בחזרה לגודל הטבעי: נבחרת ישראל בפוסט טראומה
שוב תחושת ההחמצה, אותה הבעיטה בדלי רגע לפני שהוא מלא • שוער העבר דודו אוואט: "זה בכל פעם אותו הסרט, רק האנשים מתחלפים" • אלי גוטמן מודה: "כעת יהיה קשה יותר להשיג את המקום השלישי" • נבחרת ישראל בפוסט טראומה, מה חדש?
דודו אוואט, שוער העבר של הנבחרת ואחד הגדולים שהיו לישראל, הסתודד עם כמה שחקנים לאחר ההפסד לבוסניה. "אני מעדיף לא להתראיין", אמר אוואט, שהגיע לזניצה כדי לתמוך בנבחרת, "היום אני רק אוהד ותאמין לי שזה יותר קשה מאשר להיות שם על הדשא".
כאשר שוער העבר ראה את רופא הנבחרת מרק רוסנובסקי, הוא חיבק אותו בחום ואמר לו: "אז מה דוקטור? זה בכל פעם אותו הסרט, רק האנשים מתחלפים".
המילים של אוואט מסכמות בדיוק את מה שקרה לנבחרת בבוסניה. שוב תחושת החמצה, שוב הרגשה שהיינו יכולים לעשות את זה ולא הצלחנו, שוב בעטנו בדלי החבוט ממהלומות העבר. האווירה ב־24 השעות האחרונות בנבחרת ישראל, שנחתה אתמול בארץ, היתה קשה. "זה תמיד קורה לנו, עכשיו אנחנו צריכים להתפלל שוויילס ובלגיה יעשו בשבילנו את העבודה, אף פעם לא הולך לנו", אמר שחקן בנבחרת ואחד אחר הוסיף: "אנחנו נאיביים, אין דברים כאלה".
"אם היה משהו שהוא כמו לקבל חץ בלב, זה היה הגול הראשון", אמר גוטמן אתמול, "אם מישהו היה מפליק מ־25 מטר לחיבור, כפיים, אין מה לעשות. אבל שהכדור נכנס בין המגן לבלם ואנחנו שבוע עובדים על זה שכדור לא נכנס בין המגן לבלם והוא עדיין נכנס, זה היה בשבילי שומו שמיים. אני שלם עם עצמי ב־200 אחוז בכל מהלך שעשיתי בהכנה למשחק".
על הסיכוי להעפיל ליורו אמר גוטמן: "אנחנו בנקודה בה צריך להילחם על המקום השלישי ולהקיא דם".

השוער אופיר מרציאנו, שהיה מהפחות רעים במשחק, אמר: "כל עוד יש סיכוי אנחנו מאמינים ונעשה הכל כדי להגשים את זה. ברור שנצטרך לנצח בחוץ והמשימה תהיה הרבה יותר קשה. אלה משחקים שאנחנו חייבים לקחת. אנחנו עכשיו עם הראש קדימה כדי שנוכל להפוך את הקערה לטובתנו".
הקשר ניר ביטון הוסיף: "איבדנו את הראש לחמש דקות ונגד נבחרות ברמות האלה משלמים על טעויות. במחצית השנייה שיחקנו יותר טוב ויכולנו להשוות, אבל כשלא משווים נגד נבחרת ברמה כזאת, סופגים את השלישי. קשה לענות על השאלה איך ננצח בקרדיף או בבלגיה, וזה לא שיש לנו כבר 6 נקודות מובטחות מקפריסין ומאנדורה. גם לבוסניה נותרו משחקים קשים, נצטרך לבוא מוכנים ולתת הכל במשחקים האלה".
מי שנשמע קצת יותר פסימי, והאמת שדי בצדק, הוא גוטמן, שמיד לאחר המשחק הודה: "יהיה לנו קשה יותר להשיג את המקום השלישי".
שחקנים בנבחרת סיפרו כי בסיום המשחק גוטמן נכנס לחדר ההלבשה ובעיקר עודד אותם, אך ביום שישי במלון וגם אתמול האווירה התחלפה. "אלי היה עצבני מאוד, אבל אי אפשר להגיד שהוא היה האשם", אמר שחקן בנבחרת.
עם זאת, היו גם קולות שטענו כי אולי גוטמן היה צריך לעלות במערך קצת יותר התקפי ולפתוח עם שחקנים אחרים בהרכב.
אחד השחקנים שספג ביקורת קשה מהתקשורת רגע לאחר סיום המשחק מול בוסניה הוא המגן אוראל דגני, שהיה נראה מאוד כעוס ופגוע מההתקפה. "בתחילת המשחק איבדתי שלושה כדורים כשלחצו אותי, אבל אחר כך השתחררתי ולא עשו כלום מהצד שלי", סיפר המגן לחבריו, "הכי קל להפיל הכל עלי כי אני לא מעורבב עם עיתונאים".

דרמה של ממש התפתחה בחדר ההלבשה במהלך המחצית. הבלם רמי גרשון איבד לכמה דקות את זיכרונו, אך חזר לשחק במחצית השנייה, לא לפני שענה על שאלותיו של הדוקטור והראה שהוא כשיר.
מיד אחרי המשחק גרשון, שסבל מזעזוע מוח קל, היה נראה חיוור מאוד. השוער אריאל הרוש הפגין חברות ונותר צמוד לגרשון עד שזה הועבר לבית חולים. "אני מרגיש יותר טוב", סיפר אתמול גרשון, "במחצית הראשונה ספגתי כדור חזק בראש ואיבדתי את הזיכרון. לא הבנתי בכלל איפה אני, הייתי מאוד מבולבל".
אי אפשר בלי כמה מילים על הבוסנים ובעיקר על האוהדים שלהם. את השנאה היוקדת שיש לחלק מהמקומיים כלפי ישראלים (כחצי עיר מוסלמית) זיהינו מהרגע שבו נחתנו בזניצה. המבטים הנועצים של אנשים ברחוב ששמעו את השפה העברית לא הותירו כל ספק - אנחנו לא רצויים. התשובה הסופית התקבלה לפני ובמהלך המשחק.
מאות אוהדים התפרעו מחוץ לאיצטדיון, דרכו על דגלי ישראל, הבעירו אבוקות וחזיזים והשמיעו קריאות פרו־פלשתיניות. "אל תדברו בעברית", הזהיר את העיתונאים אחד השוטרים בסמוך למקום בזמן שהוא מתעלם מההתפרעויות. במהלך המשחק נשמעו קריאות "יודן יודן" ו"פלשתינה" של האולטראס המקומי. שריקות בוז צורמות ליוו את השמעת "התקווה", שמסיבה השמורה לאנשי האיצטדיון, נקטע לפני סיומו.
גם ביציע העיתונאים לא היה שקט, כששניים מהיושבים בו זרקו לעבר האורחים מישראל בקבוק שתייה לאחר שספגו את שער הפיגור הזמני והניפו לעברנו אצבע משולשת כשנבחרתם כבשה.
מול וויילס ובלגיה האווירה תהיה פחות עוינת, אבל לא בטוח שהתוצאה על הדשא תהיה יותר חיובית ושמחה.
