
עמוק באדמה: חורבן מוחלט בהפועל תל אביב
בהפועל ת"א קשה לחשוב אפילו מאיפה להתחיל לפנות את ההריסות. הון עתק הושקע במתחזים לכדורגלנים שקיבלו חוזי חלום לעתיד רחוק. מכל 14 השחקנים ששיחקו אתמול, אף אחד לא היה יכול לשחק בקבוצה, שהתגברה על צ׳לסי של ראניירי לפני 14 שנה
נכון להבוקר מכבי חיפה הוציאה את עצמה מרשימת הקבוצות המועמדות לירידה. מקום 11, ויש לה עכשיו שני מפגשים נגד מכבי נתניה והפועל חיפה. שש נקודות במשחקים האלו, יצטרפו לתשע רצופות ויאפשרו לחיפה להירגע ולהתחיל לשחק כדורגל סוף סוף, כשכבר יותר משליש עונה כבר מאחוריה.

חיפה לא נזקקה אתמול לשום דבר כדי לפרק את הפועל ת״א עם שלישייה. רק להיות נוכחת, לעמוד במגרש, לשחק כדורגל לחוץ ועקר, ועדיין להרוג את הפועל ת״א בקלות. דקל קינן, הבלם, הבקיע שניים מהשלושה, ולמעשה סיפר את סיפורו של המשחק.
בקבוצה בריאה ונורמלית של מכבי חיפה, קינן לא מבקיע שערים, אבל חיפה של ימינו זקוקה אפילו לכישורים האלו של הבחור המיוחד והלא מתהלם הזה, שבתוך כל סבך השמות הגדולים שמקבלים משכורת במכבי חיפה, ולא מצדיקים את התלוש, יודע להיות גשר אל מים סוערים בתקופה הזאת.
דווקא בימים הכי שחורים של חיפה, בהיעדר הנהגה אחראית של שחקנים על הדשא - בטח לא יוסי בניון הכל כך עסוק בעצמו - זה סמלי שקינן הוא זה שמרים את הקרנות ורץ לנגוח לרשת.
חיפה נמצאת בימים רעים במיוחד, אבל גם את הניהול של יעקב שחר טועה בענק בקבלת ההחלטות שלו בשנים האחרונות, בסוף הוא יתעשת והמכות שהוא חוטף לאורך זמן, יגרמו לו להחליף את הדיסקט, לשנות, להשתנות ולהתאים את עצמו לעידן הנוכחי.
בהפועל ת״א לעומת זאת החורבן הוא מוחלט. לאורך כל השנים, גם בתקופות הטובות, הניהול שם היא הצד החלש, ועכשיו הוא מוביל את המועדון הגדול הזה לדד אנד. אמיר כבירי עדיין לא הוכיח את עצמו מעבר להיותו אוהד מתלהב. הוא שפך עד עכשיו הון עתק עד סגל סרק הזוי, שלא היה כמותו בהפועל שנות דור.

קשה לחשוב אפילו מאיפה להתחיל לפנות את ההריסות. הון עתק הושקע במתחזים לכדורגלנים שקיבלו חוזי חלום לעונה אחת ועוד ועוד אחת. כבירי קיבל את המושכות מחיים רמון, והוא בינתיים ההוכחה שיכול להיות גרוע יותר גם מחיים רמון והצמיד האינפנטילי ההוא מוני הראל- אלי טביב, שהרסו במו ידיהם את הקבוצה והבריחו משם את בכירי השחקנים. גיא לוי הוא המאמן השלישי העונה. אין לי מושג מה יעשה בחומר שיש לו בידיים.
לוי הוא מאמן טוב בעיקרון, אבל ההיסטוריה שלו מלמדת על עבודה לטווח קצר ברוב הקבוצות בהן עבד. לעיתים באשמת מנהליו, לעיתים קרובות באשמתו. סביבת העבודה שהוא קיבל לא מבטיחה טובות בעדינות, וזוועתית במציאות, מעבר לכך שאחרי התבוסה אתמול לחיפה הכי גרועה בעשור האחרון, הפועל הולכת לשלושה משחקים שלא ברור איפה תוציא יותר מנקודה אחת או שתיים - עכו, מכבי פ״ת ובית״ר.
מכל 14 השחקנים ששיחקו אתמול, אף אחד, כן, אף אחד, לא היה יכול לשחק בהפועל ת״א, שהתגברה על צ׳לסי של קלאודיו ראניירי בשני משחקים לפני 14 שנה. בעצם, אף אחד מהם לא ראוי לקבל את החולצה. מה כבירי חשב כשהחתים אותם, עם מי התייעץ, מי עבד עליו, מה הוא שתה? איך לא רעדה לו היד כשחתם על החוזים? בינתיים כבירי לא מצדיק את הציפיות והתקוות שנתלו בו. עד עכשיו זה נראה כחובבנות ניהולית שערורייתית. יש לו כוונות טובות? הדרך לגיהנום רצופה בכוונות כאלו.
