אל תפתחו ציפיות: מול ווילס זה יהיה סיפור אחר לגמרי
אין מה להתעכב על הניצחון על אנדורה, צריך להסתכל קדימה והבעיה הגדולה של ישראל שביום ראשון היא תפגוש נבחרת הרבה יותר רעבה ממנה. אם ישראל מחכה 45 שנה לעלייה לטורניר גדול, ווילס מחכה כבר 57 שנה והיא מוכנה וערוכה. בזון בו הוולשים נמצאים כרגע הסיכוי לנצח אותם בקרדיף עומד על 2 אחוזים בלבד
בגדול אין מה להתעכב על המשחק הזה מול אנדורה. מדובר בתוצאה מובנת מאליה, הגיונית כזאת שלא היתה יכולה להיות אחרת. יש עוד כמה נבחרות בודדות מסוגה של אנדורה, סן מרינו למשל, ששייכות עוד לעידן הנמושות של היבשת. כל שאר הנבחרות החלשות נעלמו כמעט.
אירופה משתנה לנו מול העיניים, ואפילו התמונות הנוראות של הילד הסורי המת שנמצא השבוע על חוף הים הטורקי, רק מחזקות את העידן החדש אליו נכנסת היבשת. להצפה של רבבות הפליטים שמבתרים את היבשת ממערב ומדרום, דרך תחנות הרכבת באתונה, בודפשט, וינה ובלגרד, תהיה השלכה על איך שנבחרות אוסטריה, שוייץ, הונגריה וגרמניה ייראו עוד 20 שנה.
איסלנד, מדינה של 300 אלף תושבים, שליש מתושבי ירושלים, פוררה הלילה את הולנד באמסטרדם ותשחק ביורו. אזרבי׳גאן סיימה בתיקו עם קרואטיה המצויינת, מלטה נכנעה לאיטליה בשער בודד, וכל מי שהיה בשר תותחים, הפך לתותח יחסית בעצמו. תראו את ווילס, שתארח את ישראל ביום ראשון בקרדיף. מדינה קטנה, שנחשבה תמיד לגלגל החמישי באי הבריטי - משהו בין סקוטןנד לצפון אירלנד, שגם הן נהגו לחטוף לאורך עשרות שנים, אבל גם למדו לאסוף את עצמן לאורך השנים.
בין כל הנבחרות והשינויים הטקטוניים ביבשת, עשתה נבחרת ישראל יחסית מעט בעשרים ומשהו שנותיה באירופה. לצד הופעות משמימות, מביכות, ואופייניות שקיבעו את ישראל כנבחרת בעיקר ״לא רצינית״, ״טכנית אבל קלה לשבירה״ כפי שהגדירו אותה יריבותיה, בעלת בית חם שמתקרר מהר ככל שעוברות הדקות״, כפי שהתפייטו עיתונאי היריבות - לצד כל אלו היו הבלחות יפות אבל לא משמעותיות ולא חשובות שאולי נצרבו בתודעה, אבל לא הגיעו בזמן אמת כדי להשיג הישג אמיתי.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הבעיה הגדולה של ישראל שביום ראשון היא תפגוש נבחרת הרבה יותר רעבה ממנה. אם ישראל מחכה 45 שנה לעלייה לטורניר גדול, ווילס מחכה כבר 57 שנה והיא מוכנה וערוכה. גם לא היו לאורך השנים סגלים נוצצים מהשורה הראשונה. גיגס, יוז, סאות׳הול, גארי ספיד עליו השלום אבל בהיכל התהילה נשמר מקום בעיקר לג׳ון צ׳ארלס שהתגבר בשני מפגשי פליי אוף על ישראל במוקדמות 58 (פעמיים 0:2), ואפילו בא לארץ, למפגש ״חיים שכאלה״ אצל יעקב חודורוב , ששבר את האף מולו. אין מצב שווילס תפספס את ההזדמנות שעומדת לפיתחה. יש לה את הסגל הנכון, שחקניה, מהפרמייר ליג והצ׳מפיונשיפ, מגובים ב״ערן זהבי מחוזק״ בדמות גארת׳ בייל שהבקיע אתמול שער נצחון מפלצתי בדקות הסיום, שהבטיח לילה לוהט בקארדיף ביום ראשון.
לאלי גוטמן אין מחסור בשחקנים שיודעים מה לעשות עם הכדור. יש מצב שמעולם לא היתה לנו אינפלציה כזאת של אפשרויות מהאמצע קדימה, מה שגורם לנו לא להרגיש בחסרונו של עומר דמארי, שרק בתחילת הקמפיין הנוכחי, היה השם החם.
הכל קשור בציוות נכון, ביכולת לייצר אינטנסיביות והכי חשוב - לטעות כמה שפחות. גם הבוקר ישראל כמו ישראל, לא תלויה בעצמה. אם בוסניה תנצח בשלוש משחקיה האחרונים, היא תסיים שלישית וישראל רביעית, שוב ללא כלום. ישראל תהיה חייבת למעשה אוחנה באוסטרליה, כדי להפוך את העקוב למישור. יש לה אחד גדול מאוחנה, אבל הוולשים טובים מאוסטרליה. הסיכוי לנצח שם, בזון בו הוולשים נמצאים כרגע, הוא שני אחוז. הסיכוי להשיג תיקו 20 אחוז. 78 אחוז שנפסיד. הלוואי שנטעה בגדול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם