גם הפועל ומכבי פ"ת. אבל למזלה של חיפה היא נתקלה באחד המערכים השכונתיים ביותר שהציגה אי פעם זאת שמכונה עדיין הפועל ת"א. יחסית לאיכות שחקניה, הברדק הניהולי וחסר הסדר הכללי, קצב צבירת הנקודות של הפועל עד עכשיו הוא אדיר. תוסיפו לכך משחק אחד איכותי מול באר-שבע לפני שבוע, שגרם אפילו לכמה חצופים וגונבי דעת בתוך המערכת, כמובן שעלומי שם, לדבר אפילו על ריצה לאליפות. אבל אי אפשר להשוות בין השתיים מבחינת ציפיות, מצב כלכלי וסביבת עבודה. מעולם לא היו הפערים בין השתיים תהומיים כל כך. עד הרגע שבאים לדבר על כדורגל.
קחו למשל את וויהאם עמאשה. בימים ממוצעים שלו, הבחור הוא בעיניי החלוץ הטוב בארץ. הוא אתמול היה יכול לבקיע שלישייה קלילה מעבר לשלושה שחיפה הבקיעה. ערן זהבי למשל היה מבקיע אתמול מול אלמדון בין חמישה לשבעה שערים, אבל חוסר סדר הדדי של השתיים, הכריע את המשחק על 1:3, למרות שזה היה הכי קרוב שיש ל-2:2. אני לא מנסה לחשוב בכלל מה עבר על סטנוייביץ' כשוורמוט הקטין בפנדל ונשארו חמש-שש דקות לשחק.
אפשר להבין את יעקב שחר. בהתעקשותו על המאמן שלו, הוא למעשה מגבה את החלטותיו שלו עצמו להביאו לכאן. אחרי הכישלונות הקשים עם ראובן עטר ואריק בנאדו על הספסל, הודאה בטעות גם הפעם היתה מערערת את מעמדו של שחר כאוטוריטה מקצועית מעבר להיותו בעל הבית. אז נוח לשחר ולצוותו לאתרג את המאמן ולהתגולל על השחקנים. אבל מי בחר את החבורה הזאת. אחד מכל אלו ששיחקו, לא היה מסוגל לעלות ב-11 של החיפות הגדולות שהונפקו כאן כמו בולים יקרים לאורך כמעט שלושה עשורים.
חיפה קפצה בלילה שבעה מקומות, מ-12 ל-5, ושם פחות או יותר היא תיתקע עד האביב והקיץ שיבוא אחריו. זה יהיה גארבז' טיים ארוך מספיק עבור שחר לחשוב מה הוא מתכוון לעשות עם עצמו, ועם התכשיט היקר הזה שלו, שיצא כבר מהאופנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם