"הוא היה השריף של אשדוד": עלייתו ונפילתו של ג'קי בן זקן
לג'קי בן-זקן היתה שליטה על הנעשה בעיר הנמל, כולל בכדורגל שלה. "אבל ג'קי הוא קודם כל מהמר, ובסוף הוא נפל", אמרו לנו השבוע באשדוד, רגע אחרי שבית המשפט שלח אותו לשלוש שנות מאסר לאחר שהורשע בהרצת מניות. הסוף של המטאור המקומי? במרכז רוגוזין לא מוכנים להמר על כך. רשמים מביקור באשדוד
שנת 2015, זו שאוטוטו חולפת לה, לא תהיה שנה שירצו לזכור בעיר אשדוד. אחרי שהתאוששו ממאות הטילים שנורו לעבר העיר ומהפגיעה הכלכלית הקשה, עמדה השנה האחרונה בסימן נפילה בשיטת הדומינו של גיבורי העיר.

הרב פינטו, שדמותו עדיין ניבטת ממאות תמונות ברחבי העיר, אבל גם בחדרי החקירות של היאחב"ל; אלון חסן, האיש החזק בנמל אשדוד ומי שהפיל את עורך הדין רונאל פישר, את השופטת רות דוד ואת החוקר ערן מלכה; ובשבוע האחרון הגיע תורו של ג'קי בן־זקן.
כולם אנשי העיר, גדלו בה וצמחו בה תוך כדי שהם מנצלים לכאורה מערכות שלטוניות רופפות ומיקום מצוין בגיאוגרפיה הישראלית, כזה שמצד אחד הופך את אשדוד לעיר עשירה מאוד ומצד שני רחוקה מהמרכז ומהקידמה.
קרקע פורייה לצמיחה לאנשים שאולי לא נושאים עימם שום תפקיד רשמי, אך בפועל מנהלים לכאורה את העיר, כשראשי הערים, חברי המועצה ושאר גורמים רשמיים נראים למתבונן מבחוץ כפחות רלוונטיים מהם.
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ביום ראשון דן בית המשפט את איש העסקים ג'קי בן־זקן לשלוש שנות מאסר לאחר שהורשע לפני חודשיים בפרשת הרצת המניות בחברת "מנופים פיננסים" שהיתה בעבר בבעלותו.
יחד עם בן־זקן הורשע גם פעיל שוק ההון איתן אלדר, שנידון גם כן לשלוש שנות מאסר. בן־זקן נידון גם ל־18 חודשי מאסר על תנאי ולקנס בסך 250 אלף שקלים. "אגיד את המילים שלי בזמן הנכון ובמקום הנכון, לא עכשיו", אמר בן־זקן בבית המשפט, אבל באשדוד מצאנו השבוע מספיק אנשים ששמחו להגיד את שעל ליבם בכל הקשור לפרשה האחרונה, שהגיעה לפתחו של כמעט כל תושב בעיר הנמל.
"ג'קי הוא מהמר, כמו שהוא סיפר בעבר את סיפורי הקזינו שלו שהוא מסוגל להמר על סכומים גדולים בכל לילה, ככה גם בחיים. והחיים של המהמר זה או הצלחה גדולה או התרסקות גדולה, תמיד אתה על התפר. והפעם הגיעה ההתרסקות הגדולה של ג'קי".
במשרד של המקומון "השבוע באשדוד" השתדלו לא לשמוח השבוע יתר על המידה. מנחם גלילי, העורך הראשי של העיתון, כבר בן 71, אבל אם מישהו חושב שהוא שבע קרבות, כדאי שיחשוב שוב. גלילי עקב אחרי ג'קי בן־זקן כשזה עוד היה חבר מועצה צעיר, שרגע לפני עוד התפרנס ממכירת ג'ינסים בעיר.
בקומת העיתון יושב גם משרד עורכי הדין של שרון, בנו של מנחם. את פער הדורות באשדוד אפשר לתפוס לרגע אחד במשפחה הזו עצמה. בעוד האב מנחם טוען שאנשים כמו בן־זקן פגעו במרקם החברתי באשדוד, שרון טוען שצריכים לזכור שמדובר בבן העיר, שעשה המון דברים טובים לתושבים, שתרם 13 מיליון שקלים למוסדות צדקה, וככזה שניסה ומעד.
האב מנחם מסתכל עליו בחיוך: "ככה זה אנחנו המרוקאים, ברגע שמישהו נופל, גם אם הוא היה איש שעשה מעשים לא חוקיים, אנחנו מייד מתחילים לרחם עליו. זו החולשה שלנו". שרון הבן מתעקש: "זה דווקא מה שעושה אותנו אנושיים".
כך או כך, גלילי האב חושף בפנינו גיליונות ישנים של המקומון שלו: "המושחתים בדרך לכלא" היא כותרת עדינה למה שהתחולל מעל דפי המקומון. בתמונות אפשר למצוא את בן־זקן ויאשיהו פינטו בפוזות לא מחמיאות. סגנון מקומוני שכבר לא מוצאים כל כך בערים אחרות בישראל.
"אתה צריך להבין שלא קל להיות אני, אתה מקבל איומים, המפרסמים לא רוצים לפרסם אצלך. אני לא מחשבן לאף אחד כאן, אני עיתונאי, לא? תמיד רציתי להיות כמו 'העולם הזה' ו'הארץ'", מסביר גלילי האב בהתלהבות הזו שמשאירה אותך צעיר מכפי גילך.
"כשכתבתי דברים קשים נגד ג'קי בן־זקן קיבלתי יום אחד טלפון מהרב פינטו. הוא ביקש ממני לחדול ממעשיי נגד ג'קי בן־זקן. הסברתי לפינטו שזה לא אני שתובע אלא ג'קי שכל הזמן תובע אותי ומחפש אותי. שתבין, אני זוכר גם את ההתחלה של פינטו ואני ראיתי בעיניים שלי איך הוא, ג'קי ופואד בן־אליעזר בהתחלה משתלטים על אשדוד ואחר כך על המדינה.
"ג'קי עשה באשדוד ולדעתי אחר כך גם בדרגים גבוהים יותר מה שהוא רוצה. ג'קי היה השריף של אשדוד: היתה לו השפעה פוליטית ברמה המוניציפלית וגם הארצית. הוא שלט בסניף הליכוד באשדוד, היתה לו קבוצת כדורגל, היה לו מקומון משלו, היה לו נדל"ן ומתי שהוא רוצה הוא נפגש לכוס קפה עם ראשי הערים כאן. ובכלל, כל מי שהיה נתקל בבעיה ידע שג'קי יכול לפתור אותה".
שרון הבן מנסה לחדד את הנקודה: "אבא, אתה מצייר פה תמונה כאילו ג'קי עשה את הכל לבד. כל האנשים שנפלו בקסם שלו והשותפים שלו לכאורה לכל העבירות שהוא מואשם בהן, אשמים לא פחות. לג'קי הרי אין כסף, לג'קי יש כריזמה, לג'קי יש קשרים, ג'קי הוא אחד שאומר 'אחריי', והם כולם הלכו אחריו.
"הרי אם לא איש העסקים אברהם נניקשווילי (שנגדו הוגש כתב אישום באשמת שוחד; ע"ר), לג'קי לא באמת היה כסף", ממשיך שרון. "אבל היה לו משהו חשוב יותר מכסף - הוא ידע לדבר, הוא ידע להקסים אותך. את הכסף הוא כבר שיכנע אחרים לשים".

בעשר השנים האחרונות ראיינתי פעמיים את ג'קי בן־זקן. צ'ארמר אמיתי, מדבר בפתיחות על כסף, על הימורים, על החיים הטובים ועל הקשרים עם מי שכמעט הפך לנשיא המדינה, פואד בן־אליעזר.
בתחקירים שנעשו לפני כן אמרו כולם שג'קי הוא אחד כזה שילך לכלא בשבילך כי הוא חבר נאמן. עשר שנים אחרי, באשדוד עדיין בחרו לתאר את בן־זקן כאחד כזה שלא שוכח את חברי הילדות שלו, אחד כזה שמילה שלו היא מילה. והנה, הוא גם הולך לכלא.
"זו גם הסיבה שמערכת היחסים שלו לדוגמה עם אלון חסן היתה של כבדהו וחשדהו. ג'קי שילם לכאורה הרבה כסף על השירותים שקיבל מהנמל, מעבר לתמחור הסביר. אבל הוא העדיף לא להתעסק עם חסן, כי חסן הוא אדם מסוג אחר, כזה שמכר את עורך הדין שלו. ג'קי הבין לבד שבמצב כזה, לא תהיה בעיה לחסן למכור גם אותו", מסביר אדם מוכר מאוד בפוליטיקה האשדודית.
ואכן, חברים לא חסרים לבן־זקן. אחד מהם הוא חבר הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה יורם מרציאנו, שנקרא לדגל לאחר שבן־זקן התחיל להסתבך בפלילים ומילא את בקשת חברו לנהל את קבוצת הכדורגל של אשדוד, שבן־זקן אולי לא נושא בה תפקיד רשמי אבל בפועל עושה בה כרצונו.
"קודם כל ולפני הכל, על מה שג'קי עשה לילדים באשדוד מגיע לו פרס ישראל לטעמי", אמר מרציאנו. "יש פה 1,000 ילדים, שעכשיו בגלל מה שקורה עם ג'קי יכולים ללכת חזרה לרחוב. אם היו סוגרים מתנ"ס וילדים היו נזרקים לרחוב, כולם היו יוצאים לרחובות. בשנה הבאה אם ג'קי לא יוכל לתמוך בקבוצה, היא פשוט תתפרק ולילדים האלו לא תהיה קבוצה".
שווה להתעכב רגע על עניין הכדורגל. פעם, לפני 25 שנה בדיוק, היו באשדוד שתי קבוצות כדורגל. לאחת מהן קראו עירוני ולשנייה הפועל. אף על פי ששיחקו בליגה השנייה והשלישית בישראל, הן הצליחו למשוך אחריהן אלפי צופים. רק שאז חבר מועצה צעיר שהחזיק בתיק הספורט החליט שצריך לאחד את שתי הקבוצות לכדי קבוצה אחת ולהפוך אותה למותג חזק שיתחרה בקבוצות הגדולות.

האיחוד הצליח אבל החולה מת. יצור הכלאיים באשדוד לא עניין אף אחד, אף על פי שהושקעו בו כספים רבים. לחבר המועצה ההוא קראו ג'קי בן־זקן, שהפך ברבות השנים גם לאיש החזק במועדון שהוא עצמו המציא ויצר. בשנה שעברה, במקביל לתחילת הנפילה של בן־זקן, נפלה גם הקבוצה שיצר לליגה השנייה בישראל.
באשדוד, לעומת זאת, איש לא הזיל דמעה כי הכדורגל חזר לפרוח כאשר אנשי העיר הקימו שוב את שתי הקבוצות המיתולוגיות ההן. עירוני והפועל משחקות בליגה ג' ונלחמות על הכרטיס האחד שמוביל לליגה ב'. למפגש האחרון ביניהן הגיעו 4,000 צופים, כמות שהקבוצה המאוחדת הגיעה אליה רק לעיתים נדירות במשחקיה הגדולים בליגת העל.
"הכדורגל הוא הדבר שמשך אל ג'קי בן־זקן את כל האש והפרסום", מסביר רונן ז'נו (35), שפגשתי בשנה שעברה באימפריית הדגים שלו שחולשת על כל אשדוד. בחור צעיר, עוד סיפור הצלחה שהעיר הזו מייצרת. ז'נו הוא אחד משחקניה של קבוצת האוהדים של הפועל אשדוד וגם האיש שעומד מאחורי מסעדת פסקדו בעיר.
פסקדו, יגידו לכם האשדודים, הוא המקום שבו יחיאל לסרי, ראש העיר, פגש לעיתים את ג'קי בן־זקן, הוא המקום שבו נסגרות העסקאות החשובות, הוא המקום הזה שבו אשדוד התכתבה עם מה שקורה מחוצה לה בעזרת אוכל טוב ודמויות מוכרות מתל אביב הגדולה.
"אני לא מכיר אף אחד באשדוד ששמח שג'קי נפל. עבור כולנו מדובר בבן אדם שהוא קודם כל הילד של העיר הזו, ואתה לא יכול לשמוח שמישהו מהעיר שלך נופל ככה. ג'קי הוא דמות מוכרת באשדוד. כמו שדנקנר הולך בתל אביב ומסתכלים עליו, ככה ג'קי הולך באשדוד ומושך אליו מבטים.
"התחושה ממה שאני שומע ורואה היא שכולם איבדו את הרסן. באשדוד אנשים שואלים איך קרה שבשנים האחרונות נשיא, חברי כנסת, אנשי משטרה ואנשי עסקים, כולם הולכים בכזאת מהירות לכלא. אולי זה קשור להצלחה שלהם? אולי בישראל לא נותנים להצליח כי אז ישר מורידים אותך מלמעלה", מהרהר ז'נו.
"אני לא יודע, לי אין תשובות לדברים הללו. באשדוד יש אנשים עשירים מאוד ולא מוכרים. יש אנשי עסקים עשירים יותר מג'קי בן־זקן אבל אף אחד לא שמע עליהם, כי לג'קי היה פרסום גם באשדוד וגם בארץ כולה. אני מניח שאם באשקלון מישהו היה נופל, אז גם תושבי אשקלון לא היו מרגישים טוב עם זה, וזה טבעי".
אז השבוע החל עבור בן־זקן במפגש עם השופט דוד רוזן, שציין בהקראת גזר הדין: "יש בעבירות שביצעו הנאשמים כדי לפגוע באמון הציבור. פעילות כמותה של הנאשמים בתיק זה, יש בה כדי לשבש פעילות השוק.
"הנאשמים פגעו בפעילותם במוסדות ציבור כמו קרנות פנסיה. מדובר בפגיעה נרחבת ונמשכת. הנאשמים פעלו בצורה יזומה, מתואמת ומתוכננת והשקיעו לטובת קידום. בעיניהם של הנאשמים היה בצע כסף. בן־זקן היה בעל המאה. ההלכה שבעבירות מסוג אלה, נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, עברם הנקי וכלל סגולותיהם נדחים מול האינטרס הציבורי".
המילים הקשות הללו לא מנעו מבן־זקן להגיע באותו הערב לאחד ממועדוני הלילה ברחוב רוטשילד בתל אביב כדי לחגוג במסיבת יום הולדת של ידועניות מקומיות, כשהוא מנסה לשמור על חיוכו המבויש והמוכר כל כך.
היום הזה שהחל בבוקר בהסתבכות עם החוק ובכתב אישום ובערב בצילומים של פפראצי, מסכם לא רע את סיפור חייו של בן־זקן בן ה־48. "וזו גם הסיבה שהוא יחזור", מחייך מנחם גלילי.
"אמנם רשויות החוק עובדות עכשיו חזק יותר ממה שהן עבדו באשדוד לפני עשר ועשרים שנה, אבל מבחינה ציבורית ומבחינת מה שהעיר הזו יכולה להעניק לאנשים כמו בן־זקן, גם אם יישב בכלא שנה, שנתיים או שלוש, הוא יוכל לחזור לכאן מהדלת הראשית. זה לא יהיה לו קל כמו בעבר, אבל באשדוד תמיד יהיה מי שיחכה לג'קי בן־זקן".