לימור לבנת: "אני משאירה ספורט נקי יותר"
"אבי לוזון לא התקשר לברך". "תקשורת הספורט תורמת לשיח האלים". "אם 'פואד' היה נכנס לשלוש שנים לכלא זה היה מפחית משמעותית את האלימות". שרת התרבות והספורט מסיימת את הקדנציה ולא מכחישה שיש כמה עסקנים שכבר פתחו את השמפניות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בדיוק לפני שנתיים לימור לבנת עשתה את מה שהיא עשתה השבוע: החלה במסע פרידה
אבל לבנת הראתה שיש לה עוד טריק אחד בשרוול, ומצאה את עצמה שוב באותו המשרד ממש ועם אותו הצוות. חלק מהפקידות הגבוהה במשרד הספורט החווירה, אבל ההצגה בפרספקטיבה של השנתיים האחרונות היתה עוד לפנינו: דו"ח ועדת זליכה, דחיקתו החוצה של אבי לוזון, פרויקט ברצלונה שהוא חלק מפרויקט פרחי ספורט, והמלחמה במרכזי הספורט היו עיקרי הדברים בקדנציה הקצרה בת השנתיים.
עכשיו, אם להמשיל רגע ביטוי מעולם המושגים שעליו אנחנו מדברים, לבנת החליטה לתלות את הנעליים כשהיא חוגגת 64 חורפים.
יש אנשים שפותחים שמפניות, לא?
"אני לא יודעת, יכול להיות, וזה בסדר, כולנו בני אדם. יש כאלה ששמחים שאני הולכת. היו הרבה אנשים איתם היו לנו ויכוחים לאורך הדרך ועדיין ידעו להתקשר ולברך, כמו יגאל כרמי יו"ר הוועד האולימפי או יעל ארד. אנשים ממרכז הפועל, אנשים ממרכז מכבי ועוד הרבה אנשים שאפילו לא מהצד שלי במפה הפוליטית התקשרו".
ואבי לוזון?
"ברור שלא, ואני גם לא מצפה ממנו ולא חשבתי שיתקשר. כולנו בני אדם, כולנו אנושיים ולכן אחרי כל מה שקרה בנינו זה בסדר".
יש תחושה שעכשיו שוב תחזור הפקידות של המשרד לשלוט ותחריב את כל מה שבנית וחסמת בגופך.
"זה בהחלט יכול להיות, זו טבעה של הדמוקרטיה הישראלית. שר אחד הולך, שר אחד בא וכל אחד יכול לעשות את מה שהוא רואה לנכון. אני לא יכולה לדעת אם בקדנציה הבאה של השר או השרה פה, לא ייכנעו ללחצים או לאיומים של פקידים או של אנשים מבחוץ".
"אתן לכם דוגמה, רק עכשיו אלכס גלעדי שוב הזכיר לנו שהתערבות ממשלה יכולה להרחיק אותנו מהמשפחה האולימפית. ואת זה אני אומרת אחרי שהיחסים עם אלכס התחממו ואנחנו משוחחים ונמצאים בקשר. אבל אולי השר הבא יפחד מהאיומים ולא ימשיך את מה שהתחלתי?".
פרויקט "פרחי ספורט", שבו הושקעו 371 מיליון ש' במטרה להביא לגידול הילדים והילדות שייכנסו למעגל הספורט, עשוי להיות פתוח לקומבינות אם אף אחד לא ישמור על הפקידים.
"התכנית הזו מתחילה עכשיו, לא במאה הבאה. היא מעוגנת בהחלטת ממשלה. כמובן שאם יישב כאן מישהו שירצה לעצור אותה, הוא יעצור, אבל אם אתם שואלים אותי הוא דווקא ירצה להתהדר בה. הרי את הפירות יתחילו לראות רק בעוד שנתיים ויותר. זאת תוכנית חזקה שהשטח רוצה בה".
בסופו של דבר דווקא בכדורגל התוכנית מתעכבת בגלל ש"פרויקט ברצלונה" לא עבר את חוות הדעת המשפטית.
"יכול להיות שהיתה כאן איזושהי נמהרות מסוימת. רצינו מאוד שיהיו כאן מודל והזדהות של ילדים עם קבוצה בינלאומית. התברר שמשפטית צריך לבדוק עוד קבוצות. אולי ריאל מדריד, אולי מנצ'סטר יונייטד. זה עוד יהיה. התהליך הוא פשוט קצת יותר מורכב".
המבט לעתיד אולי נראה מבטיח, ולבנת מודה ש"במילא אף אחד לא יזכור שהייתי חתומה על הרפורמות, זה החיים של פוליטיקאי", אבל הדימוי של הספורט הישראלי, במיוחד הכדורגל, הוא משהו שגם מאה טקסים של מצוינות בספורט לא יעזרו לו כנראה.
כמעט כל הקבוצות מתבססות על כספים מגופים ציבוריים (טוטו, ערוץ 1 ועיריות). הכדורגל קיבל 80 מיליון שקלים במסגרת הסכם השיווק עם הטוטו ועדיין יש בו לא מעט תופעות פסולות. יש למדינה יכולת לפקח ולהציב תנאים?
"המדינה צריכה להיות מעורבת יותר. גם יותר ממה שאני עשיתי. לא הכל הספקתי. אני לא סופר וומן. המדינה לא משתמשת מספיק בשוט שיש לה. העובדה ש־22 מיליון שקלים מכספי ההתאחדות 'נעלמו' מחייבת בדיקה יסודית. אני אולי הולכת, אבל תקשורת הספורט נשארת, נכון? אתם לא הולכים לשום מקום".
אמרת לא פעם שתקשורת הספורט היא חלק מאותה אלימות.
"אני בהחלט חושבת שגם השיח התקשורתי מקדם את האלימות. התקשורת צריכה לעשות חשבון נפש. מי שיותר מכפיש ומלכלך אז הוא הגיבור וכל אחד צורח על השני ומנבל את הפה בצורה בלתי נסבלת. בסופו של דבר לאלימות יש רק פתרון אחד: אכיפה וענישה. השופטים לא משתמשים בכלים שיש להם ביד. אם היו מכניסים לכלא לשלוש שנים את פואד אחרי מאורעות הדרבי, זה היה מפחית בצורה משמעותית את מקרי האלימות. לצערי זה לא קורה".
לבנת לא מתחמקת כאשר אנחנו מבקשים ממנה להתייחס גם לשתי נקודות שנשארות תלויות באוויר. האחת היא מכון וינגייט, שבעקבות התנהלות שערורייתית (מצד גורמים שעדיין מחזיקים בתפקידים בכירים) וחוב ענק שנצבר יעבור תהליך הלאמה על חשבון כספי הציבור, והשני הוא ספורט הנשים.
"אני לא שלמה עם המצב. אני חושבת שקידמתי את הספורט הנשי וצריך לקדם אותו יותר. התחום הזה עדיין לא הופנם בארץ ברמה המקצוענית. בספורט האישי יש יותר הצלחה אבל ברמה הקבוצתית יש בעיה קשה".
את שלמה עם הליך הלאמת מכון וינגייט?
"בוודאי. המילה 'הלאמה' לא מייצגת לדעתי. וינגייט נמצא בפלונטר עצום ואיום. תראו לאן הוא הגיע כמוסד חסר מעמד. בראייתי הוא צריך להיות מכון הספורט הלאומי של ישראל".
גם במחיר שהציבור ישלם את הגירעון שעומד על כ־23 מיליון שקלים?
"לפעמים משלמים גם חוב בשביל לעשות דבר טוב".
נגענו במרכזי הספורט, את מגדירה את המאבק בהם כהצלחה גדולה מאוד.
"ההחלטה להעביר את הכסף שלא דרך המרכזים היא לא הפיכה. אני מניחה שהם שמחים שהצעד הבא - ביטול העברת ארבעה אחוזים מרווחי הטוטו אליהם - לא יצא לפועל. המרכזים כגופים מלאי כוח ועם כל הדילים שהם עושים - אין להם מקום. הספורט הישראלי הוא עולם ומלואו עם כוחות חזקים שמובילים אותו למקומות לא טובים ואף מדרדרים אותו. אני חושבת שאני משאירה ספורט נקי יותר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם