לחיפאים בלבד: הדרבי לא מעניין את ישראל
מכבי הפכה סופית להיות כאחת הקבוצות, הפועל גרועה ומשעממת - לכן לראשונה זה שנים רבות הדרבי בסמי עופר הוא עניין עירוני פנימי בלבד. וגם: הפועל ת"א צריכה לשחרר את גילי ורמוט ועדן בן בסט הוא בלי שום ספק השחקן הבכיין של הסיבוב
1. למרות שמדובר בדרבי שמעורבת בו מכבי חיפה, אחרי תקופה ארוכה, עושה רושם שהמשחק הערב בסמי עופר בין שתי החיפאיות (שידור ישיר בערוץ 1 החל מ-20:40), הוא עניין פנימי, עירוני של שתי הקבוצות, והוא פחות מעניין את שאר האוהדים בארץ. כבר אחרי 12 מחזורים, מכבי חיפה שוב הוציאה את עצמה ממועדון הקבוצות שירוצו העונה לאליפות. זה קורה לה בפעם השלישית ברציפות, והאסימון לגבי העונה הזאת נפל סופית אחרי ההפסד הביתי לקרית שמונה בעונה שעברה. שני הניצחונות הרצופים על הפועל ת"א ומכבי נתניה הכניסו אשליית שווא, שהנה העונה לא לגמרי אבודה, אבל התבוסה הביתית 3:1 הוציאה את הרוח מהמפרשים, והציבה מראה עצובה מול הפנים של סטאנוייביץ' - מכבי חיפה בכלל לא בליגה של שלוש הראשונות.
כולנו עוקבים בהשתאות אחרי התנהלותו של הקהל בחיפה מאז התחילה העונה, ועוד קודם. המעבר לאיצטדיון חדש והתחושה (המוטעית) שבקבוצה נעשה חריש עמוק בקיץ, הוציא החוצה קהלים אחרים של הקבוצה, שלא הגיעו עד היום, וגרם להם לקנות מנוי. בקהל המנויים של חיפה שריבע את עצמו, יש יותר ילדים, יותר מבוגרים, יותר נשים והרבה יותר משפחות, שפחות מחוברים ליום יום של הקבוצה, ויותר ניזונים מחלומות על יוסי בניון שחוזר לקחת אליפות עם הקבוצה. ההפסד לקרית שמונה זיעזע גם את הקהל הזה. אם עד לפני שבוע ראינו מחזות נאמנות 'לא אופייניים לקהל של חיפה, הערב הם יגיעו עדיין במספרים גדולים ל'דרבי חוץ' הזה, אבל אצלם חילחלה ההכרה שמדובר בעוד עונה אבודה.
על פניו הפועל חיפה היא יריבה שקל לתחזק מולה את הניצחונות הפשוטים של מכבי העונה, אבל כיוון שמשהו קרה אחרי קרית שמונה, הספירה הערב מתחילה מחדש. מכבי הפכה סופית להיות כאחת הקבוצות, ויהיה לה קשה מאוד לתחזק את השעמום הזה במקום שש-שבע, והפועל, גרועה ומשעממת, היא מועמדת מובילה לרדת ליגה והחרב כבר מתהפכת מעל צווארה, כך שהיא תשחק הערב בהתאם, וזה עלול להיגרר לקרב חפירות ארוך.
2. כבר שנה וחצי, כמעט כל פגרה, עולה שמו של גילי ורמוט. האיש שגדל בהפועל חיפה והעדיף ללכת להפועל ת"א, מאשר לחצות את הכביש. כיוון שאת הפועל ת"א מנהלים היום אנשים ששיקול הדעת שלהם הוא יותר רגשי ופחות מציאותי, כמו חיים רמון ואיל ברקוביץ', הם מתעקשים לאחוז בוורמוט, והביאו עכשיו את עידו חג'ג' שיממן אותו עד סוף העונה.
רמון רואה בוורמוט סוג של אנדרטה שמזכירה לו ימים אחרים, אבל השאלה הגדולה אם עד מאי 2015, ורמוט ישרוד פיזית ובעיקר נפשית את החידלון בקבוצה, וימשיך לספק את המספרים הנהדרים שלו. לדעתי זה לא יקרה, ועדיף היה לשחרר אותו לחיפה תמורת כסף ועוד שלושה שחקנים שיעבו את הסגל הלא מוכשר של הפועל ת"א, ויעזרו לו לשרוד בליגה. במקום זה זורקים לאוויר את שמו של אלירן עטר. מי יודע איזה עטר יגיע לכאן בינואר, ודין עטר שמשחק בקבוצה מנצחת כמו מכבי ת"א, הוא לא כדין עטר כשהוא צריך לשאת על כתפיו קבוצה באובדן דרך שכזה.
3. קרית שמונה היא אלופת החורף, והמאמן שלה ברק בכר הוא מאמן הכי טוב עד אמצע דצמבר. סטנוייביץ' וראובן עטר הם הכישלונות הגדולים ביותר, רן בן-שמעון חוזר לתודעה אחרי עונות קשות, פאקו מתקשה מעט לממש את האיכויות של מכבי ת"א ואלישע לוי מצמצם פערים בין האיכות האישית של שחקניו, ליכולת הקבוצתית. קרית שמונה היא עדיין תופעה בלתי נתפשת, שמצליחה כל שבת להילחם בדימוי של הבלון שאוטוטו יתפוצץ. ההצלחה כאן היא הרבה מעבר לכסף של איזי שירצקי, ומבטאת עבודה שורשית שמטפלת במועדון מגילאי הילדים ומקרינה מלמעלה למטה. קבוצת הנוער של קרית שמונה מדורגת שלישית בטבלה, אחרי מכבי חיפה ומכבי ת"א. אתמול היא ניצחה בחוץ 1:3 את מכבי ת"א. אגב, הנוער של הפועל ת"א במקום השישי. זה של באר-שבע רק במקום ה-11.
4. השחקן המעצבן (או הבכיין) של הסיבוב? עדן בן בסט.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם