לוחמת ה־MMA שגרמה לאמריקה להתאהב בה
דייט לנשף עם חייל מארינס דרך בקשה ביו־טיוב. עידוד לילדים הסובלים מליקוי בדיבור וציור קיר בדמותה. לוחמת ה־MMA רונדה ראוזי אמנם עוסקת בענף קשוח, אך הצליחה לגרום לארה"ב להתאהב בה ועל הדרך לעורר מודעות ספורטיבית
יום מקרי לגמרי בחודש ספטמבר: ציור קיר בגובה שישה מ' של רונדה ראוזי, לוחמת ה־MMA המפורסמת, שגדלה בוונוס ביץ' בלוס אנג'לס, הושק בחוף המפורסם על ידי אמן הגרפיטי המפורסם ג'ונס נבר; חיל מארינס הזמין את ראוזי לדייט לנשף המארינס דרך סרטון שהפיץ ביו־טיוב; ראוזי הגיבה בערוץ TMZ ואמרה שבתחילה חשבה לסרב כי היא במחנה אימונים, אבל עכשיו שקלה את העניין כי הקרב בוטל ולבסוף הסכימה. הבחור שכח להוסיף פרטי קשר בסרטון, אבל נראה שהעניין ייצא לפועל.
עוד באותו יום: מפיק סרטים לא לילדים הציע לראוזי 5 מיליון דולר על תפקיד קצר בסרט והתנצל מראש אם ההצעה מעליבה; ואם לילדה עם ליקוי דיבור ששמה אפרקסיה סיפרה שהגיעה עם ילדתה לאירוע חתימת ספרים של הלוחמת וביקשה ממנה שבאחד מהראיונות תספר שגם היא לקתה בבעיה ולא תסתפק ב"ליקוי דיבור" שעליו תמיד דיברה. ראוזי הסכימה ופירסמה את זה בעמוד הפייסבוק שלה. 8 מיליון לייקים אחר כך, וילדים לוקים באפרקסיה קיבלו עידוד עצום.
בתערובת של תהילה ספורטיבית, סקס אפיל, ערכי המעמד העובד וטוב לב כללי - ראוזי היא היום מהסופרסטארים הגדולים בעולם. אישית, לא כל כך מדהים אותי שאישה הפכה לכוכבת הגדולה ביותר של כל ענפי הקרב. פארסת מאני פאקיו־פלויד מייוות'ר רק הבהירה כיצד כל ענפי הקרב זקוקים לרענון.
יותר מפתיע בעיניי שדווקא לוחמת MMA בדרך להיות המגה־סטאר אישה הגדולה בספורט. לא טניסאית־דוגמנית, לא מחליקת קרח אלגנטית ואפילו לא כוכבת אולימפית. בלי שום בעיה להיות פמיניסטית מוצהרת, בלי שום בעיה לדבר על הגוף שלה כלוהט או על מייוות'ר כמכה נשים.
? כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ראוזי מתפרצת כאן לדלת פתוחה. בארה"ב נעשה מאמץ גדול לעורר מודעות ספורטיבית אצל ילדות ולהדגיש בפניהן שכל ספורט הוא טוב עבורן וששום ספורט הוא "בלתי נשי". בסופרבול האחרון אפילו שודרו פרסומות על העניין, והפרסומות בסופרבול כמובן עולות מיליונים. המיליונים בפרסומות הללו לעולם לא ישיגו את מה שמשיגה רונדה ראוזי אחת. איכשהו, בקיץ 2015, לוחמת מפחידה לא מפחידה את הציבור. הוא מאוהב בה.
בקונטקסט הספורטיבי, עבור הענף שבו היא פעילה, ראוזי תשנה את העולם. הענף עשה לפני כמה שנים צעדים גדולים קדימה במודעות הציבורית כשהחל להיות משודר ברשתות החופשיות באוויר, ברשת פוקס, למשל. אבל איכשהו אירוע כמו פאקיו־מייוות'ר נתן את התחושה שהאיגרוף עדיין במקום אחר, שהוא עדיין ענף הקרב שיכול לגרום לעולם לעצור את נשימתו.
אבל ראוזי, או יותר נכון הראוזימאניה, משנים הכל. ראשית, היא כבר השיגה עבור אמנויות המלחמה המשולבות משהו שלאיגרוף מעולם לא היה, בדמות נוכחות כלשהי כענף ספורט נשי. שנית, היא מנצחת בנוקאאוט את המאבק על הדור הבא. אם הפרצוף של האיגרוף האמריקני הוא מייוות'ר, זה אפילו לא ניצחון קשה במיוחד.
במוסף "ישראל השבוע" של "ישראל היום" מופיעה כתבה של כותב שורות אלו על נחשול הפליטים לאירופה. מעניין היה לראות שאחד הדברים שבהחלט נתנו תקווה לפליטים הללו, עוד לפני שנכנסו לתחומי האיחוד האירופי, היו תמונות שהופצו ברשתות החברתיות של אוהדי כדורגל באיצטדיונים מניפים שלטים Refugees Welcome.
עם המחשה חזותית כזו הם באמת יעשו הכל כדי להגיע לגרמניה. הקבוצות הצטרפו לעניין כאשר דורטמונד, האנובר ומיינץ חילקו מאות כרטיסים למשחקיהן לפליטים. מי שמכיר את הכדורגל במערב גרמניה לא ממש הופתע: השמאל שולט ביציעים.
עם זאת, היה מפתיע למדי לראות את השלט הזה ביציעי האליאנץ ארנה במינכן - עיר בורגנית במדינה (בוואריה), שנחשבת פחות אוהדת לעניין.
המועדון עצמו לקח את העניין צעד נוסף קדימה. באיירן הודיעה שתערוך מחנה אימונים לילדי פליטים, תממן שיעורי גרמנית ותיתן ארוחות לילדים - בפרויקט שעלותו מיליון יורו. ואפילו מדהים יותר, בעלייה למגרש במשחק הבא יוביל כל שחקן באיירן ילד גרמני בידו האחת וילד מהגר באחרת.
לתקשורת יש הרבה מה לכתוב על עיסקת אנטוני מרסיאל. באופן טבעי הקו הוא "מנצ'סטר יונייטד השתגעה", כש־36 מיליון פאונד יצאו על שחקן שהוא עוד לא בן 20. אבל דווקא ראיון עם נשיא מונאקו נותן תמונה קצת אחרת.
מתברר שמנצ'סטר יונייטד הציעה על מרסיאל 20 מיליון פאונד בתחילה וחזרה בה מלא פחות מארבע הצעות טובות יותר עד שהושגה הסכמה. אז גם אם הסכום מופקע, הרכישה של הכישרון הצרפתי לא התבצעה בגלל ההפסד לסוונזי, אלא כמהלך נוסף בהצערה דרמטית של הקבוצה. אבל אלו אולי תקוות.
העניין השני הוא שבערך 20 אחוזים מהעצים בשטחי יער האמזונס נכרתו כדי להדפיס את העיתונים שבהם הופיעו ספקולציות העברות, ובערך שלושת רבעי מהעצים הללו נכרתו בגלל סיפורי העברות של יונייטד.
השם אנטוני מרסיאל לא הופיע בשום מקום. למרות, כפי שחשף נשיא מונאקו, ארבע הצעות רשמיות על השחקן. בנושאי העברות, התקשורת באמת לא יודעת כלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם