הפועל ת"א תרד ליגה? יש מצב
אחרי שלושה הפסדים רצופים אפשר לומר על האדומים שהרע עוד לפניהם. מכבי חיפה היא קבוצה ברמה של אשדוד וסכנין – לא יותר. ערן זהבי מתחיל להזכיר יותר ויותר את אבי נמני. ובעולם הספורט לא ממש עצובים מהפרישה של לימור לבנת
1.אחרי שלושה הפסדים רצופים, שלוש פעמים 3:1, ואחרי 12 מחזורי ליגה שמאפשרים כבר לקבל תמונת מצב מגובשת יותר, אפשר לומר על הפועל ת"א שהרע עוד לפניה. תקזזו את אופוריית מחזורי הפתיחה ואת ההתפוגגות של אפקט איל ברקוביץ', ותקבלו קטסטרופה קולוסאלית ושיעור מאלף בהתרסקות של מועדון צמרת. במבט מפוכח שום דבר לא מפתיע. הבעיה היא במערכת הניהולית והמקצועית שלא רואה את המציאות בצורה רציונלית. רק לפני פחות מחודש אחרי הנצחון המרשים והמקרי על באר-שבע, הגיעה השרלטנות לשיאה כשאנשים מתוך המערכת דיברו על אפשרות לאליפות.
ערב המשחק בסמי עופר נגד מכבי חיפה, הפועל היתה רביעית ומולה חיפה המרוסקת במקום ה-12, אבל כמעט שקוף היה שחיפה תנצח כמעט בקלות. ההבדל בין השתיים הוא ניהול המשברים שלהן. חיפה בצרות מקצועיות גדולות, אבל גם אם נעשות שם טעויות גדולות בליהוק של מאמן ושחקנים, אתה יודע שהמערכת שם מטפלת בכישלון הזה, וגם אם ייקח זמן, יופקו הלקחים והמועדון יתאושש.
בהפועל ת"א הצירוף רמון-ברקוביץ' הוא כולו הימור גדול מתוקף אופיים. שניהם משוכנעים שנמשחו למלוכה, ושכולם סביבם לא מצליחים להבין אפילו את גדולתם. רמון לא מצליח כבר שנים להוציא החלטה אחת טובה תחת ידו, והחיבור עם איל כולו שליפות, רגשנות והתקרבנות. אחרי המחזור הזה הפועל ת"א נפלה למקום השמיני, רק ארבע נקודות יותר מהפועל חיפה, הקבוצה המיותרת והמשעממת בליגה, ומעכו, שניצחה אותה לפני שבוע, ויודעת את מקומה. וזה באמת האסון הגדול של הפועל - שהיא לא מודעת לכך שהיא קבוצת תחתית שיכולה בקלות לרדת העונה ליגה. וכשאתה לא יודע מי אתה - אתה גמור.
2. מכבי חיפה תפגוש ביום ראשון את הפועל חיפה בדרבי. על פניו שוב 30 אלף איש שיחזרו ליציעים באיצטדיון הנהדר, וידחפו את סטנויביץ' ושחקניו לנצחון שישי וקליל ב-13 משחקים. אז זהו, שהפעם לא בטוח שזה יקרה.
ההפסד הביתי בשבת לקרית שמונה, אחרי שני ניצחונות על יריבות פח כמו הפועל ת"א ונתניה, קרע לגמרי את המסיכה מפניה של מכבי חיפה השברירית כל כך. זה נכון שהקהל האדיר של חיפה יוצר אפקט יוצא דופן שאי אפשר להתעלם ממנו, אבל ההתלהבות המוגזמת שהמאמן ושחקניו נסחפו אחריה בשני המשחקים האלה, היתה גניבת דעת.
ישבתי לא רחוק מהכרוז של מכבי חיפה, שכבר ראה בעשורים האחרונים משחקים גדולים באמת וקבוצות ענקיות של חיפה משחקות מולו, ולא הבנתי את ההתלהבות חסרת הפרופורציות שלו ב-1:3 על הפועל ת"א, אחרי משחק חלש במיוחד של שתי הקבוצות.
ההפסד לק"ש קיבע סופית בתודעתם של באהודים את ההכרה, שקמבק איכותי או הארה מקצועית של המאמן כבר לא תבוא העונה, וחיפה הנוכחית, למרות המעטפת המקצועית והגב הכלכלי של יעקב שחר היא קבוצה ברמתן של בית"ר, סכנין, רעננה ואשדוד. לא פחות אבל גם לא יותר.
3. אובדן הנקודות של מכבי ת"א אתמול מול בית"ר, הוא חיזוק לתהליך 'רונלדיזציה' או 'מסיזציה' שהיא עוברת מאז הפך ערן זהבי למפלצת כדורגל! השליטה המקצועית שלו במגרש מזכירה את זאת של אבי נמני. אולי יותר, בטח לא פחות. בהרבה מאוד מקרים עם נמני, זה הזיק למכבי. גם ריאל מדריד וברצלונה על שלל כוכביה, נראות פגיעות בלי רונלדו ומסי, אבל אצל מכבי משבוע לשבוע היא נראית פגיעה גם עם זהבי.
למכבי יש סגל חלומות, אבל לפעמים רוטציות תכופות, יוצרות חוסר שקט בהרכב שמשחק ופוגם בשיטתיות. גדולתו של פאקו תתבטא בחזרתה של המכונה למסלול, כי בינתיים המכונה עובדת כמו שצריך רק ב'שרצקי ארנה', ובווסרמיל.
4. שרת הספורט לימור לבנת יורדת מהפודיום, ולא תרוץ בבחירות לכנסת הבאה. לא מכיר הרבה בעולם הספורט שיתעצבו על הליכתה. ישיבתה במשרד נראתה כמו ברירת מחדל שנכפתה עליה, ולרוב תגובותיה נוכח המתרחש, היו של פוליטיקאית משומשת. אבל העמידה החזיתית הנחושה שלה נגד אבי לוזון, במהלך הימים בהם יו"ר ההתאחדות השתולל למען מכבי פ"ת והתקשה להבדיל בין מציאות לדמיון, קיצרה את ימיו ברחוב אבא הלל, וראויה להערכה.
אגב, לוזון זכה לראיון מוזר אצל אפי טריגר הבוקר בגל"צ, בעניין התגייסותו למען משה כחלון. לפחות לוזון היה הגון להגיד ששום דבר לא קורה, כחלון לא פנה ושהוא בסך הכל מתכוון להצביע עבורו ולגייס למענו את מכריו. בימים האחרונים כל מיני לקקנים עם עט, מפריחים ברווזים על כחלון שרוצה את עופר עיני ברשימה שלו, ועכשיו גם את לוזון. הבעיה שכחלון לא שמע על זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם