לא מנחם כלל: קורצקי הפך את בית"ר י-ם להפועל רעננה
עם כל הכבוד למשחק ההגנה והיועץ המנטלי, הקדנציה של מנחם קורצקי בבית"ר ירושלים עד כה היא כישלון חרוץ: הוא לא השתחרר ממנטליות הקבוצות הקטנות, נכשל בגדול עם תומר סוויסה והפך את הקבוצה מהבירה להפועל רעננה עם אוהדים. אז למה אלי טביב לא פיטר אותו לאחר תקרית האוהד?
קורצקי לאוהד בית"ר: "אני אוציא לך את העיניים וא..יין אותך"
ואיזה מסכנים האוהדים: 0-0 משמים בין בית"ר ירושלים לרעננה
"השחקנים שלי נתנו פשוט את הכל, אני גאה בהם. חוץ מ-20 הדקות הראשונות שלא היינו במשחק, שלטנו ברוב הדקות. 70 אחוזים מהזמן הכדור היה בשליטה שלנו. קשה לשחק מול רעננה, זאת קבוצה מגובשת שרואים בה השפעה של מאמן. היה משחק טיפוסי בין שתי קבוצות שמפחדות להפסיד, אבל ניסינו לנצח. לא ניצלנו את המצבים שהגענו אליהם, למרות ששלחנו למגרש את כל הכלים ההתקפיים שלנו. אנחנו מסתכלים קדימה".
כך סיכם ביום שני האחרון מאמן בית"ר ירושלים, מנחם קורצקי, את אחד המשחקים הכי חלשים שנראו בליגת העל בשנים האחרונות - 0:0 משמים מול הפועל רעננה, שנעל את הסיבוב הראשון בטעם מר על גבול הבחילה. אם מסתכלים על הטבלה והתוצאות, הצופה במגרש או בטלוויזיה כלל לא אמור להיות מופתע מהשממה במושבה. חוץ מהפועל חיפה, האחרונה בטבלה, בית"ר (14 שערים, כמו הפועל ת"א ועכו) ורעננה (12) כבשו הכי מעט גולים בליגה. בנוסף, בית"ר ספגה הכי מעט שערים בליגה (12) פרט למוליכה מק"ש, כשרעננה שלישית עם 13 שערי חובה בלבד.
אבל את האוהד הממוצע של הקבוצה מהבירה כל המספרים הנ"ל לא מעניינים ויכול להיות שאפילו קצת מעצבנים. 7,000 צופים שהגיעו למשחק הרדיוס באצטדיון בפ"ת ציפו לראות הצגה וקיבלו עוד אכזבה מבית מדרשו של המאמן ממורשה. קורצקי, שלפני שקיבל את בית"ר אימן רק בקבוצות קטנות כמו אותה רעננה ועירוני רמה"ש, טען בסיום שהוא מבין מה האוהדים דורשים: "הקהל רוצה לראות הצגות, אני מסכים עם זה שאנחנו צריכים לנצח משחקים כאלה. כל עוד זה במגרש, זה בסדר. זכותם, הם משלמים כסף בשביל ניצחונות". בפועל, נראה שהוא ממש לא מבין את רצון האוהדים.
הבעיה של קורצקי היא שהוא לא עשה את המעבר המנטאלי לאימון קבוצה גדולה עם ציפיות למשחק התקפי ויוזם, מה שהפך את בית"ר לרעננה מחוזקת. כפי שהעיד בעצמו, קורצקי קודם כל חושב איך לא להפסיד. מול רעננה הוא עלה עם מערך הגנתי של חמישה קשרים וחלוץ אחד – זרקו קוראץ', עליו נוח להפיל את רוב האשמה בחוסר המחץ של הצהובים-שחורים.
אלא שקוראץ' הוא חלוץ גדול מימדים שלא יכול לשחק לבד בחוד ההתקפה, והוא חייב לידו שחקן התקפה נוסף שימשוך אליו את ההגנה וייצר לו שטחים פנויים. בנוסף, כשמביאים חלוץ כמו המונטנגרי הענק יש להתאים לו את כל שיטת המשחק ולהרים לפחות עשרה כדורים לרחבת היריב בכל משחק. השאלה שחייבת להישאל היא: אם במשחקים ביתיים מול רעננה או הפועל פ"ת קורצקי לא עלה עם שני חלוצים, אז מתי הוא כן יעשה זאת?
בואו ננתח לרגע את מה שאמר המנחם בפתיחה.
"השחקנים שלי נתנו פשוט את הכל, אני גאה בהם". זו אמירה של מאמן של קבוצה קטנה שלא אמור להתלהב משחקנים מקצוענים שהעבודה שלהם היא לתת "הכל" בכל משחק.
"שלטנו ברוב הדקות. 70 אחוזים מהזמן הכדור היה בשליטה שלנו". ניסיון לטשטש את העובדה שהירושלמים לא סיכנו אפילו פעם אחת את השער של האורחת, ובעטו רק פעמיים למסגרת (בעיטות חלשות ולא מאיימות).
"קשה לשחק מול רעננה, זו קבוצה מגובשת שרואים בה השפעה של מאמן". טריק ידוע של מאמנים - העצמת היריבה כדי להקטין את תחושת הכישלון.
"לא ניצלנו את המצבים אליהם הגענו, למרות ששלחנו למגרש את כל הכלים ההתקפיים שלנו". במקרה הטוב אלו שטויות ובמקרה הרע זו גניבת דעת. כמו שכבר ציינו, בית"ר לא הגיע לשום מצב אמיתי, בטח שלא מצבים. והנקודה המשמעותית ביותר: המאמן לא שלח את כל הכלים ההתקפיים שלו, בדיוק כמו שהוא מקפיד לא לעשות מתחילת העונה. החלק היחיד בנאום ההגנה של קורצקי עליו כל צופה במגרש היה מסכים הוא ש"היה משחק טיפוסי בין שתי קבוצות שמפחדות להפסיד".
לשלוח את כל הכלים ההתקפיים למגרש זה אומר, למשל, להכניס את איציק כהן (כחלוץ) לא במקום עומר אצילי (המצטיין במגרש), אלא במקום קשר אחורי, ובטח שלא רבע שעה לסיום אלא הרבה לפני. ומה עם תומר סוויסה, חלוץ הרכש שהגיע בקול תרועה רמה מהפועל ב"ש אחרי שלושה חודשים של מו"מ מפרך? האם הוא לא כלי התקפי מסוכן?
יודעי דבר טוענים שהמאמן לא אוהב את סוויסה בפן האישי ובגלל זה הוא לא מקבל צ'אנסים אמיתיים להוכיח את עצמו. בהנחה שזה באמת נכון מדובר בכישלון חרוץ. תפקידו של מאמן הוא לדעת להסתדר עם כל השחקנים בסגל ולהוציא מהם את המקסימום. אי אפשר לבכות תחת כל מיקרופון רענן על הצורך בחיזוק להתקפה בזמן שעל הספסל יושב סקורר עם קבלות.
כשחושבים על זה, כהן וסוויסה מסמלים יותר מכל את חוסר ההצלחה של קורצקי במועדון מהבירה. ברזומה של כהן, למי ששכח, יש מלכות שערים בליגה הלאומית במדי הפועל ירושלים (18) ושבעה גולים אשתקד בבית"ר. אם לוקחים בחשבון את כמות הדקות שקיבל, הם שווי ערך ל-15 כיבושים בעונה לחלוץ במכבי חיפה או ק"ש.
וכל זה עוד לפני שאמרנו מילה על עמנואל סאני, החלוץ הניגרי שהוחתם אחרי שעבר מבחנים ארוכים וקשים יותר ממבחני לשכת עורכי הדין, שוחרר, הוחזר, ולבסוף עלה על מטוס אחרי שרשם רק 24 דקות מול מכבי נתניה. בחיבור כל הדקות בהן שיחקה בית"ר עם שני חלוצים העונה מקבלים בקושי מחצית, כשכולן הגיעו רק כשהיא נקלעה לפיגור, כמו מול מכבי פ"ת ובני סכנין. הפעם היחידה בה קורצקי "הימר על התקפה" היתה במצב של 0:0 מול הפועל חיפה החלשה, שבסוף גנבה ניצחון בדקה ה-94.
לזכותו של המאמן בן ה-40 ייאמר כי כמו שרואים בנתוני הספיגה, ההגנה של בית"ר באמת נראית טוב כמעט בכל הרכב. ביום שני אלי דסה וסזאר ארסו לא שיחקו בגלל כרטיסים צהובים, והמחליפים שלהם, טל כחילה ותומר ירוחם, השכיחו את היעדרותם לחלוטין. בוריס קליימן בשער הוא שדרוג משמעותי לעומת אריאל הרוש האוברייטד, וקלאודיימר פריירה בקישור האחורי מעולה ומזכיר במשחקו את יוסי אבוקסיס.
בחלק הקדמי יותר, שלומי אזולאי וחנן ממן הם רכישות מעולות של שחקנים רעבים וכישרוניים שיתרמו לבית"ר רבות בשנים הקרובות, והם רק זקוקים לדקות משחק כדי לעצב את עצמם בתור שחקנים מובילים. אבל הטיפול בלידור כהן, דני פרדה ועומר אצילי לוקה בהמון חסר. כהן, שנרכש ממכבי פ"ת בסכום חסר תקדים יחסית למונחים של הבעלים אלי טביב, כבש שער בגביע הטוטו בתחילת העונה ומאז הוא בחזקת נעדר. המשחק שלו כל כך לא חכם והוא הדוגמא הכי בולטת לחוסר יד מכוונת בקבוצה מהבירה.
בית"ר אמנם מחזיקה יועץ מנטאלי ששיפר מאוד את המוטיבציה, אבל הבסיס חייב להיות עבודה עם הצעירים על דברים טקטיים וטכניים, במיוחד עם כהן, שרץ לתוך גופות של שחקני יריב ולא מנצל אפילו 20% מהכישרון שלו. פרדה אמנם נראה מחויב יותר מבעונה שעברה, אבל הוא משחק לרוחב ולא לעומק, ובשטחים לא מועילים לקבוצה. אצילי, שבשני המשחקים האחרונים עשה קפיצת מדרגה, לא מקבל מספיק קרדיט יחסית לשחקן כישרוני שכמוהו והוא עסוק יותר מדי ברדיפה אחרי מגנים.
יש לציין שתסמין קורצקי לא חדש לאוהדי בית"ר. תופעת המאמנים שמגיעים לקבוצה אחרי שבמועדונים אחרים שיחקו הרפתקני ופתוח, אבל הפכו עורם והתחילו לשחק על תוצאה וכדי לא להפסיד, מוכרת לכל ירושלמי באשר הוא. הרשימה המכובדת כוללת את יוסי מזרחי, יובל נעים, רוני לוי ואלי כהן הרמת גני. האחרון, אגב, סיים את הקדנציה הקצרה שלו בבית"ר אשתקד עם 14 נקודות ו-4 ניצחונות, וזאת לאחר שבנה את הקבוצה טלאי על טלאי ובאיחור. כהן פוטר במחזור ה-11 לפני שהשלים סיבוב. העונה, אחרי פתיחת עונה מסודרת יחסית (כל הקבוצות סבלו ממלחמת צוק איתן), רכש מאסיבי והתקציב הרביעי בגודלו בליגה (חלק הלך לחובות), יש לקבוצה 16 נקודות ו-3 ניצחונות בלבד בתום 13 מחזורים. בדבר אחד בית"ר עקבית העונה - מדובר במלכת התיקו עם 7 משחקים שהסתיימו ללא הכרעה.
חמור מכך, הקבוצה של קורצקי צברה ב-8 המשחקים האחרונים רק 7 נקודות מתוך 24 אפשריות, קצב צבירת נקודות שיוריד אותה לליגה הלאומית, זאת אחרי שבחמשת המשחקים הראשונים השיגה 9 נקודות (60% הצלחה) ודורגה במקום הרביעי. הירידה החלה מיד לאחר הניצחון על הפועל ת"א במחזור החמישי. הנפילה החופשית אחרי ניצחון על הפועל היא מוטיב חוזר בשלוש השנים האחרונות בבית"ר, ואולי בבית וגן כדאי לשקול להתחיל להפסיד לאדומים, כדי לא להינזק אחר כך משיכרון הניצחון.
כאמור, הקבוצה מהבירה סיימה את הסיבוב הראשון עם 16 נקודות מתוך 39 (41% הצלחה), אבל עם צבירת 4 נקודות בלבד במשחקים מול "הקטנות": הפועל עכו, הפועל חיפה, מכבי פ"ת, בני סכנין, מכבי נתניה, הפועל רעננה ומ.ס אשדוד. המתרצים יגידו שקל יותר לשחק מול קבוצות גדולות שמשחקות פתוח, ושלבית"ר נוח יותר לסגור מאחור ולצאת להתקפות מתפרצות כמו בניצחונות על מכבי חיפה והפועל ת"א (מה ששנוא עליה), אבל קורצקי חייב לדעת לסגל לעצמו שיטת משחק שתתאים גם מול קבוצות שבאות להסתגר ולא ליזום.
גם התיאוריה שבית"ר חייבת להבקיע ב-20 הדקות הראשונות בטדי, שהרי אחרת הקהל מתחיל להלחיץ את השחקנים ולשרוק להם בוז, כבר מזמן אינה נכונה. בשנתיים האחרונות הקהל של בית"ר התבגר והוא מעודד את הקבוצה במשך 90 דקות. גם כשקרא לקורצקי להתפטר ביום שני זה היה רק לאחר שריקת הסיום. "אני מוכן לספוג את האש מהקהל, רק שהשחקנים לא יפגעו", סיכם המאמן בהרואיות מעוררת רחמים בסיום המשחק. כנראה שזה מה שמשאיר את קורצקי בתפקיד לעת עתה, מפני שבכל מקום בו דרך תמיד העידו עליו שהוא "מאמן של שחקנים" ו"גבר שבגברים".
למעשה, אלי טביב היה צריך לפטר את המאמן ה"גבר" כבר אחרי התקרית עם האוהד שהטריד אותו בשתיים בלילה ערב הניצחון על הפועל ת"א. למרות שבית"ר היא קבוצה בבעלות פרטית, המאמן שלה חייב לשמש דוגמא לצעירים, והקללות והאיומים שיצאו לו מהפה במשך 25 דקות באותה שיחת טלפון ממש לא תואמים את אותה הגדרה.
מעבר לכך, קורצקי שוב הוכיח שהוא לא יודע לקבל את ההחלטה הנכונה במצבי לחץ ובמקום להתקשר להתלונן במשטרה, נפל למלכודת הנבדל שהציב לו אותו פרחח. אוהדי הקבוצה יכולים להתנחם בדבר אחד מאותה תקרית: קורצקי הראה שכאשר הוא בוחר בגישת "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה", הוא עושה את זה בלי מעצורים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם