מעיין דוידוביץ: "בעומאן היינו בחור משעמם שאין בו כלום"
השייטת הוכיחה בשבועות האחרונים, שאין דבר שיעצור אותה מלהגשים חלום ולזכות במדליה אולימפית, גם לא איסור כניסה למדינה עוינת. ראיון מיוחד
לפני שבועיים התחוללה סערה ברחוב הספורטיבי בישראל, לאחר שבשב"כ אסרו על נבחרת השייט לצאת לאליפות העולם בעומאן, בשל סיכון ביטחוני. בעקבות כך, הודיע איגוד השייט למארגנים, שהוציאו אשרות כניסה בעקבות לחצים כבדים, שהנבחרת לא תגיע. רק שאז החלה הסערה. השייטים מחו, אלכס גלעדי זעם וטען שמדובר בתקדים מסוכן ואיגוד השייט ביקש לחזור בו. רק שבעומאן כבר סרבו לשמוע והנבחרת נשארה בארץ.
מי שלא יישרה קו עם ההחלטה הזו היא מעיין דוידוביץ' בת ה-27, שזכתה במדליות ארד באליפויות העולם בשנתיים החולפות על גלשן הניל פרייד, "הדבר הכי קל היה לוותר אבל זה לא היה מקובל עליי" אמרה השבוע דוידוביץ בראיון למוצש, יום אחרי שובה ארצה, "מדובר באליפות עולם ואפשרות להתחרות מול הטובים ביותר לקראת האולימפיאדה. כשהבנתי שלא נצא כנבחרת, בדקתי את האפשרויות שלי ונעזרתי בנציגים מהאיגוד העולמי. שלושה ימים לפני תחילת התחרות קיבלתי אישור להגיע עם הדרכון האוסטרי שלי ויצאתי לדרך".
וככה, בלי מאמן או מלווה, יצאה דוידוביץ לדרך הארוכה שהסתיימה בכניסה לעומאן ביום ראשון בשש בבוקר, יממה לפני יריית הפתיחה של התחרות היוקרתית והפכה לספורטאי הישראלי הראשון שמתחרה שם, "זה לא אידיאלי להגיע בצורה כזאת ואני מרגישה פספוס שככה הדברים נראו. היינו צריכים להגיע בתור נבחרת בצורה מסודרת שבוע מראש ולהתכונן כמו שצריך. בפועל היה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי".
כחלק מהסכם ההגעה, נקבע כי מעין לא תוכל להתחרות תחת דגל ישראל. עצם ההסכמה שלה הפך אותה לספורטאי הישראלי הראשון שמתחרה תחת דגל אחר, "כולם ידעו שאני ישראלית ושייצגתי את ישראל" היא טוענת, "גם אם היינו באים כנבחרת זה מה שהיה קורה, כי זה היה הסיכום הראשוני כדי לקבל את הוויזות. אני לא רואה בזה שום בעיה".
אילו אמצעי הגנה ננקטו כדי להגן עלייך?
"התייחסו אליי כאירופאית וזכיתי לאבטחה כמו כולם. הפרסומים כאילו אובטחתי אישית הם שטות אחת גדולה, כמו רוב הדברים שפורסמו בנוגע לנסיעה שלי ולא היו קשורים למציאות".
היום רגעים שחששת?
"חששתי בדיוק כמו שאני חוששת עכשיו ללכת ברחוב בארץ. היינו בחור משעמם שאין בו כלום, חוץ ממלון חמישה כוכבים וים. ביום החופשי נסעתי עם חברים ברכב פרטי ולא הייתה בעיה".
ההגעה המאוחרת פגעה גם בתוצאות של מעין, שלא הצליחה לשחזר את ההצלחות בשנתיים החולפות וסיימה במקום ה-14 בלבד, "אני מרוצה מאיך שגלשתי, למרות המיקום וזה חיזק אותי להמשך. אני יודעת בוודאות שכיום אני לא נופלת מאף אחת מהבכירות בענף".
מה המטרות הבאות?
"עשיתי את הקריטריון לריו ואני מחכה שיחליטו אילו תחרויות יקבעו סופית מי תיסע לברזיל. זה מעצבן שזה עדיין לא קרה וחשוב לי שזה ייסגר כדי להתכונן בראש שקט. המטרה העיקרית שלי היא האולימפיאדה".
גדלת בים, מה הוא בשבילך?
"כשגדלתי הים בשבילי היה סוג של לונה פארק גדול שלא נגמר. היום הוא יותר עבודה ופרנסה ובזמן הפנוי שלי אני מעדיפה דברים אחרים".
מבחינת תנאים את מסודרת?
"בהחלט. יש לי ספונסר, גב מהוועד האולימפי ועזרה מאיגוד השייט והאגודה שלי הפועל ת"א".
על מה את נאלצת לוותר?
"אני לא נאלצת, אלא רוצה. אני מסביב לשעון בעניין השייט וזה אומר מינימום בילויים ושזוגיות כרגע היא מחוץ לתחום. לא אתן כרגע לשום דבר להפריע לי".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה את?
"אחרי הכל חזרתי אופטימית ומלאת מוטיבציה ואני מרגישה שהדברים בידיים שלי. אני בשלוש וחצי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם