בסיס הכישלון: כל הסיבות להתרסקות של נבחרת ישראל

בחרת ישראל בכדורגל שוב לא העפילה לטורניר גדול, והפעם באמת האמנו שיש סיכוי. אז למה לא? תתחילו במאמנים איכותיים, בגידול ספורטאים ובפרגון, ומשם אפשר רק לצמוח

קרלוס קירוש הוא מאמן פורטוגלי שאמנם עבד כמה שנים כעוזר מאמן במנצ'סטר יונייטד ואפילו היה מאמן ריאל מדריד, אבל בעיקר התמחה בהצלחות עם נבחרות אלמוניות ששואפות להתקדם. הוא התבקש פעם להכין תוכנית לשיפור הנבחרת הלאומית של ארה"ב, והגיע למסקנה מעניינת - כדי להיות נבחרת לאומית טובה לא צריך להיות מעצמת כדורגל.

שחקני ישראל המומים . אין מאמנים איכותיים צילום: דני מרון

הפריבילגיה של ליגה גדולה, איצטדיונים מלאים ב־50 אלף צופים מדי שבוע ומועדונים גדולים עם אהדה עולמית, היא נחלתן של מדינות מעטות. אבל נבחרת לאומית היא קבוצה שצריכה רק 11 שחקנים למשחק נתון. ומאסה קריטית די קטנה של 40 כדורגלני איכות תיתן למאמן טוב אפשרות טובה מאוד להצליח.

כדורגלן איכות הוא לאו דווקא כדורגלן מעולה. ערן זהבי, למשל, הוא כדורגלן נפלא - שאפילו בהפסד חד־צדדי לבלגיה היה אפשר לראות שיש לו איכויות מיוחדות. אבל כדורגלן איכות הוא מי שחשוף מדי שבוע לתחרות טובה.

רוב כדורגלני הנבחרת כיום משחקים בארץ במכבי תל אביב. בקבוצה הזו מתנהלים הרבה תהליכים טובים, אבל דבר אחד אי אפשר למנוע. החל מחודש דצמבר, כשהקבוצה תסיים את הופעותיה באירופה, המאסה הקריטית של שחקני הנבחרת תשחק עד הקיץ רק נגד קבוצות ברמה של רעננה, עכו ובאר שבע. בספטמבר הנבחרת תתמודד מול איטליה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

היו לא מעט תקוות מנבחרת ישראל לפני הקמפיין הנוכחי. הרחבת טורניר אליפות אירופה ל־24 נבחרות עוררה תקוות, משום שישראל סיימה לא פעם במקום השלישי בבית בטורניר המוקדמות.

במציאות הרבה נבחרות קטנות אכן הצליחו להתקדם, ובאופן מפתיע דווקא מהמקום הראשון או השני בבית שבו שיחקו: וויילס, צפון אירלנד, אלבניה ואיסלנד עלו לראשונה או אחרי יותר מ־30 שנה לטורניר גדול; אוסטריה לראשונה במאה הזו (היא השתתפה בטורניר אחד שאותו אירחה). למשחקי ההצלבה עלו גם הונגריה ונורבגיה אחרי שנים רבות.

וויילס וצפון אירלנד הן הנבחרות בנות המזל. מסיבות היסטוריות קיימות בבריטניה ארבע התאחדויות שונות - אבל למעשה הכשרת הכדורגלנים שלהן מתבצעת על ידי קבוצות הליגה האנגלית. לוויילס 12 כדורגלני פרמייר ליג ואת גארת' בייל הנוצץ מריאל מדריד. צפון אירלנד עם שבעה כדורגלני פרמייר ליג בלבד, אבל עוד 7-6 שהיו שם בעבר. זו נקודת מוצא שאין ולא תהיה לכדורגל הישראלי.

מה כן אפשר ללמוד מהנבחרות הללו? כוכבי וויילס, גארת' בייל וארון רמזי, עסקו בנערותם גם באתלטיקה. אולי ראיתם אותם רצים מהר משחקני ישראל או מנתרים גבוה יותר בשערים שכבשו בניצחון בחיפה. כי בוויילס יש תשתית של אתלטיקה.

בישראל יש הזנחה מוחלטת של ענפי הבסיס של הספורט - אתלטיקה, הרמת משקולות והתעמלות. תשאלו את עצמכם אם אתם מכירים אפילו שניים-שלושה ילדים שעוסקים בענפים הללו, שקריטיים לכל ענפי הספורט, משום שהם לא רק מעניקים כושר גופני אלא גם יוצרים תשתית של מאמנים. הנחיתות הפיזית של הכדורגלן הישראלי מגיעה בין היתר כי הוא עוסק רק בכדורגל.

לפעמים מצבור של שחקני איכות הוא תוצר של גיאופוליטיקה לאו דווקא שמחה. לאלבניה כמה כדורגלנים בליגות טובות שגדלו או נולדו במערב אירופה - תוצאה של הבריחה מקוסובו.

אבל קחו את הנבחרת מעוררת ההשתאות ביותר: איסלנד. מדינה עם 330 אלף תושבים, לא מזג אוויר הכי אידיאלי למשחק, שהעפילה אחרי הגרלה אכזרית שזימנה לה את הולנד, צ'כיה וטורקיה.

אוכלוסייה קטנה היא לא תמיד גזירה. יש ערים קטנות - גלזנקירשן, ליל או ניוקאסל - שמוציאות כמות דרמטית של כדורגלנים מעולים. הבסיס לכדורגלן טוב הוא מפגש של כישרון עם מאמן.

איסלנד השקיעה מאז שנות ה־90 בהכשרת כמות עצומה של מאמני כדורגל. יש במדינה 1,000 מאמנים. ל־630 מהם יש את אחת מתעודות אופ"א. לכמעט 150 יש את תעודת אופ"א פרו A הגבוהה ביותר. גם לישראל יש כ־150 בעלי תעודה כזו; כך שהסיכוי של שחקן איסלנדי עם נתונים להיות שחקן איכות, דומה בערך לזה של שחקן ישראלי.

גארת בייל. עסק בצעירותו באתלטיקה צילום: דני מרון

אבל הסיכויים הללו עוד גדלים. מכיוון שבאיסלנד אין קהל וכסף לקיום כדורגל מקצועני, יוצאים כל הכדורגלנים הסבירים לחפש את מזלם בחוץ לארץ. תחילה בליגות הסקנדינביות וחלקם מתקדמים הלאה. איידור גודיונסן, ששיחק בהצלחה עצומה בברצלונה ובצ'לסי, הוא המודל לדור של שחקנים איסלנדים.

לא מדובר בכמות דרמטית של שחקנים. לאיסלנד היו בשנה האחרונה שחקן אחד בליגה הרוסית, אחד בליגה הספרדית, שניים באיטליה, אחד בצרפת, שחקן פרמייר ליג מוביל אחד - גילפי סיגורדסון - ועוד כמה שחקנים בליגה השנייה בגרמניה ובאנגליה.

שחקן הפרמייר ליג שלה, סיגורדסון, הוא כוכב אמיתי. האם הוא מוכשר מערן זהבי? אין לי מושג. אבל אין מי שישלם לו מיליון יורו לשנה במדינתו, אז הוא משחק באנגליה. חשוב לומר: הכוונות הטובות של בעלי הון שמזרימים כסף לנבחרת הלאומית מקטינות את הסיכוי לשחקן איכות ישראלי. הגבלת הזרים וליגה ראשונה גדולה מדי הן ניסיון לקדם את השחקן הישראלי וניסיון להביא את הכדורגל ליותר אוכלוסיות. אלו מטרות ראויות - אבל במציאות הן מקטינות את מספר שחקני האיכות בישראל.

עד כאן מדינות קטנות מישראל משמעותית. במדינות שהאוכלוסייה בהן היא בין חצי לפי 1.5 מאוכלוסייתה של ישראל - דנמרק, סלובקיה, אוסטריה, שבדיה, בלגיה, נורבגיה, צ'כיה או שווייץ, אין כלל טעם לעסוק.

באוסטריה 600 אלף שחקנים רשומים, בשבדיה 550 אלף, בסלובקיה 420 אלף, בנורבגיה 350 אלף ובאירלנד 250 אלף. לישראל 43 אלף שחקנים. הסיכוי להתמודד איתן קיים במשחק בודד. להקדים אחת מהן בטורניר - אפשרי. להקדים כמה מהן באותו טורניר - כמעט שלא.

הריטואל המכוער של קטילת השחקנים והמאמן יחל עכשיו. ייוחסו להם תכונות אופי של בטלנות או פחדנות. זהו חלק מתרבות ספורטיבית לא מפרגנת שגם היא חלק מחולשת הכדורגל הישראלי.

אבל האמת הסטטיסטית פשוטה: מספר הילדים שזוכים להכשרה טובה ממאמני כדורגל וממדריכי כושר, הוא זעום. הנבחרת הישראלית מצליחה מעל ומעבר לנתוני הפתיחה של הכדורגל הישראלי.