שומר מסך: המשחק האחרון של יצחק רבין

זה היה אומנם עוד משחק ליגה שמשודר בשידור חי, אבל מאז השבת של ה-4 בנובמבר 1995, המסך משדר ללא הפסקה את אותן 90 דקות בין הפועל ת"א לבית שאן. אחרי טניס בבוקר, ביקור אצל חברים ושנת צהריים, קיבל יצחק רבין את חיים רמון לשיחה בחדר העבודה שלו. ברקע רץ המשחק בבלומפילד, וכמה שעות אחרי הכל נגמר בכיכר

שידור המשחק האחרון בחדרו של יצחק רבין. מאז הכל קפא על מקומו צילום: באדיבות מרכז רבין

כרגיל, הלו״ז שלו גם בשבת עמוס, מחוייב לצרכים הבטחוניים והחברתיים של המדינה. בערב היתה אמורה להיות לו פגישה עם מנהל בית חולים איכילוב, גבי ברבש, בקשר להשגת כסף להקמת בית יולדות חדש במתחם ביל החולים, במקום מבנה היולדות הישן בקריה. לפני היציאה לעצרת פגש את חיים רמון, לימים הג׳ינג'י עם המפתחות בהפועל ת״א. לפני זה היה באיזו יומולדת בהרצליה, ולפני זה ישב בחדר העבודה שלו בביתו בשכונת נוה אביבים בת״א, וצפה במשחק - הפועל ת״א נגד הפועל בית שאן.

זה היה מחזור 8 בעונת 95/96. בית שאן, עם מאמנה אלי גוטמן, באה לבלומפילד למשחק מול הפועל אותה אימן משה סיני. אותו סיני בחר לעלות בהרכב הבא: ירוסלב באקו, אבי אזולאי, אייל כהן, גיא שרעבי, דמיאן לוקאשיק, אייל בן עמי, אלון אופיר, קזימיש מוסקאל, יוסי מדר, שרון מימר ונסים אביטן. יוסי לוי, רונן גבאי וקובי הדדי נכנסו כמחליפים. ההרכב של גוטמן היה: מאיר כהן, ניני עשור, דני מלכין, אבי גנן, איתן טייב, זולטן קנשאי, טיבור שאלאי, שמעון דנן, יהודה עמר, נמרוד אלבז, וחנה פרהוד. המחליפים ששיחקו היו פקונדו גרקה, ג׳קי סרג׳ון וג׳מיל חאדר.

נכדו של רבין ובנה של דליה רבין, יונתן בן ארצי, סיפר לנו היום שראש הממשלה לשעבר מאוד אהב כדורגל: ״כשסבא למד בבית ספר כדורי, הוא שיחק וסיפר לי שלמרות שרצה מאוד להיות חלוץ, שמו אותו בתפקיד רץ. אומרים שהיה לו כישרון, אבל אז באה מלחמת העצמאות והעולם קצת השתנה. עם השנים היה לסבא חיבור מסוים להפועל ת״א, בגלל השורשים מהפלמ״ח וממפלגת העבודה, אבל זו לא היתה אהדה פנאטית״.

רבין לא נהג ללכת למשחקים. תפקידיו המורכבים, כראש ממשלה או כשר בטחון, חייבו אבטחה רצינית יחסית לאותם ימים, והוא לא חשב שצריך להטריח גם את גורמי האבטחה, ובמיוחד את הציבור, והעדיף לראות משחקים בבית. בן ארצי: ״אני זוכר שהייתי בן 7 בערך, אחרי שהוא סיים את הכהונה הראשונה שלו כראש ממשלה, שהיה לנו טקס קבוע כזה בשישי או שבת בצהריים. זה היה קודש הקודשים מבחינת סבא, לראות איתנו כדורגל בצהריים. היינו משחק ששודר  בטלוויזיה הירדנית, שהיתה מעבירה משחק בשידור חי מגרמניה לדעתי, ונתנו לי קצת וויסקי לשתות כדי שאני אהיה בשקט״.

המאמן אלי גוטמן על הקווים של הפועל ת''א. מי חלם אז על משחק השרוכים? צילום: אלן שיבר

כשאמו של בן ארצי ובתו של רבין, דליה, התחתנה בשנית עם אבי פילוסוף, מנכ״ל עלית, שהיתה מסוף שנות ה-70׳, הספונסר של בני יהודה לכמה שנים טובות, נהגה המשפחה ללכת למשחקים בשכונת התקוה, אבל בלי רבין. בן ארצי זוכר את משחק ההכרעה בעונת 85/86. הוא הגיע לבלומפילד באותה שבת עם סבא שלו, אז שר הביטחון, למשחק האליפות המפורסם בין הפועל ת״א למכבי חיפה, שהוכרע מרגלו של גילי לנדאו. אגב זה היה משחק הליגה הראשון ששודר בשידור חי.

בן ארצי: ״בגיל 70 קיבל רבין מתנה מסבתא לאה - טלוויזיה גדולה של סוני, שאיתה יוכל להתפנק ולראות כדורגל״. הטלוויזיה ההיא וכל חפצי חדר העבודה של רבין, הועברו למרכז יצחק רבין, והמסך משדר ללא הפסקה את המשחק ההוא. בן ארצי מספר שבשבת של ה-4 בנובמבר 95׳, אחרי טניס בבוקר, ביקור אצל חברים ושנת צהריים, קיבל את חיים רמון לשיחה בחדר העבודה שלו. ברקע רץ המשחק, וכמה שעות אחרי הכל נגמר.

בית שאן חטפה בשבת שלאחר מכן שישייה ממכבי חיפה, משחק השרוכים עדיין לא נולד, אלי גוטמן לא ידע שיבוא יום אחד לרפא את הפועל ת״א, וה-0:0 הנשכח ההוא, הוא המשחק האחרון שראש הממשלה לקח לקברו.

חדר העבודה של יצחק רבין ושידור הספורט האחרון. הכל עומד במקום צילום: באדיבות מרכז רבין

יצחק רבין. מתנה מסבתא לאה - טלוויזיה גדולה של סוני צילום מסך