סיפור בזיג זג: אוחנה לא בנוי להיות חבר כנסת
פעם היה בעד החזרת שטחים, עכשיו הוא נגד. פעם תמך בנתניהו, ואחרי זה באולמרט, בשרון ובתוכנית ההתנתקות. כמו כדורגלן, גם לח"כ המודרני יש כבר לוח סטטיסטיקה. יודעים עליו הכל. עכשיו נראה את אוחנה עומד מול הביקורת של רביב דרוקר, ואז נדבר. וגם: הדרבי התל-אביבי נשאר הקרב הגדול ביותר בענף
1. אז אחרי שעדן הראל לא סגרה בבית היהודי, נפתלי בנט הביא את אלי אוחנה למשבצת ה'שואו-ביז' בבית היהודי. אמנם לא בדיוק ממשיך דרכם של זרח ורהפטיג ויוסף בורג זכר צדיקים לברכה, אבל אושיה מפורסמת שעברה הכשרה מהירה, ואפילו משוריינת. ברור שיהיה משוריין, איך לא, כי מה פתאום שאלי אוחנה יזיע, יילך לחוגי בית, יעבוד קשה, יזיע קצת. מתי אוחנה הזיע בפעם האחרונה?
וואו, אלי אוחנה חבר כנסת. לפני עשרים שנה הוא אמר שהוא רוצה להיות יום אחד שר החינוך. מי יודע, אבל בפוליטיקה ההזויה שלנו, הזולה כל כך, אוחנה עוד יהיה יורשם של זלמן ארן, אהרון ילדין, יצחק נבון וזבולון המר. כן, המר מהבית היהודי של פעם, זאת שכל חבר כנסת אצלה ידע מהי פרשת השבוע, ועשה לפחות ג' מתוך תרי"ג מצוות.
לא יודע מה הביא את אוחנה להחלטה ההזויה הזאת ללכת באמת לפוליטיקה, ולהיות חבר כנסת. אולי הבין שמעטפת הנוחות בה הוא חי כבר הרבה שנים - משרת מאמן נבחרת הנוער, משכורת שמנה פלוס רכב והוצאות ואפס דין וחשבון ללוזון וחלובה - נמצאת עכשיו בסכנה, ואולי החוזה החלומי הזה לא יחודש אצל המטאטא החדש-ישן הזה, עופר עיני.
החלטה הזויה קיבל אוחנה, כי הוא מטבעו, באישיותו, לא באמת בנוי לזה. להיות חבר כנסת היום, זה הרבה יותר קשה מלהיות חבר כנסת פעם. כמו כדורגלן, גם לח"כ המודרני יש כבר לוח סטטיסטיקה. יודעים עליו הכל. מתי הוא מגיע למשכן הכנסת, מתי הוא עוזב, מה הוא עושה ובעיקר מה הוא לא עשה. הכל רשום, הכל נבדק ונמצא תחת מעקב.
ח"כ עצלן בולט הרבה יותר מח"כ מוצלח. בכנסת יושבים לרוב עיתונאים שלא רואים בעיניים, נשכניים וביקורתיים, לגמרי אחרים מלהקות המעודדים/ות שאוחנה היה מוקף בהם/הן רוב הקריירה שלו. לקקנים ומלחכי פנכתו. נראה אותו עומד מול ביקורת של עמית סגל ורביב דרוקר, ואז נדבר.
זה נכון שרק חמור אינו משנה את דעתו, אבל בקורות חייו של אוחנה, עברו הרבה חמורים. פעם היה בעד החזרת שטחים, עכשיו הוא נגד. פעם תמך בבנימין נתניהו, ואחרי זה באהוד אולמרט, באריק שרון ובתוכנית ההתנתקות שלו.
בקיצור מאוהב בכל בכל מוקד כוח, שבדיוק עבר בדרך. קראתי בספר הציטוטים הגדול 'הוצא מהקשרו', שהאסטרטג הגדול הבטיח בזמן מלחמת במפרץ, שסדאם חוסיין יחטוף מאיתנו פצצת אטום על הראש, אם יירה לעברנו סקאדים. כן, האופורטוניסט אוחנה שעזב לפני הרבה שנים את עירו ירושלים, והתיישב בעיר האורות ת"א, חובב גדול של מנעמיה, שרציה על כל המשתמע מהם.
עכשיו, אחרי הפוטו-אופ עם נפתלי בנט, הפנים אוחנה שאסור לוותר על גרגר מאדמת ארץ ישראל, אבל פתרון פרקטי לאיך שנחיה עם כל כך הרבה פלשתינים בתוכנו, אין לו. מתי היה בפעם האחרונה במזרח ירושלים, מתי דרכה רגלו בעיר העתיקה או מעבר לחומות ולגדרות של כפרים ושכונות שביניהם לבין ירושלים ההיסטורית, אין קשר.
יום ההשבעה בכנסת יהיה מרגש. אוחנה, נאה מאוד בחליפה מחוייטת, יהיה אחד האטרקטיביים ביותר לצלמים בכנסת, בערך כמו פנינה רוזנבלום בזמנה. למעלה, סמוך ליציע העיתונות, תשב אשתו שתחיה, ולא פרימו או הקוף. אבל ביום שאחרי יצטרך לעבוד סוף סוף. לקרוא, לכתוב, למלא דו"חות, לשבת בוועדות משמימות. לאלי אוחנה, שמי יודע אבל יום אחד יהיה אולי ממשיך דרכו של הרב קוק, צפויה מלאכה לא פשוטה.
2. דרבי גדול היה אתמול בדרייב אין. מכל הבחינות, וגם לי אישית, שלקחתי בפעם הראשונה לדרבי סל את שתי בנותיי, בת שבע בת שמונה וחצי. ההתרגשות, ההלם בכניסה, הדציבלים באוזניים שמעולם לא חוו, פחד שמעורב באדרנלין של עולם חדש. בסופו של דבר הדרבי התל-אביבי נשאר הקרב הגדול ביותר בענף.
הפועל ירושלים מעולם לא נכנסה לנעליה של הפועל ת"א, כמספר 2, גם בשנות היעדרותה של הפועל ת"א מהליגה. אפילו חולון, גלבוע גליל וחיפה השפילו את ירושלים והקדימו אותה עם אליפויות משלהן. הדרייב אין הוא אכסניה אדירה, ואנחנו נמשיך להצטער על אותם חכמי חלם שאולי בנו אולם יפה, אבל כזה שמתאים בתכולתו למדינת ישראל של שנות ה-80, ולא להיום.
אם בחולון יהיה בעוד חודש אולם ל-5000 צופים, בדרייב אין היו יכולים להרים תפוסה דומה, שהיתה מתמלאת בקלות ברוב המשחקים. ראו את 'סמי עופר' כדוגמא. גם בעונת שפל מגיעים לשם כמעט 30 אלף בגלל חוית ההגעה והצפייה. אבל גם פרנסי ת"א המוצלחים בדרך כלל, מתחפשים לעיתים לחכמי חלם.
מכבי במומנטום אדיר, ואתמול יוגב אחיון עשה את זה בתצוגת תכלית שכולה מנהיגות. בהשוואה למצבה בשלב זה בעונה שעברה, גודס ושחקניו נראים אפילו טוב יותר מהקבוצה של דייויד בלאט. אני אוהב את גודס כפי שאני אוהב את קטש. השנים במכבי לא השחיתו אותם. שיצליחו שניהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם