אידיאולוגיה בגרוש: הפועל ת"א עובדת עלינו
נוח להפועל ת״א להתעטף בדימוי הזה של ״מועדון גדול״, אבל במציאות היא הרבה יותר קרובה בהתנהלות שלה לבית״ר מאשר למכבי חיפה או מכבי ת״א. גיא לוי? בכדורגל שלנו אין אידיאולוגיות ואין ערכים, אלא פרנסה. מועדון גדול? המון כישרון? דחילק, גיא
ביום שני יעמוד גיא לוי למשימה הראשונה שלו בהפועל ת״א, כשיפגוש את הקבוצה המוכה של מכבי חיפה. בניגוד לקודמיו סזאר מנדיונדו ומחליפו וואליד באדיר, שאמנם לא החזיקו זמן ארוך בתפקיד, אבל ״באו קטנים״ ועם ציפיות נמוכות, גיא לוי הוא סיפור אחר. לאו דווקא בגלל שהוא מאמן גדול, אלא כיוון שהוא כבר המאמן השלישי בקבוצה מאז תחילת העונה, וזה הרף שמבדיל בין מתחם הסבירות למתחם השכונתיות בו מתנהלת הפועל ת״א בעידן אמיר כבירי.
חייבים לציין שלהבדיל ממכבי חיפה או מכבי ת״א שלאורך שנים ארוכות תמיד היו קבוצות מסודרות ברמה הניהולית, גם בתקופות מקצועיות קשות, בהפועל ת״א ברוב שנותיה שלט הכאוס והבלגן, ששיאו בימי מוני הראל ואלי טביב.
אפילו בימיה היפים ביותר של הפועל, בתחילת שנות האלפיים, בעידן האירופי של דרור קשטן, אמנם היתה קבוצת ניהול ממותגת מאוד בראשות משה תאומים שחלק את קבלת ההחלטות עם אנשי העסקים מוטי אורנשטיין ורפי עגיב, אבל גם היא שאבה את כוחה מסמי סגול שלא התעניין כל כך בכדורגל. סגול סמך על השלישייה הזאת וסופו של עניין שנאלץ לכסות בורות אדירים של חובות. סגול עוד חטף מהאוהדים על שלא השקיע מספיק, ספג עלבונות וקבוצת הניהול התפרקה בקול ענות חלושה.
הדומיננטיות של מחנה האוהדים האדום, והעימות הקשה מול אלי טביב ובהמשך מול חיים רמון, הוביל לכך שאת הפועל מנהל היום למעשה אוהד, אמיר כבירי.
לא ניכנס עכשיו לטעויות הקשות שנעשו בתקופתו, ובהם הודה בשבוע שעבר, אחרי שגיא לוי מונה, אבל לא נראה לי שבהחתמתו של לוי תם מסע הייסורים.
נוח להפועל ת״א להתעטף בדימוי הזה של ״מועדון גדול״, אבל במציאות היא הרבה יותר קרובה בהתנהלות שלה לבית״ר ירושלים מאשר למכבי חיפה או מכבי ת״א, גם כששתי האחרונות היו בתקופות מקצועיות קשות. ההחלטה לא למנות את אלישע לוי למאמן בגלל משחק השרוכים, לפני כמעט 20 שנה, בו היה לוי מאמן בית שאן, ומנגד למנות את גיא לוי, שרק לפני פחות משנה התרפס בפני ארגון לה פמיליה וטען שאין מקום לשחקנים ערבים בבית״ר, היא סטייה ועיוות קשים.
שלא תבינו, אני יכול להבין את אוהדי הפועל שלא מעוניינים באלישע. אישית, אני מאוד אוהב אותו וחושב שהוא מאמן ראוי, אבל לגיטימי שאוהדי קבוצה שמשחק השרוכים ההוא הוא אירוע מכונן, בוטה וטראומטי בהיסטוריה שלה, יחשבו שמאמן בית שאן באותו משחק, לא יכול להיות גם אחרי כמעט 20 שנה חלק מהפועל ת״א.
שחקני בית שאן לא קיבלו כסף מאנשי בית״ר, אבל הם מכרו את נשמתם לשטן באותן דקות סיום ונתנו לבית״ר לנצח, במשחק שאירועיו הלא סבירים, הוקרנו שוב ושוב באותו לילה ולמחרת בכל מהדורות החדשות בעולם. עד כדי כך בוטה היתה התרשלותם של הבית-שאנים. אלישע ישב על הספסל באפס מעשה. קשה לשפוט אנשים כמותו ברגעים כאלה, אבל אותו אפס מעשה נצרב בתודעה ולגיטימי ואפילו מכובד גם שאנשי הפועל ת״א לא ירצו להחתים מי שהיה חלק מהסיפור הזה.
וגיא לוי? גם אחרי שאמר כמאמן בית״ר מה שאמר על לה פמיליה ועל כל שאין מקום לשחקן ערבי בבית״ר, לא חשבתי שהוא גזען. אני מכיר אותו, את אביו ואת משפחתו. גזענות ושנאת ערבים או מיעוטים זה לא הם. גיא לוי פשוט התחנף למקום העבודה שלו, ורצה להתחבב על אנשי בית״ר, באותה מידה שבא להפועל ת״א ואמר שהגיע ״למועדון גדול שיש בו המון כישרון״. אנחנו היום בתקופה שבה כל אחד נלחם על המשרה הבאה שלו, ומוכן למכור נשמתו כדי להשיג אותה. בכדורגל הישראלי אין אידיאולוגיות ואין ערכים, אלא פרנסה. אפשר לאהוב את זה, ואפשר שלא. מועדון גדול? המון כישרון? דחילק, גיא.
הפועל ת״א הוא היום מועדון כדורגל בקרשים, ספורטיבית ורעיונית. הוא לרוב היה יותר שנוא מאחרים כי צבא האוהדים שלו ביקש תמיד להתבדל, להיות מיוחד, מרגיז ומתוחכם. הוא שילם על כך מחירים כבדים, אבל התמיד בדרכו וזכה להערכה על כך. היום אין בהפועל ת״א שום דבר מיוחד. דווקא בעידן הבעלים-אוהד כבירי, מונה גיא לוי, ולא מונה אלישע לוי. מותר לעצום עיניים, זה מה שקורה סביבנו בימים האלה, אבל עשו לנו טובה, אל תבלבלו לנו את המוח עם אידיאולוגיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם