הפרגוסון של ריאל מדריד: פלורנטינו פרס מאוהב
הוא אולי לא גאון תקשורתי או פילוסוף דגול, אבל קרלו אנצ'לוטי כבר נכנס לספרי ההיסטוריה של הבלאנקוס. עם סגנון משחק ייחודי, אופי חביב והצלחה מסחררת, אין פלא שבמדריד מאוהבים באיטלקי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בחודשיו הראשונים בריאל השוו אותו לז'וזה מוריניו. היום, שנה וחצי אחרי, כבר

התקשורת הארגנטינית החמיאה לו בעיקר כי אחרי גמר גביע העולם לקבוצות נגד סן לורנסו הוא ניגש לכל שחקני היריבה ולחץ להם את היד. בניגוד לפוזות של כריסטיאנו רונאלדו, שגם אם הוא אינו מתכוון משדרות יהירות, אנצ'לוטי הוא הפנים החביבות והצנועות של אלופת אירופה.
האיטלקי השיג ב־18 חודשים בתפקיד דבר ששום מאמן לא הצליח לעשות ב־112 השנים של ההיסטוריה הלבנה: לזכות בשנה קלנדרית בארבעה תארים (ליגת האלופות, גביע העולם לקבוצות, גביע המלך והסופר־קאפ האירופי), לרשום שיא של שערים בספרד (178) ושיא של ניצחונות רצופים (22).
"אנצ'לוטי הוא ייחודי. הוא עושה עבודה גדולה בחדר ההלבשה והחזיר לריאל את השמחה. הפנים הכי ידידותיות במועדון שייכות למאמן. הוא היה שחקן והוא יודע לנהל מצוין את הסגל", אמר סרחיו ראמוס במחמאה שאפשר לפרש גם כביקורת מרומזת על ז'וזה מוריניו.
בלי ההתנהלות התקשורתית והאופי התחמני של מוריניו ובלי המילים הפילוסופיות של פפ גווארדיולה, אנצ'לוטי מצליח בדרכו שלו. בסיס סגנון המשחק שלו הוא להבקיע שערים בדרך המהירה ביותר, והפילוסופיה מתבססת על חומר השחקנים ולא על רעיון דוגמטי, וכמובן, על שקט תעשייתי.

אחת הביקורות היחידות כלפיו היא שהוא "מאמן של מועדון". כלומר, עושה מה שאומרים לו נשיאים כפי שהיו לו במילאן, בפ.ס.ז' ובריאל. אחד שלא עושה בעיות אם מוכרים לו שחקן חשוב.
קורות החיים שלו מרהיבים. הוא שיחק ואימן במועדונים הכי גדולים בעולם, ואין הרבה אנשים שיכולים להציג בארון שתי אליפויות אירופה כשחקן ושלוש כמאמן. על הקווים הוא ניצח ב־14 מתוך 19 גמרים. שלושה מחמשת ההפסדים הוכרעו בפנדלים.
מאמנה של סן לורנסו, אדגרדו באוסה, סיפר: "אמרתי לאנצ'לוטי שהוא מצליח לגרום לכל הקבוצה לעשות הגנה, למרות שיש לו שחקנים שלא רגילים לכך. זה מה שהופך את ריאל לקבוצה מסוכנת והוא ימשיך לשבור שיאים".
החתונה בין אנצ'לוטי לריאל היא של פלורנטינו פרס, ועליה חלמו השניים שנים רבות. השידוך נחל הצלחה אדירה אף שהיו בה כמה טעויות. אין פלא שנשיא המועדון אמר: "אנו רוצים שהוא יהיה הפרגוסון של מדריד".
זה סיפור מהסרטים שהיה יכול לקבל תפנית אילו בגמר הצ'מפיונס ראמוס לא היה משווה בדקה ה־93. כדורגל הוא גם עניין של מזל וגורל.
