הדרך שלו: מורשת הרוגבי של ג'ונה לומו

ג'ונה לומו מניו זילנד רשם קריירה קצרה ברוגבי, אבל שינה את הענף. אתמול הוא נפטר מהתקף לב בגיל 40, אחרי השתלת כליה שהסתבכה . המורשת שהשאיר תגדל דורות רבים של שחקנים מעבר לאוקיינוס. מי שראה אותו בפעולה, לא ישכח אותו לעולם

תגיות: רוגבי

החגיגות בניו זילנד על ההגנה על גביע העולם ברוגבי הסתיימו אתמול באחת. ג'ונה לומו מת בגיל 40. מי שבעצמו לא הביא לארצו את גביע העולם, מי שהקריירה שלו היתה קצרה באופן מכאיב - אבל גם אחת הסיבות שיש לראות ספורט ולא להתעסק בסטטיסטיקה. מי שראה אותו בפעולה, לא ישכח אותו לעולם.

ג'ונה לומו. יחיד במינו צילום: אי-אפ-פי

באמצע שנות התשעים האדם החשוב ביותר בספורט היה רופרט מרדוק. הבעלים של רשתות סקיי באנגליה ופוקס בארה"ב עיצב מחדש את עולם הספורט באמצעות סכומים עצומים תמורת זכויות שידור. הוא יצר את הפרמייר ליג והעלה בסדר הגודל את ה־NFL. כשמרדוק ראה את לומו בן ה־19 בגביע העולם של 1995 - 120 קילו ו־196 סנטימטרים עם מהירות של 10.8 שניות ל־100 מטרים - גורר עדרי שחקנים על גבו - הוא החליט לגבות את הרוגבי המקצועני במאות מיליונים ולהקים טורנירים חדשים למועדונים ונבחרות. ילד בן 19 שינה את גורל הענף.

לומו השתייך למתי המעטים - ווילט צ'מברליין, יוסיין בולט, אולי מייק טייסון המוקדם ושמשון הגיבור ביום טוב - כתופעה פיזית אנושית מוחצת ביותר. אלו שבאמת לא משנה מה יהיה הענף שבו יתחרו - כולם ישרקו בהתפעלות.

שתי עובדות, האחת ידועה והשנייה נסתרת, הופכות את הופעתו של לומו באותו טורניר גביע העולם לבלתי נתפסת. הראשונה והידועה היא שהפך לשחקן הגדול ביותר שראה העולם כבר בגיל 19. השנייה היא שלומו כבר אז היה חולה. הילד מעורר היראה במגרש נפל מדי ערב תשוש למיטה. בעיות הכליות שיחבלו בקריירה שלו כבר קיננו בגופו. הוא עבר השתלת כליה שתרם מגיש רדיו פופולרי והיא נתנה לו שבע שנים טובות, שבמהלכן אפילו חזר לשחק. אך ב־2011 דחה הגוף את הכליה, ולומו העביר את שארית ימיו כמטופל דיאליזה.

למימד האגדיות הוסיפה העובדה שהוא הגיע מסוף העולם. לא מניו זילנד, אלא מהאי טונגה באוקיינוס השקט, שם גדל אחרי שנולד באוקלנד למשפחה ענייה. בכמה ראיונות בשנים האחרונות ציין ש"יהיה זה נס אם אגיע לגיל 55", אבל זעם היה בו רק על עניין אחד - על האלימות מצד אביו בילדותו.

אפילו בדיווחים החדשותיים היום על מותו אפשר היה ללמוד דבר על תרבות הרוגבי האגדית. את מה שבני האיים והמאורים נותנים לנבחרת האול בלאקס. העולם רואה כוח פיזי, אבל זו גם אחווה. כשטאנה אומגה, קפטן הנבחרת הראשון מבני האיים, נשאל לתחושותיו הוא אמר: "לא חשבתי על כך. צריך כרגע לעזור למשפחתו של אח שנפל".

מוות מפתיע מהתקף לב, תוצאה של בעיות הכליות. בכל גביע העולם האחרון הוא נראה די בריא במגרשים ובאירועים ציבוריים, מוקף הערצה עד יומו האחרון.