עד לסטטוס הבא: חומר למחשבה להפועל ירושלים
טוב היה לו הבעלים אורי אלון היה משתמש באמצעים ישירים יותר מפייסבוק כדי להעביר מסרים לשחקנים שלו בהפועל ירושלים. הדילמה של דני פרנקו בהתמודדות עם דונטה סמית' הבעיתי. וגם: מה הקשר בין אצבעות מתגרדות להנהלה של עירוני נהריה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
1. כשבעלים של קבוצת כדורסל רוצה להעביר מסר תקיף למועסקים שלו - גם אם הוא בחור באמצע שנות השלושים לחייו, דוקטור למדעי המחשב, יזם היי־טק שהעולם כולו פרוס לרגליו - ובוחר לעשות

מזכיר את שר האוצר היוצא? אורי אלון צילום: דני מרון
לחלופין, מדוע אורי אלון היה צריך לפרסם סטטוס אבו עלי לשחקנים שלו, במקום להגיד להם את זה פנים אל פנים, סלולרי לסלולרי, מסך סקייפ למסך סקייפ? עבור נזיד לייקים וכמה תרועות עידוד בתגובות?.
לו הצווארון המוקפד של מעיל העור של אלון היה מתחכך בזקנו המדולל של דונטה סמית', כמו ששולי גלימתה של חליפת האיומים של שמעון מזרחי היתה מונעת משחקנים צהובים נזופים ליצור קשר עין עם הבוס - היה מועבר מסר תקיף שהיה מדגיש את השורש בע"ל במילה בעלות, ואת העובדה שהחיים האמתיים קורים ליד פייסבוק, לא בתוכו.
2. לכל מאמן יש ה"בוי" שלו, הבן המועדף של המאמן, שילך אתו באש ובמים, גם אם האש תחרוך את כיסא המאמן והמים יספקו לו מקלחות קרות של הפסדים מתסכלים. הצעות הגיליוטינה שמקבל פרנקו לחתוך את דונטה סמית' בוודאי נשקלו. חיתוך כזה יהיה הצהרה שעמוד התווך שעליו נבנתה הקבוצה - זה שהצטלם מניף צעיף אדום לבן במשרדיו של אורי אלון בניו יורק לאחר שחתם בקבוצה, קרס אל תוך עצמו ואתו כל הקונספציה של פרנקו.
מדובר בחתיכת אגו גדול שצריך לפרק. החוזה ארוך הטווח של סמית' הוא בוודאי שיקול מרכזי. פרנקו, שידוע ביסודיות שלו - החל מסוג הטייפ שבו עוטפים את קרסולי השחקנים ועד לפרט הטקטי האחרון לקראת כל משחק - בוודאי מתוסכל ש"הגו טו גאי" שלו מחרב לו את השיטה, את האווירה ואת חדר ההלבשה.
ואולי הוא קרוב מדי לסמית'. אולי, כמו איש העומד קרוב מדי למראה, אם יתרחק מעט יוכל לראות את הדברים נכוחה. כי אם זה יימשך כך, לפרנקו לא תהיה ברירה וסמית' אכן יהיה גו טו גיא הראל, המנכ"ל, שיחכה לו עם מונית לנתב"ג.

חתיכת אגו גדול שצריך לפרק. דונטה סמית'
צילום: מנהלת הליגה
3. לפעמים מאמנים שולחים שחקן לבקש חילוף כדי להיכנס, והשחקן שהיה אמור לצאת עושה פעולה חיובית וגורם למאמן לבטל את החילוף. השחקן שהיה אמור להיכנס חוזר חפוי ראש לספסל, אצבעותיו מתגרדות לנוכח ההזדמנות שהוחמצה.
אז כנראה שזה אותו דבר, רק עם מאמנים, ורועי חגאי שלח את המחליף שלו לחכות להזדמנות הבאה. אצבעותיהם של חברי הנהלת נהריה מתגרדות, לא מוצאות כיס עמוק מספיק להתחבא בתוכו.

שלח את המחליף שלו לחכות להזדמנות הבאה. רועי חגאי
צילום: אלן שיבר