מקדימים את זמנם: גולדן סטייט לא יכולה לחכות?
כבר אחרי חמישה משחקים, לגיטימי לשאול אם הווריורס טובים מדי מוקדם מדי. סטיב קר מזכיר במשהו את המנטור הגדול פיל ג'קסון. וגם על ההסתבכות החדשה של בנזמה
הדברים נכתבים לפני שגולדן סטייט פגשה לפנות בוקר את הקליפרס (108:112 לאלופה), אבל לגיטימי לשאול אם הווריורס טובים מוקדם מדי. 100 נקודות הפרש בארבעה ניצחונות על קבוצות פלייאוף מהעונה הקודמת הן לא הפתיחה המדודה שלעיתים רואים אצל אלופה שרוצה להגן על התואר.
גם ניצחונות של 50 הפרש הם לא דבר שכיח וספק אם רצוי, אבל זה מה שהווריורס עשו אשתקד. פתיחה חזקה מנעה מהם את הצורך להתקוטט במאבקי המיקום, ובסופו של דבר, דווקא פתיחה חזקה יכולה להביא אותך רענן יותר לפלייאוף.
סטיב קר אולי לא מנהל את המשחקים בגלל מצבו הבריאותי, אבל דווקא בסיטואציה הזאת הוא מזכיר במשהו את המנטור הגדול שלו פיל ג׳קסון, שדחף את הבולס לפתיחות חזקות שבדרך כלל הוציאו משאר הליגה את התקווה ליתרון הביתיות. בעיקר אפשר להיזכר בג׳קסון כי הווריורס נראים כמו קבוצה שנעלבה, וסטפן קארי נראה כשחקן שנעלב.
הקבוצה נעלבה מחוסר הכבוד כלפיה בתקשורת, כאילו ניצחה בפלייאוף קבוצות מוחלשות. וקארי, שהוא יותר ניו־אייג׳ מאשר גטו ומנצל כל רגע להראות לעולם את ילדתו המצחיקה והיפהפייה, בהחלט נעלב כששחקני האן.בי.אי בחרו בג׳יימס הארדן כ־MVP שלהם - בניגוד לבחירה הרשמית של העיתונאים. קארי בילה הרבה מהקיץ במשחקי גולף, אבל חזר כאדם כמעט רדוף. מי שלא הבינו בשנה שעברה את מיקומו בהיררכיה של האן.בי.אי, יקבלו מועד ב׳.
התקשורת אכן התעשתה במהירות ועברה לדיון "האם הם יכולים לנצח 70 משחקים?", אבל בעלבון הזה של קארי קשה שלא לראות את הדמיון לתסביך הרדיפה, שבו הדביק ג׳קסון את מייקל ג׳ורדן בשנות הבולס.
פרשת ניסיון הסחיטה של מתיו ולבואנה תמורת אי פרסומו של סרט המנציח אותו בפעילות מינית כבר קיימת כשבועיים, אבל העצור הראשון בפרשה, דג׳יבריל סיסה, היה רק שחקן עבר לא מדהים בכתריסר קבוצות (המפורסמת שבהן ליברפול). עכשיו יש לפרשה הזאת חיים חדשים והרבה יותר גדולים כי מי שנעצר השבוע על ידי משטרת ורסאי הוא קארים בנזמה, שלו דווקא קריירה מזהירה בריאל מדריד.
כל שהכספים הנכנסים מספורט מרחיקים את חיי הספורטאי מחייו של האדם מן היישוב, כך חייהם של ספורטאים גדולים הופכים נרקיסיסטיים ומושחתים יותר. המדיה החברתית והמרחק בין כפתור הצילום או ההקלטה של המכשיר הסלולרי לסקנדל רק מקרבים את הצרות. איפה הימים שבהם ערב שתייה של ג׳ורג׳ בסט או פול גסקווין הצדיקו כותרות ראשיות? מה שמעלה מייד שמועות מה יש באותה קלטת אינטימית והציבור כבר לא מאמין שוולבואנה סתם לא רוצה לפגוע רגשית באשתו הטרייה.
אוהדי הספורט שוב לומדים, או לפחות יש להם האפשרות ללמוד, שההערכות שלהם לגבי אופיו של שחקן על סמך התנהגותו במגרש מופרכות לחלוטין. אפילו פעילויות צדקה ומעשים טובים, שהם באמת עושים, קשורים להתחייבויות, לבניית תדמית או אולי לעובדה שיש אפילו פושעים גדולים שרעים בהתנהגותם אבל טובים אם הם נתקלים בילדים או במסכנים.
בנזמה במגרש הוא שחקן הגון, שנראה מחויב לקבוצתו, ומחוץ למגרש הוא מוסלמי מאמין ולפחות על פי הדיווחים שומר על צום הרמדאן. עם זאת, לא מדובר בהסתבכות הראשונה שלו עם החוק. בין 2010 ל־2013 הוא היה מעורב בהליך פלילי בחשד שהוא ופרנק ריברי היו לקוחות של רשת זנות שסיפקה נערות קטינות ללקוחותיה. בנזמה זוכה לבסוף לאחר שלא הוכח שהוא וריברי היו מודעים לכך שהנערה בת ה־17 קטינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם